אירוח פרופ. ג'רי רייכשטיין

0ne Man

New member
../images/Emo41.gif פרופסור ג'רי ריכשטיין מתארח../images/Emo41.gif

שלום לכולם, אני שמח להודיע, כי יו"ר ארגון בקול, פרופסור ג'רי רייכשטיין, נענה להזמנתי להתארח בפורום,והוא יתארח בפורום ביום שלישי, פעמיים כי טוב, ה-16.3.04, בין השעות 20.00-21.30 בערב, ויענה על שאלות של גולשים בעיניינים הקשורים לארגון בקול ולפעילותו למען לקויי שמיעה. ולמי שלא מכיר את פרופסור ג'רי רייכשטיין, אני מצרף לכם תמצית שכתב פרופםור ג'רי רייכשטיין על עצמו. התמצית תורגמה על ידי יובל רוג'ר מאנגלית, שגם קישר ביני לבין הפרופסור, וגם התנדב, לבקשתי, לשמש כמתורגמן בזמן האירוח ולתרגם את תשובותיו של פרופסור רייכשטיין מאנגלית לעברית, ותודתי ליובל רוג'ר על עזרתו הרבה בארגון האירוח עם פרופסור רייכשטיין.יישר כוח! ולהלן התמצית שכתב פרופסור רייכשטיין: נולדתי בשנת 1925 בארה"ב.כשהייתי בן שנה סבלתי מדלקת בשתי האוזניים,ובעקבות כך, התחרשתי באופן מוחלט באוזני השמאלית, אוזן ימנית ירידה בינונית של 40-30 DB(.עם הזמן הירידה באוזני הימנית התעמקה וכיום יש לי ירידה חמורה של 85-90DB) בגיל שש, המליצו להוריי לשלוח אותי לבית ספר לחירשים ולמדתי בבית ספר זה שש שנים.בגיל 12 התחלתי ללמוד בבתי ספר רגילים. בשנת 1943,רגע לפני תחילת לימודי באוניברסיטה,קיבלתי לראשונה מכשירי שמיעה.(באותם ימים לא היו מכשירי שמיעה לילדים). באוניברסיטה, למדתי אודיולוגיה וחינוך מיוחד לילדים חירשים וכבדי שמיעה,וסיימתי תואר ראשון ושני. בין השנים 1949-1954 לימדתי כמורה בבית ספר לילדים חירשים, ובשנת 1954 אני ואשתי עלינו לארץ. בשנותיי הראשונות בארץ עבדתי כאודיולוג ומורה לאנגלית בבית ספר לחירשים בת"א. ב1958 הייתי בין המייסדים של מרכז מיח"א בת"א ושימשתי כמורה ומנהל למשך שנים רבות. בין השנים 1961-1963 הוצאתי דוקטורנט בארה"ב וכשחזרתי לארץ שימשתי כמנהל במיח"א. בשנת 1967 אחרי עזיבתי במיח"א, עזרתי להקים את מרכז שירותי דיבור ושמע בעיריית ת"א ושימשתי כמנהל המרכז. בין השנים 1975-1978 הייתי בין מייסדי מרכז שמע בת"א וניהלתי אותה. בשנת 1978 הייתי בין מייסדי המסלול לחינוך מיוחד לילדים חירשים וכבדי שמיעה באוניברסיטת ת"א ושימשתי כראש המסלול למספר שנים. בשנת 1991 יצאתי לפנסיה. בין היתר הייתי יועץ מתנדב בארגון כש"ב-הארגון הראשון של כבדי השמיעה בארץ (1980-1992) בשנת 1996-קבוצה קטנה של אנשים(בקי שוקן-טופז, אבי בלאו, אחיה קאמרה ואני),התחילו להיפגש ולדון בהקמת ארגון חדש של כבדי השמיעה,ובשנת 1997 רשמנו את ארגון "בקול" במרשם העמותות.וכיום אני משמש כיו"ר הארגון משנת 2002. הגולשים מוזמנים להששתף באירוח עם פרופסור ג'רי רייכשטיין, לשאול שאלות וכמובן לקבל תשובות on-line!
 

0ne Man

New member
../images/Emo41.gif שאלות לפרופ. ג'רי רייכשטיין../images/Emo41.gif

נא לשרשר כאן אך ורק שאלות לפרופסור. תגובות ודיונים לשאלות נא לשרשר בשירשור נפרד. תודה!
 

צלף

New member
פרופ' גרי רייכשטין היתה לו השפעה

גדולה על החיים שלי. שהייתי ילד קטן רצו לשלוח אותי לניב (בית ספר לחרשים) ופרופ' גרי רייכשטיין השפיע על הורי להתעקש לשלב אותי בבתי ספר רגילים, ואז לא היה בכלל שמע, בקושי מיחא, ובכלל לא ידעו מה זה כבדי שמיעה, בקושי היו שיעורי דיבור, והיה צריך לעשות מלחמה שיסכימו לשלב אותי בחינוך רגיל, כי כולם אמרו הוא חירש המקום שלו זה בניב, בזכות אמונתו של פרופ גרי רייכשטיין ברעיון השילוב הגעתי למה שהגעתי...
 

0ne Man

New member
שאלה מס' 1 של bobcat

ברכות על האירוח ושאלה ראשונה ליו"ר: למרבה הצער רוב תקציבי הממשלה אינם מועברים לאירגוני החרשים כמו גם לרשויות המקומיות, ומכאן ריבוי השביתות בעת האחרונה. כיצד נערך ארגון "בקול" למקרה שיתעורר הצורך לטפל בהמשך העברת תקציבים לאוכלוסיית כבדי השמיעה והחרשים בישראל כמו דמי תקשורת, סל תקשורת ותקציבים אחרים שכבר אושרו ונועדו לאוכלוסיה הזו בישראל?
 

bobcat

New member
ברכות על שיחזור השאלה שנמחקה

והמשך לשאלה: קראתי שמדיניות הממשלה היא לצמצם שירותי רווחה מקומיים, כדי "לעודד" את הרשויות המקומיות להעלות תעריפי ארנונה. התוצאה תהיה העלאת מיסוי מקומי כשהממשלה לכאורה מורידה את המיסים. איך נערך אירגון "בקול" לפניה אל הרשויות המקומיות במקום אל השלטון המרכזי? האם יש לארגון משאבים ותשתית להיערכות כזאת?
 
תשובה לשאלה 1

למרות שאני יו"ר בקול,אני לא מעורב בענינים אדמיניסטרבים בבקול. אני מציע שתשלח פקס לאחיה מנכ"ל בקול, ותכתוב לו את השאלה החשובה הזאת. פקס בקול:5257004-03
 

ORTAL84

New member
למה באנגלית?

דווקא הניסוח של השאלה באנגלית יותר טוב מהעברית :)
 
תשובה לשאלה 2

תזכרי, שאני הלכתי לבית ספר לחירשים בארה"ב בין השנים 1930-1936. זה היה עולם אחר. המעבר לבית ספר שומעים היה בשבילי יחסית קל, בגלל שהיה לי שפה אוראלית וידע די טוב.אני חושב שכיום שבתי הספר לחירשים וכיתות המשולבות בארץ הם די דומים לזה שיש בארה"ב.אולי בארה"ב יש יותר חומר אקוסטי ומכשור. אבל המורים ותוכנית הלימודים די דומים. כבר הרבה שנים לא ראיתי כיתות בפעולה. אני מציע שאת תכתבי לדוקטור אמציה ויזל.(בית ספר לחינוך, אוניברסיטת ת"א) ותשאלי אותו את השאלות שכתבת כאן. אני וד"ר אמציה ויזל עשינו מחקר לפני מספר שנים על רמת ההישגים של תלמידים ליקוי שמיעה בבתי ספר יסודיים בארץ. דעתי האישית, היא שתלמידים ליקוי שמיעה חייבים ללמוד אנגלית מפני שסטודנטים באוניברסיטה מוכרחים לדעת אנגלית.וגם הם חייבים להבחן באנגלית כמו כולם.
 

moran f

New member
אפשר בבקשה לקבל קצת פירוט על המחקר?

איך בדקתם את זה? מה היו התוצאות?
 

0ne Man

New member
שאלה מס' 3

שלום פרופסור ג'רי, ותודה על היענותך לבקשתי להתארח בפורום!
כיצד הגעת לרעיון להקים את ארגון בקול: מה היה הרעיון והמניע שמאחורי הקמת הארגון?
 
תשובה לשאלה 3

בהרבה מדינות בעולם, במיוחד בעולם המערבי, ישנם ארגונים שהינם של ולמען אנשים כבדי שמיעה.(כמובן שאלו ארגונים נפרדים מארגונים של החירשים). בערך עשרה אחוז מהאוכלוסית העולם המערבי הם כבדי שמיעה. בארץ ישנם 600,000 כבדי שמיעה,ולכן הצורך בארגון של ולמען כבדי שמיעה בכל הגילאים בארץ הוא: 1.לתמוך באוכלוסית כבדי השמיעה מבחינת הצרכים והזכויות. 2.לספק מסגרת סוציאלית וחברתית לאוכלוסיה זו. 3.לספק שירותים מיוחדים לכל צורך. אז, אלו מהתוצאות בשטח שנובע מהפעיליות של בקול? לדוגמא,יש יותר ויותר כתוביות בטלויזיה,כתוצאה מפעילותם הענפה של אחיה(מנכל בקול),עידו(רכז הנגישות של בקול) ועו"ד שמתנדב בארגון בקול. יותר מ-12 תיאטראות ברחבי הארץ מונגשים ע"י מערכות אינפרא אדום למען קהילת כבדי השמיעה. ייתכן ואתה יודע, שבקול ייסד לאחרונה מרכז נגישות וטכנולוגיות עזרי שמיעה בת"א. שמקום נגיש זה הוקם לראשונה בארץ.הפרויקט הנ"ל הוקם ע"י שיתוף הפעולה של ארגון שק"ל,אשל-ג'וינט ומתב.ובתרומתם הנכבדה של מועדון "רוטרי". כל זה בא בעקבות קבוצה קטנה של אנשים (בקי שוקן-טופז, אבי בלאו, אחיה קאמרה,ואני-ג'ירי) שנפגשנו כל שבוע (1996/97) כדי לחשוב איך להקים את ארגון "בקול".
 

0ne Man

New member
שאלה מס' 4

האם תוכל לספר לנו מה היו הסיבות לסגירת ארגון כש"ב, שפעל בשנות ה-80? במה דומה ארגון בקול לארגון כש"ב, ובמה הוא שונה?
 
תשובה לשאלה מס 4

לא אוכל לספר על נסיבות סגירתו של ארגון כש"ב. מכיוון שאינני מוסמך לכך. במשך השנים של קיום של כש"ב,לא הגשתי אז מועמדות למוסדות כש"ב וממילא,כמובן,גם לא הייתי חבר בהם. ולכן אינני מוסמך לספר ולהביא את הפרטים של כש"ב. ג'רי
 

0ne Man

New member
שאלה מס' 5

בעבר עלתה בפורום זה, בעקבות דיון בנושא, טענה שללקויי השמיעה אין את היכולת להצליח בכל תחומי החיים כמו השומעים, ושלקויי השמיעה אינם יכולים להצליח כמו השומעים בכל תחום של החיים. (לדיון בנושא לחץ כאן) מה דעתך על טענה זו, ומה יש לך להגיד לנו בנדון?
 
תשובה לשאלה מס 5

אתה העלית שאלה מענינת וחשובה,אכן,הביטוי "להצליח בחיים" מאוד מופשט וכללי.אני הייתי מפרק את לנושאים קונקרטיים כמו "היכולת ללמוד","היכולת לבחור מקצוע מתאים","היכולת למצוא חברים ולפתח חברות", ו"היכולת להקים משפחה חמה". אני חושב שיש התקדמות בכמה תחומי חיים מסוימים אצל כבדי השמיעה,אם לא לכולם. אבל אני לא יכול להגיד שאין בעיות רציניות אצל חלק מאיתנו. לדוגמא,אנחנו יודעים שבתקופת של אבטלה גבוהה,חרשים וכבדי שמיעה,מהווים אחוז גבוהה של אנשים מובטלים בהשוואה לאנשים שומעים. בוא נצטט כמה דוגמאות לשיפור או התקדמות ב"היכולת להצליח". למשל,אני חושב שהיום,אנחנו רואים יותר סטודנטים ליקוי שמיעה באוניברסיטאות ומכללות בהשוואה לעשר שנים האחרונות. מסיבה אחת, כמובן, הוא שהביטוח הלאומי מספק שירותי תמיכה לסטודנטים ליקוי שמיעה.:שירותי תרגום לשפת סימנים או שירותי תמלול.שירות זה עוזר להצליח בלימודים באוניברסיטה. סיבה שנייה,כתוביות בטלויזיה עוזר לליקוי שמיעה להבין ולהיות מעורים במה שקורה בעולם. סיבה שלישית,מערכות אינפרא אדום שבתיאטראות,מביא ליותר מעורבות של אנשים כבדי שמיעה בעולם התרבותי. כל הדברים הנ"ל מביאים, בין היתר, ליותר "הצלחה" ויותר אושר. המרכז הנגישות החדש של בקול, והראשון בארץ,יעזור ללקוי שמיעה להצליח בעבודה, בבית וכדומה. למרות סוגי ההתקדמות שציינתי,עדיין נדרשת עבודה מרובה כדי להגיע ליותר "הצלחה בחיים". ארגון "בקול" וארגון "אח"א" מוכרחים לקחת את היוזמה לעבוד ביחד ולחוד כדי לשפר את המצב שלנו בכל תחומי החיים. עלינו לעבוד בצורה אחראית ועקבית עם משרדי הממשלה הרלבנטים, כדי לשפר את איכות החיים של ילדים, נוער ומבוגרים ליקוי שמיעה. ג'ירי
 

0ne Man

New member
שאלה מס' 6

לא מזמן היה בפורום זה דיון על אירוע שירת האדם. גולשים רבים- במיוחד כבדי השמיעה, שיבחו והיללו את האירוע במילים חמות, ומנגד גולשים אחרים- במיוחד החירשים- יצאו נגד אירוע שירת האדם בטענה שאינו מתאים להם, ולתרבות החירשית שלהם. (לדיון בנושא לחץ כאן) מה דעתך על הטענות הללו? האם לדעתך יש מקום להקים אירוע שירת האדם בנפרד לחירשים, על טהרת שפת הסימנים?
 

bobcat

New member
לדעתי

אין מקום לשאול יו"ר ארגון כבדי שמיעה על אירוע מובהק לחרשים. זה כמו לשאול יו"ר ארגון לבנים אם הוא בעד אירוע מיוחד לשחורים. האירוע כפי שהוא היום נותן טווח של פתרונות שונים: FM לכבדי שמיעה, בלונים ותמלול לבעלי ירידה עמוקה בשמיעה, ומתורגמנית לחרשים מסמנים.
 
למעלה