תאוריה השואפת לאפס
חוסר ההסתברות המתמטית של אבולוציה אקראית – הינו מדהים! אפילו אם היתה קיימת אפשרות תיאורטית, שתא בודד יוכל להתפתח באקראי לנמלה, חוסר ההסתברות הוא בממדים אסטרונומיים. נסה לערוך חוברת מ-15 דפים בודדים הממוספרים מ- 1 ל- 15. ערבב את הדפים, ונסה להבין מהו הסיכוי שהם יסתדרו באופן אקראי תוך כדי הערבוב בזה אחר זה בסדר מספרי עולה. ההסתברות היא אחת ל- 1,307,700,000,000! עתה תאר לעצמך כי אין בספרך 15 דפים, אלא 100 דפים. נסה שוב לערבבם בצורה מקרית, באופן שיסתדרו בסדר מספרי עולה. הסכוי לכך הוא אחד למיליארדים כפול מיליארדים כפול מיליארדים. מובן מאליו, שהתפתחות אקראית של תא אחד עד להיותו רגל של נמלה דורשת מאות גדלים שונים, מאות צורות שונות של תאים ומאות חומרים שונים, כולם עשויים בדייקנות וכולם מוצבים באופן מדוייק; נוסף לכך, על כולם להיות מאוחדים במבנה ובקשרים עצביים ושריריים, כדי שיוכלו לפעול כיחידה אחת. מאורע זה הינו שווה ערך לפחות לאלפי דפים ממוספרים האמורים ליפול באופן אקראי בסדר מספרי מדוייק. חוסר ההסתברות של סידור אקראי זה שם לאל כל חישוב מתמטי אפשרי. זאת ועוד, עדיין לא נערך חישוב כלשהו על אודות יצירה אקראית של עין אנושית, שהיא לאין ערוך מורכבת יותר. העין חבויה בבטחה במסגרת עצם בולטת המגינה עליה מחבטות. היא מצויידת בעפעף היורד אוטומטית בכל עת שעצם כלשהו מתקרב; העפעף מתרומם, למרבה הנוחות, כדי לא להפריע לראיה. העין טובלת באופן קבע באמבט מרגיע של נוזל מחטא, הנובע מבארות בלוטות הדמע. הגבות עוצרות את הזיעה, והריסים עוזרים להרחיק חומרים זרים. הקרום הלבן החיצוני של גלגל העין נוקשה, שכן מטרתו להגן על העין ולשמר את צורתה מפני התארכות והתרדדות ומפני אירועים העלולים לחבל בראיה. קרום העין הפנימי שחור כמו פנים המצלמה, ומטרתו לקלוט אור עודף שעלול לטשטש את הראיה. העין מצויידת בעדשה גבישית, ויש לה מסך (רשתית) שעליו מוקרן המראה. מסך זה מורכב מתשע שכבות, המכילות מיליוני מוטות וחרוטים ומבוך של סיבי עצבים בתרכובת מסחררת. האישון מתרחב בחושך כדי לאפשר כניסת אור מירבי ומצטמצם באור השמש כדי לצמצם אור עודף. העין היא המשוכללת שבמצלמות; מלבד תכונת התאמה עצמית לעצמת האור הקבועה בה, היא גם מתמקדת באופן מיידי ועצמאי בהתאם למרחקים, היא מצלמת תמונות צבעוניות, היא מסתובבת כדי להתמקד לכל הכיוונים, היא גם קולטת מראה הפוך ומסדרת אותו כשראשו כלפי מעלה. כל מרכיב של העין: עדשה, רשתית, עצב אופטי, בלוטת דמע ועוד, כולם בעלי מורכבות עצומה, ולכמה מהם מיליוני חלקים. לכל אחד ממיליוני חלקים אלו הרכב כימי מדוייק משלו ומבנה פיזיקלי מדוייק המיוחד לו. כל מרכיב חייב להיות מוצב בדייקנות במקומו, והוא חייב להיות בעל גודל מדוקדק. קל יותר להאמין לסיפור על הר, שלאחר מיליוני רעידות אדמה, התפרצויות געש והוריקנים, קיבל בסופו של דבר באקראי צורת גורד שחקים על כל הפריטים של שלד פלדה, חומרי בנין, שרברבות, מתקני מיזוג אויר, תאורה, כלי מתכת, ברגים, רהיטים ותקשורת - מאשר להאמין כי אצה בת תא אחד התפתחה והפכה לעין. בהשוואה לעין, מבנה של גורד השחקים פשוט יותר מאריח