סרט השבוע

[noosh]

מסכימה לגבי האוסקר

 

[AeroTom]

בדיוק דיברתי על זה בדרך חזרה מ"ואלקירי" אתמול

שלדעתי מגיע ל"ואלקירי" הרבה יותר מועמדות לאוסקר מאשר "בנג'מין" (שזה עומד על 0 כזכור לי מול איזה 13 של בנג'מין?). על כל הקטגוריות שקשורות לויזואליות מגיע ל"בנג'מין" בהחלט, ואולי גם לפינצ'ר רק כדי לפצות על ההתעלמות של סרטיו הקודמים...

אבל נגיד בראד פיט בסדר גמור בסרט, אבל לא עם משחק מדהים שרשום עליו אוסקר. מבחינת סרט "ואלקירי" כדוגמה מתאים לי יותר וחבל שלא קיבל אף מועמדות. נשארתי עם הרבה איתו אחרי היציאה מהקולנוע. הוא ממש היה אחלה של סרט לדעתי ויותר מרתק ויותר גם נוגע ללב, עם כל זה שזה סיפור אמיתי, שזה גם משהו שאוהבים באוסקר דווקא. הדרמטיות הזו והרגש והמחשבה שבאמת כל זה קרה. וכל הדברים תחת ביצוע מותח וטוב. קיצר, חבל. לדעתי הוא הרבה יותר מתאים לקבל מועמדויות.

 

[noosh]

אוף, כמובן שמשפט המפתח של הסרט היה כלכך

סתמי, שהתבלבלתי והוא בכלל "You never know what's coming". אבל לא נראה לי שזה כזה משנה.

 

[Painkiller1989]

אגב,

לגבי האירי, אני חושב שהוא הדמות הכי מעניינת בסיפור כולו, הוא ופיגמי השחור, ובכלל כל הדמויות המשניות הרבה יותר מעניינות מהדמויות הראשיות.

 

[AeroTom]

הוא והפיגמי היו האהובות עלי גם כן (../images/Emo58.gif)

אישית אהבתי גם הסיום שלו, עם החזרה לכמה שניות לדמויות שעברו בחייו והשפיעו עליו (כולל פגיעת הברק השביעית האחרונה שזה היה מעולה. כל הקהל באולם פרץ בצחוק כל פעם שזה הגיע בסרט. אם חושבים על זה בעצם, כל פגיעת ברק שהוא מספר לו עליה מגיעה בתקופה קצת שונה בהתבגרות\צעירות של בנג'מין כשהוא חוזר הביתה וכדומה). ואז האימג' של השעון שם שעדיין ממשיך ללכת אחורה. הייתי בטוח שהשוט האחרון יהיה שהשעון שם ייעצר בזמן שקטרינה מגיעה לניו-אורלינס. אבל אהבתי את זה שהוא המשיך לנוע.

 

[CitizenErased]

מסכימה...

קל נורא להסחף עם הסרט. אבל זה לא מסוג הסרטים שחושבים עליהם עוד הרבה אחר כך (כמו סרטים אחרים של פינצ'ר) אבל הוא פשוט יפהפה... היא לי מושג לראות סרט כביכול כזה "תמים" כשפינצ'ר בדרך כלל עושה בדיוק ההפך.

 

[AeroTom]

בהחלט עובד

גם לי קשה להגיד שיצאתי עם משהו ממנו שימשיך איתי הלאה (מה שיש לי עם רוב האחרים של פינצ'ר), אבל הוא פשוט סרט טוב בזמן הצפיה בו. גם לי הזמן עבר ממש מהר בקולנוע וזה אומר הרבה לזכותו (וגם בהחלט מתקשר לחלק מהקונספט של הסרט). זה הסרט הראשון של פינצ'ר שאני לא רואה את עצמי קונה מיד ב-DVD כשתגיע ההזדמנות...עדיין קצת מוזר שזה שלו

פשוט לא נראה לי מהסרטים שאצפה בהם יותר מדי פעמים, אפילו שזה הבמאי האהוב וכו'.

 

[CitizenErased]

../images/Emo45.gif../images/Emo9.gif

 

[hagaiad]

ואלס עם באשיר!

הרבה זמן חיכיתי להזדמנות, והשבוע היא הגיעה. אפשר לומר שאומנם נהנתי מהסרט אבל אחרי כל השבחים, הפרסים והציפיות די התאכזבתי. הוא היה יותר מדי מפוזר לדעתי, לא התרכז בשום דבר מסויים, פשוט כל אחד מהחברים דיבר על מה שבא לו, והטבח עצמו שהוצג כנושא של הסרט תפס קטע קטן מאוד. הסוף הפתאומי מאוד הפריע לי לעין, למה הוא לא עשה מעבר חלק יותר, למשל היה מצייר את הדמויות ואז הם היו נהפכות לצילומים? הביצוע חדשני ויפה, למרות שהאנימציה של האנשים המדברים היתה לא משהו בכלל, כבר רשמתי את זה על הטריילר, הציורים מדהימים למרות שראו שהשתמשו בפלאש והדיבור של האנשים היה נראה כמו סרט פלאש אינטרנטי פשוט. אני חושב שאם הוא לא היה מעוצב ככה הוא היה הרבה פחות נחשב, סך הכל מבחינה תסריטית אני חושב שהוא לא מתרומם, מתפזר ולא ממש פוגע בנקודות (חוץ מהסוף כמובן). כשיש סוף חזק מצפים שהוא יתקשר לכל הסרט, אבל הסוף נראה כחלק בפני עצמו. בקיצור: 7/10 המסור V עוד אכזבה. ממש. את 1 אהבתי מאוד, מותחן פסיכולוגי שמעלה שאלות רבות ואז מגיע הסוף ומסובב את כל הסיפור. 2 גם היה מעולה, אותו רעיון, קצת יותר דוחה אבל עדיין עובד יפה. 3 כבר התחיל לרדת ו-4 סתם היה מסובך, מגעיל וחסר טעם. החמישי ממשיך באותה מגמה ונהיה סרט דוחה, שכאילו חסר עלילה אלא רק אוסף פרטים שמטרתם לבלבל את הצופה ולא יותר מזה. ואפילו הסוף המצופה, שכבר היה בכל אחד מהחלקים הקודמים, הסוף הידוע שמסביר את הכל בדרכים שלא העלת בדעתך, אפילו הוא נשמט מהסרט והוחלף בסוף באנלי וידוע מראש. חבל. 3/10

 

[hagaiad]

אגב - עונה 7 של 24!

נפתחה השבוע (האמת שלפני שבוע, אבל לא יצא לי לראות עד אז). יריית פתיחה מצויינת, 4 פרקים מדהימים מלאי אקשן, מתח והפתעות. אפשר להגיד שהסדרה חוזרת על עצמה לפעמים, בכל זאת וריאציות יכולות להיות למתקפת טרור, אבל העונה הזאת בכל זאת מחדשת ואני נהנה לצפות בה כאילו זו פעם ראשונה מדהים אותי איך אחרי 6 עונות וסרט הסדרה הזאת עדיין נחשבת בעיניי לאחת הטובות. מומלץ! 10/10

 

[AeroTom]

לפני שבועיים ../images/Emo3.gif

חיכיתי לה גם. צופה אדוק בסדרה מעונה 1. לדעתי השישית הייתה ירודה מהראשונות, אבל החדשה בינתיים מספקת בהחלט. שמח שהוט מביאים אותה מיד אחרי ארה"ב (למרות שתמיד הייתי מחכה להוצאת ה-DVD ועושה מרתונים מטורפים). אני צריך עוד לראות את הסרט שמקשר בין עונה 6 ל-7. ראיתי אותו בבלוקבסטר ועוד לא יצא לי לקחת לראות.

 

[hagaiad]

נכון

השישית היתה יחסית חלשה, אבל בהשוואה לסדרות אחרות היא עדיין ריתקה אותי. הסרט לא שודר בהוט?? האמת שהוא לא כזה חובה לפני עונה 7, אולי ישתמשו בו יותר בהמשך. אבל בשביל מעריצים, למה לא עוד שעתיים של 24 ככה בחינם ובלי קשר?

 

[AeroTom]

לא זוכר אם שודר

אם כן אז פיספסתי אותו...בכל אופן עוד שעתיים של "24" זה אכן טוב. בהזדמנות אלקוט אותו מהספריה.

 

[AeroTom]

ומוסיף את "Valkyrie" ממש על סוף השבוע

האמת ממש ממש בדקה ה-90 של השבוע החולף, כי הסרט התחיל ב-22:00 והוא שעתיים... קיצר הציפיות שלי ממנו בהחלט התגשמו. סרט ממש טוב לדעתי. סינגר בנה פה סרט על סיפור אמיתי שנמצא במארז דרמטי מותח לכל אורכו. אני נורא שמח שהוא עזב את סרטי הקומיקס לרגע ועבר להצגת סיפור רציני יותר ושונה שכזה. לדעתי זה הסרט הכי טוב שלו מאז "החשוד המיידי" ללא ספק. אפילו מתעלה עליו אצלי אישית בכמה דברים. במיוחד הדרמטיות שתופסת אותך לכל אורכו. קרוז במשחק רגיל וטוב, אבל מוקף בקאסט מצויין ו-וותיק שמוסיף הרבה לדמויות והעלילה, כמו קנת' בראנה (בראנה בסרט היסטורי?? מי היה מאמין

), טום ווילקינסון, ביל נאי ואחרים. הסיפור שמובא מהצד של קולונל שטאופנברג פשוט נהדר. האיש שהפך להיות החלק המרכזי אולי במהפכה והניסיון השינוי הדרסטי של קבוצת החיילים הגרמנים שרצו להפיל את היטלר. זה ממש לא "סרט שואה" או משהו כזה, כי באווירה שלו הוא לגמרי סרט מתח. אהבתי מאוד את התמקדות בסיפור הזה, השעתיים עברו כמו כלום וכמו שאמרתי בהתחלה - הסרט ממש מלא במין מתח דרמטי שאותי אישית די הדביק לכיסא. בלי קשר אם יודעים או לא יודעים מה הולך לקרות בסופו. נורא אהבתי והציפיה הייתה שווה עד-מאוד.

 

[Dafi the Mighty]

אהבות פתוחות

הסרט הדנמרקי. מאד ריאליסטי, משחק מצויין, תסריט נהדר... ובסוף נתקעתי מאוהבת במדס מיקלסן

 

[Clementine Kruczynsk]

the biggest regret of my life...

I let my love go היה לי נורא קשה להחליט באיזה ציטוט להשתמש בכותרת אז הנה שאר האופציות: I really do have love to give! I just don't know where to put it! I'll tell you everything, and you tell me everything, and maybe we can get through all the piss and shit and lies that kill other people. This is the scene in the movie where you help me out מגנוליה לא יודעת מה עובר עלי בזמן האחרון עם סרטים כבדים. כבר חודשים, אולי יותר אני משתדלת להמנע ולברוח מסרטים כבדים מדי ובשבועות האחרונים ככל שאני מרגישה יותר רע אני פונה לסרטים יותר ויותר קשים. לא ברור העניין. ראיתי את מגנוליה פעם אחת לפני המון שנים, זכרתי את זה בראש כ"3 שעות על סרטן" ודי נמנעתי מהסרט תקופה ארוכה. פשוט לא היה לי כח לשבת לראות אותו. החלטתי עכשיו לתת לו צ'אנס, להתחיל איתו ולראות איך זה הולך והוא פשוט תפס אותי מהרגע הראשון ואני לא מאמינה שבסופו של דבר שרדתי את ה-3 שעות שלו. הסתכלתי על השעון מדי פעם, לא כי הסרט לא עניין סתם כדי לדעת כמה כבר עברתי וכמה עוד נשאר ובשלב מסויים הוא קפץ כמעט שעה בלי שהרגשתי בכלל. הוא יותר מדי ארוך וקורה בו יותר מדי הרבה בשביל להתייחס אליו לפרטים. מה שבעיקר זכרתי מצפיה ראשונה זאת הדמות של ויליאם ה. מייסי שקנתה אותי לחלוטין וגם עכשיו היה בו משהו כל כך נוגה שכמעט גרם לי לבכות בסופו של דבר. ג'וליאן מור קצת הרחיקה אותי לרגעים מסויימים כי היא מאוד over the top עם הרגשות שלה אבל לאורך הסרט התרגלתי אליה יותר ויותר. טום קרוז לא רע אבל פחות טוב ממה שזכרתי אותו. אבל הקטעים שמראיינים אותו ממש מעולים. אהבתי את כל התזזיתיות של ההתחלה, שמהר מהר מהר עוברים על הכל עד שנרגעים. הפסקול כמובן מעולה וזה כל כך יפה לראות איך הוא משולב בתוך הסרט. ולצפרדעים...אני לא בטוחה מה אני חושבת עליהם אבל יש סרטים לפעמים שקורה משהו בסוף שלהם שלחלוטין זורק אותך החוצה מהסרט בגלל שאתה מרגיש שמנסים לקנות אותך במשהו מופרך, גרנדיוזי, לא קשור וכו'. אני לא מצליחה לחשוב על דוגמא. אבל לא חסר סרטים עם חרא סופים. כאן יש פוטנציאל מאוד חזק לחרא סוף, פתאום צפרדעים נופלים מהשמיים, כאילו wtf אתה רוצה מאיתנו? אבל איכשהו זה עובד. איכשהו אחרי שעוברים את המסע הזה של כמעט שלוש שעות כשמגיעים לצפרדעים נשארים מרותקים וזה לא זורק החוצה, זה לא מוציא מהסרט אלא להפך, זה מושך יותר ויותר פנימה וזה די מופתי לסיקוונס שכזה. פחות אהבתי את הדיבורים תוך כדי הצפרדעים, את המשפט על הקיר על זה שזה קרה והילד שמדבר, הייתי יכולה לחיות גם בלי זה. אבל סך הכל יש משהו נהדר בסרט שזורק לך צפרדעים מהשמיים ומשכנע אותך לחלוטין תוך כדי באמינות הריאליסטית של הסרט.

 

[AeroTom]

היה אותו שוב בהוט The other day...

ובזמן שהעברתי ערוצים עצרתי עליו, כי הרבה זמן לא ראיתי אותו. אבל ראיתי חלק קטן כי הייתי צריך ללכת או משהו. אבל באמת שהרבה זמן כבר לא ראיתי אותו. דיברנו עליו כאן הרבה בעבר. הוא מעולה מכ"כ הרבה בחינות...

 

[noosh]

אחד הטובים ביותר. אני ממש רוצה לראות אותו שוב

אגב, נושא האמינות של הצפרדעים ממש הטריד אותי. אז הלכתי ובדקתי את הנושא, ומסתבר שהדבר אכן אפשרי. וואנס אין א בלו מון, ואני משערת שחיות קטנות יותר, אבל אפשרי: http://en.wikipedia.org/wiki/Raining_animals.

 

[Clementine Kruczynsk]

לא קראתי את הלינק אבל

פעם ממש ממש מזמן קראתי משהו לגבי עשרת הדיברות והצדקות מדעיות לכל אחת מהן. ובין השאר הסבירו שצפרדעים באמת נופלות מהשמיים מדי פעם. פעם אחרונה זה קרה בשנות ה-70 במקסיקו אם אני זוכרת נכון.

 

[U t e n a S a m a]

בשמחה!

The Tales of Hoffmann צילומים ותפאורה מדהימים אבל היה לי קשה לעקוב אחרי העלילה. אני מאמינה שצפייה שנייה תפתור את הבעיה הזו. 6/10 Hatsuyuki no koi (אהבה של שלג ראשון) הפקה משותפת של קוריאה ויפן, אודות נער קוריאני שעובר עם אביו הפרופסור לגור ביפן וההתאקלמות שלו שם. דווקא בגלל העניין שלי בשתי המדינות ממש צרם לי שמבחינה תסריטאית ועלילתית אפשר היה למקם את הסיפור בכל מקום אחר בעולם. עד אמצע הסרט זה עוד היה חמוד ומצחיק, והורגש שהסרט נוצר מכוונות טובות בניגוד לרוב סרטי הנעורים המטומטמים כיום, אבל בחציו השני הוא ממש נמתח ונלעס עד בלי די, כמו מסטיק מלא בסוכר. חבל. 4/10 Slumdog Millionaire אהבתי את העריכה והצילומים, ואת העובדה שלקח לי רוב הסרט כדי להבין בכלל מה קורה ואדרבה לגבש עליו דיעה - אבל מהרגע שהבנתי מה אני רואה, הבנתי שנזרקתי לתוך ערימה של קיטש ומניפולציות. הדמות הראשית טהורה, מסכנה ואמיצה ללא חת, לאחיו גם מתייחסים בצורה דומה ונראה שהוא נסלח מצד היוצרים על הדברים האיומים שעשה בגלל שאלה "חולשות של גבר" ומושא האהבה של הגיבור פסיבית בצורה מזעזעת אבל גם היא נסלחת מצד היוצרים כי אלה "חולשות של אישה". "טריינספוטינג" של הבמאי מעניין אותי כבר כמה זמן ורק נותר לי לקוות שהוא ברמה גבוהה יותר מזה. 4/10 Cabaret הפעם השלישית או הרביעית שאני רואה את הסרט, שביחד עם "שיקאגו" הם סרטי מחזות הזמר האהובים עליי. הבעיות שיש שלי עם הסרט הן בעיקר בהתחלה, בעריכה ובבימוי. אני ממש אוהבת את סאלי ובריאן ומערכת היחסים ביניהם, את איך ששירי הקברט משקפים את המצב של העולם החיצוני ושל סאלי ובריאן בפרט, הצילומים, הריקודים, עיצובי הדמויות, המשחק והשירה. אם תיאטרון בית צבי יעלה את ההצגה שוב מאוד מומלץ ללכת, היא מאוד שונה מהסרט אבל האימפקט שהיא משאירה חזק מזה של הסרט. 8/10