סטארי יקירתי ../images/Emo13.gif ../images/Emo77.gif
אני חייב לפתוח בהודעה שאני לא כל כך מבין על איזה 'פחד חיים' את מדברת..... אני מאמין לחלוטין לכל מה שכתבת, ויכול להבין את זה, אבל זה חדש לי.... לא הרגשתי בשום דבר ממה שכתבת כאן, אפילו להיפך! אם הייתי צריך לתאר אותך ואת העכבות שלך, פחד מהחיים לא היה בנמצא, בכלל. את מלאה בשמחת חיים, את חווה אותם במלואם, את עסוקה בתוכניות עתידיות ואת אוהבת.... ממש ממש אוהבת, את
א-ו-ה-ב-ת !|לב
לב|! את מצליחה להפתיע אותי כל יום מחדש (הפתעות בדואר, הפתעות באי מייל, הפתעות מתחת למגבים של הרכב והפתעות שממוגנטות למקרר
) אם כבר מישהו משנינו חי בעכבות וחשש, זה אני... לא בגלל אובדן בעברי (בטח לא בסדר גודל של מה שאת חווית) אלא פשוט מפני שאת רוב שנותיי ביליתי בצד הציני של החיים, נהנה לגחגך על סרטי "בנות" אמריקאים מתקתקים,,, מסנן מבין שפתיי: "אם יש צדק פואתי בעולם אז היא תגיד לא", בכל פעם שראיתי הצעת נישואין פומפוזית בטלויזיה, ותמיד היה לי צורך להוסיף לכל 'לב' בציורים שלי איזו חרב משפדת או גולגולת.... כזה הייתי... אבל מאז לאט לאט אני נפתח, לאט לאט אני מתבגר, ומולך נשארתי ללא שום עכבות או חסמים... אני אוהב אותך מאוד ואני שמח להזכיר לך את זה בכל הזדמנות (לפחות פעמיים ביום
) גם לגבי נושא הפאסון, אני חייב להבהיר, שחוסר הכתיבה שלי בפורום על חיינו הזוגיים לא נובע מפאסון, אלא פשוט מהתחושה שזה לא כל כך הפורום המתאים
וכמו שכתב ידידנו Le puke, שאיני מסכים עם הסגנון שלו, וגם יש דברים שראויים למסרים אישיים ולא לבמה המרכזית - (בטח ובטח בתור מי שאינו כותב פעיל!) אבל באיזשהו מקום אני כן יכול להבין את תחושת התסכול שלו.... אולי זה קצת לזרות מלח על פיצעיהם הזוגיים של הבאים לפורום סינגלס.... אולי.... בכל מקרה, יקירתי
זה יהיה לי לכבוד ולאושר לגור איתכן שתי הנסיכות לבית DUST ... זו נראית לי התקדמות טבעית להתנהלות הנוכחית שלנו שבה אני מבלה את רוב לילותיי לצידך (איזה כיף). כל שנשאר לנו הוא לחצות את ארצות הברית של אמריקה לאורכן ורוחבן
אני דווקא לא חושש מה"קללה"... אני סתם חושש.... כזה אני.... שבועיים מחוץ לבית... השכרת רכב בסן פרנסיסקו.... נסיעה לוגאס.... אלה הדברים שמלחיצים אותי... הקשר איתך? זה החלק הקל
