ההופעה הייתה פשוט משולמתתתתתתת
הגעתי למקום בשתיים וחזרתי רק עכשיו. מה אני אגיד? הצפייה הייתה ארוכה ומיוזעת (הכוללת משחקי טאקי מעטים והאזנה לחזרות של הלהקה), ובמהלכה הכרתי חברות חדשות ומתוקות
אח"כ הלכנו לקופות וחיכינו שם בחום שעתיים עד שיפתחו. כשפתחו, גיליתי שאני צריכה ללכת למקום אחר, הכי משמאל, כי את הכרטיסים שלי קיבלתי מראש1. למזלי, התור שם היה ממש קצר, כי הקופה רק נפתחה, אז תוך חמש שניות קיבלתי את שני הצמידים שאמורים להכניס אותי פנימה XP אחי ואני ענדנו אותו והלכנו לעמוד בתור. היו שם כמה אנשים נדחפים (ביניהם ערסים מסוממים), אבל בסוף נכנסנו. דווקא נכנסנו לא ראשונים בכלל, אבל קארין תפסה אותנו ולקחה אותנו למקום בצד הימני של הבמה, בשורה הראשונה
מה אני אגיד? ההופעה הייתה
מד-הי-מה. ג'ארד היה פשוט מדהים. כולם היו מדהימים! צעקתי כמו שמעודי לא צעקתי. הם שרו את כל השירים האהובים עליי *-* להקת החימום הייתה ממש משעשעת עם הסולן הדיווה XP והממ.. מה אני אגיד? נהניתי מכל כאב ביד, מכל שנייה מהצמא (למרות שחלק מהמאבטחים שם הביאו לנו כוסות מים, אז זה היה נחמד) ומכל צעקה והנפת אגרוף! ובסוף - פגשנו את טומו!!! אמא שלנו הייתה אמורה לבוא, אז כשהיא עוד הייתה בדרך, מישהי אמרה לנו שיש סיכוי שהם יצאו משער 8. אמרתי "נו, שיהיה", ושם טומו היה!! הוא היה כל כךךךך נחמד. הוא דיבר במבטא אמריקאי מקסים והצטלם עם כולם וחתם לכל אחד, ואמר כל הזמן: "Sure, just a seconds". הוא היה ממש מיוזע, המסכן, ולבש חולצה ומעליה ז'קט ג'ינס. בהתחלה הוא חתם לי במחברת שלי, ואח"כ נדחפתי לכמה צילומים של קארין XP אח"כ אמרתי לו: "Can I give you something?" והוא אמר "Sure". ואז הבאתי לו מכתב שכתבתי להם מבעוד מועד, למרות שניסיתי לא לפתח ציפיות שאשכרה נראה אותם. כשנתתי לו את המכתב הוא אמר: "Wow, thank you!" ואמרתי לו: "Thank YOU!". אח"כ הצטלמנו כמה פעמים (עם מצלמות עובדות ועם מצלמות לא עובדות, עם עדי וקארין ועם אח שלי XP), ובאיזשהו שלב אמרתי לו: "This show was AWESOME!" והוא אמר "Thank you". אמרתי לו: "So, do you think you'll ever come again?" והוא אמר: "Absolutely. You were a great audience." וממש שמחתי! אח"כ הגיע הקטע שהצטלמנו גם עם אח שלי, כי הוא ממש רצה, ושצילמתי אותו עם עדי וקארין (שתיהן?). במשך כל הזמן הזה שהוא הצטלם עם כולם (ועשה פרצופים מצחיקים למי שצילם אותו מקרוב XP) הוא החזיק את המכתב שלי, וזה היה כל כך משמח. כשאמא שלי התקשרה בפעם השלישית כי ייבשנו אותה, אמרתי לו: "Thank you again for taking my letter. And I hope we'll see each other soon" והוא אמר: "Sure! Goodbye". הוא היה כזה נחמד, דיייייייייי ;_; אה, והוא אמר למישהי שהזדהתה כמישהי שפגשה אותו בעבר (והוא אמר לה שהוא זוכר אותה, החמוד) שהיא מצטערת על כל התקרית של הגרופיות עם השלטים בשדה תעופה. בהתחלה הוא שאל: "איזו תקרית?" ואח"כ הוא אמר: "לאאא, פשוט הייתי ממש עייף. אתם יודעים, טיסות ארוכות זה ממש מעייף". בקיצור - היה פשוט מדהים. מתי עוד פעם?!?!