אשת השבוע

אפרת12

New member
../images/Emo41.gifאשת השבוע - אמא של עופרי../images/Emo70.gif../images/Emo41.gif

השבוע מככבת אמא של עופרי (שהיא גם אמא של טל) עוד מעט היא תיכנס לספר על עצמה בינתיים אנצל את הזמן כדי לספר שלאשת השבוע יש הטבה - גלריה משלה. תנו לה קצת זמן - ואז תוכלו להיכנס ולראות מה ומי היא בחרה להנציח (נו, תנחשו...) שבוע טוב
 
היי אמא של עופרי וטל.

יש לי שאלה,מכיוון שאני קצת מכירה,יש לי שאלה קצת אישית,תרגישי בנוח לא לענות אם זה לא מתאים לך. למה החלטת לחיות עם י' בלי להתחתן? וחוצמזה,אולי תכתבי גם את מה האישיות התנ"כית האהובה עלייך...
 
בוקר טוב../images/Emo42.gif

לצערי, בגלריה אוכל להשתמש רק בלילה שהילדודס ילכו לישון כי יוד עובד בצפון ואני לבד איתם... ולשאלה של אמא של איתן ולהב: דמות תנ"כית אהובה עלי: כל הדרך לעבודה (על אופניים) אני מנסה לחשוב וכרגע לא כל כך עולה ל י אבל השאלה הזאת תהיה בראשי עד שאמצע. בקשר לחתונה גם אני וגם יוד הגענו לקשר הזה אחרי גירושין. אני הייתי נשואה תקופה של 8 חודשים (המון נכון?) וגם אז התחתנתי בקפריסין אבל חזרנו לארץ ועשינו ארוע. כל נושא הרבנות בארץ רחוק ממני ואפילו מעצבן אותי. אני שילמתי המון כסף כדי להתגרש בארץ ואני לא רואה איך דבר קדוש כמו ברית בין שני אנשים, צריך לשתף בו מוד כמו הרבנות. שהכרתי את יוד שנינו אמרנו שאנחנו לא רוצים להתחתן - אנחנו מרגישים מחוייבות גדולה מאוד אחד כלפי השני אבל בגלל הסיבה שמניתי למעלה וגם בגלל ששנינו אל אנשים שאוהבים להיות במרכז העניינים ויתרנו על חתונה. מידי פעם אנחנו משתעשעים בדמיון על חתונה שהשושבינים יהיו טל ועופרי....
 

קרניר

New member
הי אמא של עופרי- אז כמה שאלות משלי-

הם קצת לא קשורות האחת לשניה:
מה היו שיקוליך בעזיבת הקיבוץ? האם את מרוצה מהחלטתך?
איך בחרת את שמות ילדיך?
מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?
 
תשובות ../images/Emo79.gif

הדבר הראשון שעולה במחשבתי שאני חושבת על הקיבוץ זה: "גן העדן של ילדות אשר היה פורח, הייתי חלק מהנוף היום אני אורח" עזבתי כי היה ברור לי מגיל מאוד צעיר שהקיבוץ זה לא מקום בשבילי- וכבר אחרי הצבא עזבתי. אחי ואחותי והורי נמצאים שם ואני מגיעה לבקר לפחות אחת לשבוע אם לא יותר. היוםאני מאוד אוהבת את הקיבוץ - אבל שעזבתי ממש שנאתי. שנאתי את זה שכולם הכירו אותי מגיל 0 וזכרו לי דברים שעשיתי בגיל 5, לא אהבתי את זה שמסתכלים עלי גם בקטע של "של מי אני בת" ופחות על עצמי. לא אהבתי את חוסר הפרטיות. וגם זכרונות ילדות מוקדמים של לינה משותפת הקשו עלי - ועד היום מקשים עלי ואני חושבת שחלק גדול מאיך שאני מתנהגת עם ילדי קשור לזה. היום שאני נפגשת עם אנשים מהקיבוץ - הם מגלים שבעצם הם לא מכירים אותי - אלא רק את התדמית ואת מה "חשבו" שאני. אני מרוצה מאוד מהחלטתי למרות שהיום עם ילדים אני יודעת שלעופרי וטלטל היו חיים יותר טובים בקיבוץ גם מבחינת חינוך וגם מבחינת הקרבה למשפחה. אם שואלים את יוד - היום הוא בא איתי לגור בקיבוץ. אני מאוד אוהבת את המקום בו אני גרה היום ומרגישה שהוא מתאים לי.
שמות הילדים - עופרי נולד פג ואחרי כמה ימים ישנו וחשבנו איך לקרוא לו (כל שמות ההריון נראו פתאום לא מתאימים) יוד אמר עופר ואני הוספתי עם יוד (כי עופר זה שם נורא קרבי בעיני ואני הייתי מעדיפה שהילד שלי לא יילך לצבא) ואז יצא עופרי ועד היום אני מאוד אהבת את השם. טל - אני לא ממש רציתי ולקח לי המון זמן להתרגל אני אוהבת שמות יותר מיוחדים אבל יוד פחות אוהב, רציתי נורא יעל אבל כך קראו לגרושתו של יוד אז זה לא נראה מתאים. היום טל - היא טלטל, תעלולה, פריחה או שולה.
זכרון ילדות: אני אכתוב שנים כי אחד הוא קצת עצוב: אנחנו בפעוטון בלילה ואנחנו עומדים ליד האינטקום וקוראים ל"שומרת" שתבוא כי אחת מהילדות בכתה... לקח המון זמן עד שהיא באה (לפי הזכרון) זה כמובן מתקשר לילדות בלינה משותפת. בגיל שלוש וחצי טסנו לשליחות בארצות הברית לשלוש שנים, אני זוכרת את השמלה שלבשתי ואת הנעליים...
 

קרניר

New member
תודה על הפתיחות....

החזרת אותי אחורה בזמן, כשהיינו קוראים באינטרקום: "שומרת לילה בואי לקבוצת עופר..." ובכלל יש בי הרבה הזדהות עם הדברים שכתבת!
 
קצת על עצמי../images/Emo132.gif

עדית (אומרים עידית) בת 32 מא לעופרי בן שנתיים וחצי וטלטל אוטוטו בת שנה. עובדת כמזכירה בכירה/מנהלת משרד - כבר כמעט 10 שנים. גדלתי בקיבוץ עד גיל 20 דבר שאני מרגישה שעיצב את חיי והשאיר בי חותם עמוק. עד שהכרתי את יוד - ואפילו עד שעופרי נולד - הייתי משוחררת מכל סטיגמות אפשריות ומעולם לא חשבתי מה חושבים עלי ועשיתי מה שב %^&%&^ שלי. טיילתי המון בעולם ובארץ ומרגישה שנהנתי מהחיים ומציתי את של בהרווקות עד הסוף. להורות באתי ממקום מוכן לגמרי בלי הרגשה של הפסד או משהו כזה. הפתעתי את עצמי ב"איזי" שבה אני מקבלת את ההורות ובטבעיות שבה נכנסתי למקום הזה. אחרי כל השטויות שעשיתי בחיי - הרגשתי שזה המקום שהכי מתאים לי. שבועיים אחרי שעופרי נולד ועוד שהוא היה בפגייה הייתי בת 30, עמדתי והסתכלתי על עצמי במראה - עמדתי מול עצמי והרגשתי שזאת חווית חיי - האמהות וכל שאר הדברים היו באיזה מקום בזבוז זמן. עד היום אני לא מבינה איך לא היו לי ילדים לפני זה ולמה כל כך פחדתי מזה. קצת קשה לכתוב על עצמך מבלי שיהיו שאלות אז זה מה שיצא לי עד עכשיו. אני בן אדם מאוד פתוח ולכן אין לי בעיה לענות על שאלות אפילו שהן נחשבות לפרטיות. תחביבים שלי הם קריאה, שירה ומוסיקה ישראלית ובכלל כל דבר שקשור בישראליות גם פוליטקה וכמובן להתווכח. יום מקסים ושבוע טוב לכולם
 

בימבילי

New member
שאלה קצת שטחית אבל בכל זאת

מסקרנת: למה עדית בלי י'? לא אמרוים לכתוב עם י' כשלא מנקדים?
 
אני לא כ"כ מכירה אותך

ולכן אשאל שאלות שאולי חלק כבר יודעים: האם טל היתה מתוכננת או פנצ'ר? (מתקשר לשאלתי הבאה) האם את מצטערת שלא חיכית קצת יותר זמן בין עופרי לטל? ז"א - האם הבדל של שנה וחצי בין הילדים נראה לך אידיאלי? איזה סרט ראית לאחרונה ומתי?
 
בשביל זה יש את "אשת השבוע" לא?

כדי שנכיר אחת את השניה טוב יותר לא? בכל אופן טלטל הייתה פנצ'ר רציני ביותר גילתי את ההריון בשבוע 11+ כי חשבתי שקיבלתי מחזור קל והסתבר אחרי זה שהייתה התחלה של פירוד שילייה (לא קרה עם זה כלום אחר כך והכל היה תקין) ורק שלא קיבלתי עוד מחזור והתחלתי להיות עצבנית על יוד חשבנו שאולי אני בהריון. ההבדל הזה הוא מאוד קשה לי - והייתי מעדיפה הפרש יותר גדול אבל היום אני יכולה להגיד שזה מתחיל להיות כייף גדול. עד שטלטל הייתה בת חצי שנה היה לי מאוד מאוד קשה. בחצי שנה האחרונה ממש טוב לי ככה - ואני אפילו מסוגלת לחשוב על עוד אחד - לא עכשיו אלה בעוד שנתיים בערך. אבל עדיין כל תינוק קטן גורם לי קנאה עזה. סרט? לא הלכתי לקולנוע יובלות ומול הטלויזיה אני נרדמת. שאנחנו לוקחים בייבי סיטר מעדיפה ללכת לחברים או למסעדה טובה - שאוכל אגב הוא עוד אחת מאהבות שלי ואני גם טבחית במקצועי.
 

cookie1

New member
שאלה קצת חטטנית....

* אם את מוכנה לספר על איזה קיבוץ מדובר (הזדהץי מאד עם דבריך, מפני שעברתי "מסלול" דומה). * האם גדלת בלינה משותפת ? ואם כן מה אהבת/שנאת. * במה את עוסקת היום (מקצוע)? והאם את מרוצה מעיסוק זה ?
 
גדלתי בקיבוץ מגל

שיחסית (וגם לא יחסית) זה קיבוץ שיושב "טוב". אנשים חיים שם בצורת חיים גבוהה (ואני יכולה רק לקנא...) גדלתי בלינה משותפת עד גיל 3 ואחר נסענו לארה"ב לשלוש שנים ושחזרנו כבר הייתה לינה משפחתית. אחי גדולים ממני כך שבעצם אני הייתי הילדה הראשונה שהם גידלו והם לא כל כך ידעו איך. למטפלת שלי ול"ועדת חינוך" הייתה מילה הרבה יותר חזקה מאשר להורי. כך שלשנוא או לאהוב את הלינה - זה לא בזיכרון שלי. אבל אני שונאת את השיטה - יותר נכון לא מבינה אותה, לטלטל היו גזים (לעופרי לא) וכל התקופה של הגזים לא יכולתי להפסיק לבכות על מה קרה שלי היו גזים מי בא אלי והרים אותי? ואז הבנתי שבעצם אפ אחד או לפעמים מיש היה בסביבה. ששאלתי את אימי היא אמרה לה "היינו מסתובבים ושומעים אותכם..." נו באמת... כעס על הורי כבר אין לי כי אני מנסה לקבל את המקום ממנו הם עשו את זה - אבל הבנה לעניין אין לי. פעם חברה אמרה לי שישנים בלינה משותפת לומדים לסמוך על עצמך ועל חברים הרבה יותר מאשר על ההורים. אולי זה נכון, אבל הייתי מעדיפה לדעת שאני יכולה לסמוך על משפחה ולא על חברים. אני עוסקת במזכירות ובהנהלת משרד אני גם מנהלת חשבונות וגם למדתי טבחות. אוהבת מאוד את העבודה - מול מהחשב עם לקוחות וכל המשתמע מכך. אוהבת את זה שבארבע אני גומרת לעבוד ולא יושב ליכלום על הראש ואני עם הילדים נטו. ברור לי (אני מקווה) שיבוא ויום והילדים יגדלו ואולי גם יהיה רישיון נהיגה - ואז החלום שלי הוא ללמוד תואר ראשון בספרות וברור לי גם מה יהיה נושא העבודת גמר "יחסים הורים וילדים בשירה העברית".
 

mevav1

New member
שיוו התכתבתי עם ילדה ממגל../images/Emo6.gifבת גילי

ואגב,בעניין הלינה המשותפת,אז אני גם הייתי בקיבוץ 3 שנים אצל דודתי(בנגב) ואני זוכרת בטראומה איך הייתי צריכה לקרוא באינטרקום לשומרת שכואבת לי האוזן וכמעט להתחנן שתקרא לדודתי או שתבוא מהר.. וגם כשהיה לנו עקרב שחור בחדר המרכזי ונורא פחדנו. אבל באמת שקיבוץ זה כיף לילדים. ומאוד נהנתי לקרוא עלייך דברים שלא ידעתי כמובן. ואם לא שאלו אותך אז איזה סוג מוזיקה את אוהבת?? מירב.
 

yaelia

New member
גם לי יש שאלות

הזיכרון הזה של הילדים שקוראים לשומרת ליד האינטרקום מלווה די הרבה מחברי, שכנראה לא יסלחו למערכת הקיבוצית על הלינה המשותפת.... יש בך כעסים כשאת נזכרת בילדות שלך או דווקא תחושת נוסטלגיה נעימה? (על אף שהשיר הוא דווקא נוסטלגיה נעימה) ועוד שאלה בנושא הטבחות, למה את לא עוסקת בזה? (אני אוספת עכשיו דעות מאנשי מקצוע בתחום...), והאם היית רוצה לעסוק בתחום הזה ופשוט לא יצא. שאלה אחרונה - מה את קוראת בימים אלה? ועוד משהו קטן, את מהנשים שאני תמיד קוראת את מה שהן כותבות ונעים להכיר יותר לעומק. יעל.
 
ילדות שלי

בעיקר אני זוכרת תחושת בדידות מאוד חזקה - שעד היום אם אני מרגישה לבד עולה בי התחושה הזאת. כמו שכתבתי קודם הורי לא ידעו איך לגדל ולא חשבו בכלל שצריך להיות בבית ומכיוון שאני בת זקונים אז הייתי לבד בבית. הנוסתלגיה של השיר באה לי הרבה יותר מאוחר כאשר הייתי נוסעת לבקר הורים וחברים ותמיד הרגשתי שאני כבר בחוץ ואז יום אחד בדרך לקיבוץ שמעתי את השיר והבנתי שאני כבר "אורחת במקום". יש דברים טובים שאני זוכרת כמו קייטנות וחוגים וחברות טובות ובעיקר הרגשת חופש מרחבי. טבחות: אני לא עוסקת בזה בעיקר כי זה מקצוע שצריך לתת בו את הלב הנשמה את השבתות והחגים ואת כל הזמן שאפשר וכרגע אני מעדיפה להשקיע בילדים ובבית. אני אוהבת לבשל ומבשלת הרבה לילדים ולמשפחה מה שנקרא "מתאמנת" בנתיים. עשיתי כבר כמה ארועים למשפחה ומרגישה שכרגע זה "גדול" עלי. אני קוראת עכשיו את "אין לי מושג איך היא עושה את זה" צוחקת בוכה ונהנית. הסופרת הישראלית שאני הכי מעריכה היא אילנה ברנשטיין כתבה את "שארה כסותה ועונתה" את "שלוש אחיות" ואת "דיה הניג". ככלל אני מעדיפה תרבות ישראלית שזה כולל ספרות, שירה, מוסיקה הצגות והופעות. - מתחברת לזה יותר שזה בשפה שלי. ותודה על המחמאה
 

sipor

New member
טוב.. גם לי יש שאלה לאשת השבוע!

ראשית כל הכבוד על הנכונות להיחשף ולהיות לאשת השבוע, בעיני מעשה אמיץ.. ולשאלותי: 1. מתי התחתנת.. 2. כמה ילדים את רוצה? 3. טבחית במקצועך... זה כבר מזיל ריר... ממש כזאת אחת שקמה בבוקר והולכת לעבוד במסעדה ? או אחת שבשלנית מקצועית בבית ? 4. מה את הכי אוהבת לעשות עם הילדים ? ובשעות הפנאי שלך ? 5. משהו שקצת מפריע.. למה כל החיים הקודמים היו בזבוז זמן ? אני אישית כמוך טיילתי ונהנתי.. ועכשיו עם הילדה , הרגשתי שעשיתי נכון שמצאתי את הזמן להנות.. כי עכשיו הוא כמעט לא בנמצא.. ואולי באזשהו מקום זה גם נותן פרספקטיבה אחרת על הילדים, יותר בשלות , לא?
 
../images/Emo22.gif תשובות:

1. התחתנתי לראשונה בגיל 25 בערך זה נמשך 8 חודשים יותר מידי...(
) עם יוד לא התחתנו אנחנו ביחד כמעט חמש שנים. הילדים הם שלו. 2. רוצה שלושה ילדים, יוד רוצה רק שנים אנחנו בבעיה אבל נראה מה יהיה. 3. אני למדתי להיות טבחית אני לא עוסקת בזה כי זה לוקח המון אנרגיה אולי פעם נפתח מקום גם יוד עוסק במקצוע ובעבר היה לו מקום בתל אביב. 4. הכי אוהבת להיות עם הילדים בבריכה, להשתולל איתם ובעיקר את זה שאני יכולה "להתיילד, ולעשות איתם שטויות. אוהבת להשכיב את עופרי לישון. טלטל פשוט לוקחת בקבוק והולכת לישון, עופרי צריך לספר לו סיפורים לדבר איתו ואז הוא נרדם עלי. אוהבת לנשק אותם באמצע הלילה. ומשהו קצת חולני - אם הם קמים בלילה מתוך בכי אני חייבת שהם יחייכו לפני שהם הולכים לישון. אני אוהבת לבשל במטבח ושעופרי יושב על השיש ושואל אותי "אמא מה את עושה" ומסביר לי מה צריך לעשות... אני אוהבת שטלטל רוצה להתפנק עלי (עופרי מעולם לא אהב את זה) ואני אוהבת לראותא יך הוא משחק שמחקים של בנות כמו לסרק אותי, לשים לק ולטפל בבובה, ולראות את טלטל עושה מירוצי מכוניות עם המכוניות של עופרי. 5. מה שהתכוונתי בנואש החיים הקודמים זה שעופרי נולד הרגשתי שכל חיי מתמלאים באושר גדול וכל שנות ה 20 אמרתי שאני לא רוצה ילדים אלה רק בגיל מאוד מאוחר. וביגל 30 שעופרי נולד לא הבנתי למה חיכיתי כל כך הרבה זמן, וכן באיזה שהוא מקום כל מה שעשיתי התגמד לעומת הילדים. אני בהחלט שמחה שעשיתי את מה שעשיתי. ובוודאי שאני מרגישה בשלות, מרגישה שלא פיספסתי שום דבר ובאמת עשיתי הכל
 

עינבלית

New member
שאלות קשות ומוזרות והפתעה מלפני

חצי שנה
ושאלות הקשות... 1. מהם המאכלים האהובים עלייך? 2. מה את שונאת מתעבת לאכול? 3.האם יש משהו שאנשים אחרים אומרים לך שיכול להוציא אותך מדעתך? 4. האם את משתמשת ב"שקרים לבנים" כדי לא לפגוע באחרים? 5. אם המצב הכלכלי היה מאפשר לך לחיות איך שאת רוצה והיכן שאת רוצה- איפה היית חיה ומה היית משנה בגידול הילדים שלך?
 
../images/Emo21.gif ולמטה מתכון.

מאכלים אהובים: יש כל כך הרבה באופן עקרוני אני אוהבת לאכול הכלכל כמה זמן יש "גננה" למשהו אחר. זה מתחלק לכמה דברים: בבית: קציצות ואורז צ'ונט טוב שאני עושה, ומאכלי קדרה שאני עושה. במסעדה: חיות ים למניהם, חיות בכלל - עדיפות לכבש, דגים. אוכל מהיר: בורגר קינג ונקניות יש לי את מחלת הקוקה קולה מנסה להתגבר אבל בנתיים לא הולך, בהריון של טל נגמלתי ל 9 חודשים וישר אחרי הלידה שתיתי בקבוק שלם. ממתקים: מכל סוג מלוח מתוק, גרעינים שחורים, שוקולד עוגות של "קינדר" במבה. שונאת לאכול: עוף מכובס. 3. המשפט "את לא מבינה כלום" מוציא אותי מדעתי
. 4. זה יהיה שקר להגיד שאני לא משתמשת בשקרים לבנים - אבל מאוד משתדלת, השקרים הלבנים שלי הם בעיקר כלפי יוד שהוא שואל אותי כמה משהו עלה ואני תמיד מורידה איזה 20 ש"ח...
, אבל גם על זה אני עובדת. הקטע הוא שהוא תמיד יודע כמה זה באמת עלה. 5. איפו הייתי חיה? אני חושבת שהייתי נשארת בפרדס חנה (אני מאוד אוהבת את המקום) הייתי קונה בית עם דונם שטח, לא הייתי עובדת והייתי מגדלת כלבים נטושים - שזה הדבר שעושה לי הכי רע לראות לעיתים עד כדי בכי. 6. משנה בגידול ילדי? אני מרגישה שיש להם הכל מבחינה חומרית - בגדים זה לא דבר שנורא חשוב לי ומשחקים אני קונה להם מה שאני חושבת שצריך בלי יותר מידי חשבון. הייתי בטח קונה להם המון המון ספרים. הייתי רוצה לגדל את הילדים ביותר חופש במקום שאין בו כבישים והם יכולים להיות חופשיים.
 
ושכחתי מתכון:

חמין "אשכנזי" חומרים: כוס חיטה. כוס גריסים. שני ראשי שום. 5 תפוחי אדמה בינוני 3 בצלים 2 בטטות גדולות 1 חיתכת דלעת. 4 ביצים 4 רגלי עוף. 4 פולקה חצי שורש פטרוזילה מגורד חצי שורש סלרי מגורד מלח פלפל אופן ההכנה: משרים את הגריסים והחיטה לילה. שמים בסיר גדול הכל וממלאים מים - צריך להיות 7 ס"מ מים מעל הירקות. מבשלים על אש קטנה כ 4 שעות. מכניסים לתנור לחום נמוך לכל הלילה. ובשבת בצהרים אוכלים.
 
למעלה