melancholy man
New member
אני? פרוייקטים?
why I never... זה בסדר ברוטוס, הכל טוב.
why I never... זה בסדר ברוטוס, הכל טוב.
אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
שמח
- פותח הנושא melancholy man
- פורסם בתאריך
melancholy man
New member
לא אין!
למי שכתב את זה יש זכויות יוצרים על העניין. בכלל אסור להעתיק ולהדביק אם אתה מתכוון לפרסם משהו...
למי שכתב את זה יש זכויות יוצרים על העניין. בכלל אסור להעתיק ולהדביק אם אתה מתכוון לפרסם משהו...
ציףציף1000
New member
הביטלס ברישיקש
היום ביקרתי בחורבות - אין לזה שם אחר - האשראם של המהרישי בפאתי רישיקש, וחשבתי לשתף אותכם בחוויות (לצערי יש לי רק מצלמת פילם ולא מצלמה דיגיטלית, כך שהתמונות ייאלצו לחכות עד שאחזור ארצה). המקום היה שונה מאוד ממה שתארתי לעצמי. ראשית כל, האשראם נמצא בשוליים הדרומיים של הסווארגאשראם, שהוא שכונת האשראמים בצפון רישיקש, על גדות הגנגס. הוא מבודד הן ממתחם האשראמים בסווארג ואפילו מפחוני-העוני שבדרומו. (העיר עצמה נמצאת בדרום, והאזורים ה"רוחניים", התיירותיים, נמצאים קצת מצפונה לה. המלון בו אני נמצאת הוא ממש בקצה הצפוני של העיר, במורדות ההרים). זהו, ללא ספק, האשראם הגדול ביותר באזור. ראיתי אשרמים נוספים בסווארג, והם כולם מתחמים קטנים יחסית, של 3-4 בניינים בני קומותיים הצמודים זה לזה, בצורת ח'; האשראם של המהרישי תופס גבעה שלמה, על שטח ענק (לוקח כ-15 דקות ללכת מהשער הראשי לאחורי) ובו עשרות רבות של מבנים. הוא כולו מוקף חומה מאבן, ומצידו המזרחי נשקף נוף נפלא של הגנגס, והעיר רישיקש עצמה. השמועות שהגיעו לאזני התבררו כנכונות: המקום אכן נטוש. השער הראשי נעול, ועכביש ענק שומר עליו. אך טיפוס על כמה אבנים בצד החומה והחלקה במורד המרזב, מאפשרת כניסה למתחם. במבנה הקרוב לשער התנחלה משפחה הודית חביבה, אך מלבדם - ומלבד שני נזירים, טווס אחד, ושתי פרות תועות - אין במקום נפש חיה. המקום הוא עיר רפאים אמיתית. אם לא סופרים את מאות הקופים החיים שם, כמובן. האשראם בוודאי נבנה בתקופה בה המהרישי וארגונו גלגלו מליונים, כיוון שהוא תוכנן לשכן אלפי צליינים/חסידים/אורחים. במקום יש 'גסט-האוסים' - מעין מלונות-חדרים רבים, חלקם בני 4 קומות, בנוסף על וילות מבודדות רבות, וכן כ=100 'חושות' מוזרות שגגותיהן הסגלגלים מרוצפים אבנים, ושמטרתן עדיין לא נהירה לי. האם היו אלו מקומות התבודדות? מקדשים? החושות הן בקוטר של 2 מטר, אולי, והפתח אליהן נמוך מגובה של אדם ממוצע. והכל - הכל - הרוס ונטוש. החלונות מנופצים, הקירות מתפוררים, והצמחיה הירוקה השתלטה על הכל - על השטחים הפתוחים, ועל המבנים. חלק מהמבנים נראו כאילו נהרסו במתכוון - התקרות נעלמו לחלוטין, והקירות שרופים. פה ושם רואים עוד את הסימנים לכך, שפעם היה זה מקום מפואר ושוקק חיים: שרידים של מערכת חשמל ומים משמעותית, דרך סלולה שעוברת דרך האשראם, ונועדה למכוניות, מדרגות מרוצפות בכניסה לחלק מהבניינים, מזרקות שבילים וספסלים שנועדו לשמש את ההמונים שהגיעו לכאן. אחד מהמבנים היה, להערכתי, אולם התפילה המרכזי. הוא בגודל של אולם ספורט בבי"ס ממוצע, ובצידו האחד במה גבוהה שבמרכזה מין כס-מלכות גדול, בצבע כחול. כאן קיבל המהרישי, מן הסתם, את חסידיו. כיום תמצאו שם רק שברי זכוכית על הרצפה, וגרפיטי שחור על הקירות. אך המקום אותו חיפשתי באמת היה מקום מגוריו של המהרישי. המבנים שראינו בהתחלה לא היו מספיק מפוארים בכדי לשכן את מי שנחשב בעיני מאמיניו לקדוש, והיה לכל הדעות עשיר מופלג, בשיא הצלחתו. לא מצאתי את המבנה, שבדיעבד התברר שהוא נמצא מחוץ למתחם אותו ראיתי, במעלה ההר - מהלך 10 דקות נוספות. במהלך הסיור לא היתה לי תחושה רעה; הטבע שהשתלט בחזרה על הגבעה משרה שלווה אמיתית, כזו שמדיטציה מהווה רק הד קלוש לה. אך בסוף המתחם, לפני הגדר (שהפרידה, ככל הנראה, בין מגוריו של המהרישי למגורי ה"עמך") נמצא בניין אחד שהצליח להפחיד אותי. זהו בניין ענק בן 4-5 קומות, המעוטר בסגנון "אוריינטלי" (בניגוד לבניינים האחרים, הבנויים בסגנון מערבי). בזמנו, הבניין היה בוודאי צבעוני (וורוד, אולי, עם עיטורים מזהב). כעת הוא נראה כאילו הוא שרוף (אף כי אמרו לי שזה רק טחב), כהה ומפחיד. בניין זה, יותר מכל עיר הרפאים הזו, הוא בעיני התזכורת להרס החלומות האופטימיים של שנות השישים, לתקוות לעולם חדש וטוב יותר, שהאמנים אשר הגיעו לכאן באותה תקופה, טיפחו בעצמם ובמאזיניהם. ולסיאוב הבלתי נמנע של מי שבידו הפקידו רבים כל כך את אמונם ואת ממונם. ועכשיו מסמנים לי הבעלים של המקום שהם רוצים לסגור, אז לילה טוב.
היום ביקרתי בחורבות - אין לזה שם אחר - האשראם של המהרישי בפאתי רישיקש, וחשבתי לשתף אותכם בחוויות (לצערי יש לי רק מצלמת פילם ולא מצלמה דיגיטלית, כך שהתמונות ייאלצו לחכות עד שאחזור ארצה). המקום היה שונה מאוד ממה שתארתי לעצמי. ראשית כל, האשראם נמצא בשוליים הדרומיים של הסווארגאשראם, שהוא שכונת האשראמים בצפון רישיקש, על גדות הגנגס. הוא מבודד הן ממתחם האשראמים בסווארג ואפילו מפחוני-העוני שבדרומו. (העיר עצמה נמצאת בדרום, והאזורים ה"רוחניים", התיירותיים, נמצאים קצת מצפונה לה. המלון בו אני נמצאת הוא ממש בקצה הצפוני של העיר, במורדות ההרים). זהו, ללא ספק, האשראם הגדול ביותר באזור. ראיתי אשרמים נוספים בסווארג, והם כולם מתחמים קטנים יחסית, של 3-4 בניינים בני קומותיים הצמודים זה לזה, בצורת ח'; האשראם של המהרישי תופס גבעה שלמה, על שטח ענק (לוקח כ-15 דקות ללכת מהשער הראשי לאחורי) ובו עשרות רבות של מבנים. הוא כולו מוקף חומה מאבן, ומצידו המזרחי נשקף נוף נפלא של הגנגס, והעיר רישיקש עצמה. השמועות שהגיעו לאזני התבררו כנכונות: המקום אכן נטוש. השער הראשי נעול, ועכביש ענק שומר עליו. אך טיפוס על כמה אבנים בצד החומה והחלקה במורד המרזב, מאפשרת כניסה למתחם. במבנה הקרוב לשער התנחלה משפחה הודית חביבה, אך מלבדם - ומלבד שני נזירים, טווס אחד, ושתי פרות תועות - אין במקום נפש חיה. המקום הוא עיר רפאים אמיתית. אם לא סופרים את מאות הקופים החיים שם, כמובן. האשראם בוודאי נבנה בתקופה בה המהרישי וארגונו גלגלו מליונים, כיוון שהוא תוכנן לשכן אלפי צליינים/חסידים/אורחים. במקום יש 'גסט-האוסים' - מעין מלונות-חדרים רבים, חלקם בני 4 קומות, בנוסף על וילות מבודדות רבות, וכן כ=100 'חושות' מוזרות שגגותיהן הסגלגלים מרוצפים אבנים, ושמטרתן עדיין לא נהירה לי. האם היו אלו מקומות התבודדות? מקדשים? החושות הן בקוטר של 2 מטר, אולי, והפתח אליהן נמוך מגובה של אדם ממוצע. והכל - הכל - הרוס ונטוש. החלונות מנופצים, הקירות מתפוררים, והצמחיה הירוקה השתלטה על הכל - על השטחים הפתוחים, ועל המבנים. חלק מהמבנים נראו כאילו נהרסו במתכוון - התקרות נעלמו לחלוטין, והקירות שרופים. פה ושם רואים עוד את הסימנים לכך, שפעם היה זה מקום מפואר ושוקק חיים: שרידים של מערכת חשמל ומים משמעותית, דרך סלולה שעוברת דרך האשראם, ונועדה למכוניות, מדרגות מרוצפות בכניסה לחלק מהבניינים, מזרקות שבילים וספסלים שנועדו לשמש את ההמונים שהגיעו לכאן. אחד מהמבנים היה, להערכתי, אולם התפילה המרכזי. הוא בגודל של אולם ספורט בבי"ס ממוצע, ובצידו האחד במה גבוהה שבמרכזה מין כס-מלכות גדול, בצבע כחול. כאן קיבל המהרישי, מן הסתם, את חסידיו. כיום תמצאו שם רק שברי זכוכית על הרצפה, וגרפיטי שחור על הקירות. אך המקום אותו חיפשתי באמת היה מקום מגוריו של המהרישי. המבנים שראינו בהתחלה לא היו מספיק מפוארים בכדי לשכן את מי שנחשב בעיני מאמיניו לקדוש, והיה לכל הדעות עשיר מופלג, בשיא הצלחתו. לא מצאתי את המבנה, שבדיעבד התברר שהוא נמצא מחוץ למתחם אותו ראיתי, במעלה ההר - מהלך 10 דקות נוספות. במהלך הסיור לא היתה לי תחושה רעה; הטבע שהשתלט בחזרה על הגבעה משרה שלווה אמיתית, כזו שמדיטציה מהווה רק הד קלוש לה. אך בסוף המתחם, לפני הגדר (שהפרידה, ככל הנראה, בין מגוריו של המהרישי למגורי ה"עמך") נמצא בניין אחד שהצליח להפחיד אותי. זהו בניין ענק בן 4-5 קומות, המעוטר בסגנון "אוריינטלי" (בניגוד לבניינים האחרים, הבנויים בסגנון מערבי). בזמנו, הבניין היה בוודאי צבעוני (וורוד, אולי, עם עיטורים מזהב). כעת הוא נראה כאילו הוא שרוף (אף כי אמרו לי שזה רק טחב), כהה ומפחיד. בניין זה, יותר מכל עיר הרפאים הזו, הוא בעיני התזכורת להרס החלומות האופטימיים של שנות השישים, לתקוות לעולם חדש וטוב יותר, שהאמנים אשר הגיעו לכאן באותה תקופה, טיפחו בעצמם ובמאזיניהם. ולסיאוב הבלתי נמנע של מי שבידו הפקידו רבים כל כך את אמונם ואת ממונם. ועכשיו מסמנים לי הבעלים של המקום שהם רוצים לסגור, אז לילה טוב.
ציףציף1000
New member
מזל טוב CB!!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.