תשובה לשאלה 7
תשובה לשאלה ראשונה: 1.לעודד ולהשתתף בהקמת מרכזי נגישות וטכנולוגיות עזרי שמיעה בארבע או חמישה ערים הגדולים בארץ.שיהיו דומים לזה שהקמנו בת"א. והמשך שיתוף פעולה פורה עם ארגונים שק"ל, אש"ל-ג'וינט ומט"ב. 2.אחיה קאמרה, מנכ"ל בקול, גם שואף שיהיה מרכז ניידת (אוטובוס או ואן) שיסתובב בין הקהילות הקטנות בכל חלקי הארץ,ובנידת יהיה תצוגה של טכנולוגיות עזרי שמיעה ונגישות. 3.לדאוג ליותר תמיכה לאנשים כבדי שמיעה בקניית מכשירי שמיעה. 4.יודע שפחות 20 אחוז של אנשים שצריכים מכשירי שמיעה- מרכיבים מכשירי שמיעה. עלינו לשכנע את ה80 אחוז הנותרים לרכוש מכשירי שמיעה. 5.לדאוג להנגשת כל התיאטראות, בתי הקולנוע,ואולמי ההרצאות בארץ. 6.לשפר את מצב התעסוקה של אנשים כבדי שמיעה וחירשים. 7.לדאוג שאמצעי תחבורה כמו רכבות, אוטובוסים,מטוסים ואוניות יהיו נגישים לאנשים ליקוי שמיעה. תשובה לשאלה ב: שלושה הישגים חשובים של בקול עד כה: 1.הקמת מרכז נגישות וטכנולוגיות עזרי שמיעה בת"א. 2.שיפרנו וממשיכים לשפר את את כמות תוכניות הטלויזיה שמונגשים עי הכתוביות. 3.יש הרבה יותר מודעות של הקהל הרחב בנושא כבדי השמיעה וצרכינו. תשובה לשאלה ג: אני חושב שהמצב מבחינת הטיפול בשמיעה ובדיבור הוא טוב מאוד. השירותים והצוות המקצועי הם טובים.אני גם חושב שצריך יותר שירותים. יותר מרכזי טיפול בקופות החולים למשל - צריך להיות מרכזים בכל פינות הארץ, לא רק בערים הגדולים. בקול שואף שיהיה שיעורי אימוני שמיעה וקריאת דיבור בכל המכונים בבתי חולים ומרכזי טיפול בבתי חולים ובקליניקות פרטיות. אני חושב, שכל מי שקונה מכשיר שמיעה, יהיה רשאי מספר נסביר של שיערוי הסתגלות למכשירי השמיעה באופן אינדיבידואלי או בקבוצות קטנות. לפי דעתי לא בהכרח יש לשלם עבור הטיפולים/שיעורים אלו. ג'רי
