הסיום
היה צפוי אבל לא רע בכלל. זו סדרה שמצד אחד יכולה להיות קיטשית שפשוט להקיא ממנה ("אמרתי לך פיטר, כל מה שמשנה בסוף זה האהבה..."), אבל מצד שני יש לה את ההברקות שלה. היה די ברור שניית'ן יצטרך לעשות משהו בכל העונה הזאת. הוא היה יותר פאסיבי מאמיר פיי גוטמן כל הזמן, אז לפחות בסוף יצא משהו ממנו. לא מבין למה קלייר לא ירתה בפיטר וזהו. הרי גם ככה הוא יחזור לחיים כשיוציאו לו את הכדור. נוח ? נוח בנט? מי בוחר את השמות שם לעזאזל? הפתיח לעונה הבאה בהחלט רעיון טוב. אני מקווה שזה מעיד על מחשבה מראש קדימה לגבי העלילה בעונה הבאה ובכלל. שלא יהיה סלט סטייל אבודים ו...תיקים.