אשת השבוע

עינבלית

New member
ניזכרתי בשאלה שמציקה לי הרבה זמן

ואת לא חייבת לענות אבל- אני יודעת שאתם בלינה משפחתית (עופרי וטל וההורים במיטה אחת). גם אנחנו, רק פחות משתתפים
ליה ישנה ביני לבין הקיר ומצד שני- בעלי. כשטל נולדה, איפה היא מוקמה? בינך לבין עופרי? בינך לבין האיש? לקיר? ואיך עופרי קיבל את אחותו - לא פחדת שידרוס אותה בשנתה? בקיצור, אני מוטרדת מהתגובות העתידיות של שותפיי למיטה- מה דעתך?
 
סדר שינה

עופרי ליד הקיר, יוד על ידו טלטל ואחר כך אני. בטל נולדה יוד בנה לה מיטה שנצדמה למיטה שלנו והייתה בגבוה של המיטה שלנו. זה היה נהדר אבל אז היא התחילה להתרומם ולא עשינו את המעקה גבוה מספיק. אז היא עברה למיטה אחרת בחדר שלנו. שלא הייתה שייכת אלינו ולפנות בוקר הייתי שמה אותה לידינו. עכשיו אנחנו כבר כולנו במיטה, יש לנו מיטה יחסית גדולה אז זו לא בעיה. הקשר עם עופרי וטל הוא מדהים בבקרים הוא קודם מעיר אותה או שהיא קודם מטפסת להגיע אליו ולראות אותם על הבוקר זו חוויה מקסימה. וזה כל כך כייף להתעורר ככה. ותראו את התמונה: זה עופרי וטל אחרי שהם הלכו לישון אומנם זה נראה אור יום אבל זה בגלל הפלש. לא מקסימים?
 

עינבלית

New member
מקסימים../images/Emo99.gif

אז שאני אבין: עופרי-יוד-טל-אמא? באיזו מידה המיטה שלכם? לנו יש 160X200 והסדר הוא: ליה-אמא-אבא, ליה ליד הקיר. איפה היית מכניסה ילדנוסף? (למרות שאבא עדיין לא מוכן לדבר על זה אפילו בתיאוריה) וכשאתם הולכים לישון- לא צריך להזיז אותם ולהדחף ברווח שנותר?
 
זו לא שאלה אלא הערה, ואני מקווה

שאני לא מבלבלת ומתבלבלת - את חייבת לי תמונה של גיסתך, או שאני טועה?
 

גלשני

New member
הי חמודה../images/Emo24.gif

נהניתי לקרוא, ועשית לי חשק למפגש נוסף בקרוב.....
 

sipor

New member
היי אמא של עופרי..

היה כייף להכיר.. בחורה גזעית, פתוחה , ומסבירת פנים.. וגם מאוד מעניינת ומרתקת..
 

יעלי9

New member
בעצם שאלה על אמא שלך

איך היא מסתדרת או מבינה את סגנון ההורות שלך, שכ"כ שונה ממה שהיא חוותה? איך את מתמודדת עם התגובות שלה?
 
אמא שלי....

אני חושבת שהמשפט "אם אתה לא יכול להלחם בהם, תצתרף אליהם" מתאים לזה בדיוק. היא הבינה שאני זו שמחליטה ובאמת הולכת לפי דרך החינוך שלי ושעופרי ישן אצלם הוא ישן עם אבא שלי במיטה ואמא שלי עם טלטל. אם היא עושה משהו שאני לא מסכימה איתו אבל זה לא "מרעיש עולומות" או משהו שנורא מפריע לי אז אני לא מעירה, סה"כ היא מאוד עוזרת לי ובכל הזדמנות נמצאת שם בשבילי ובשביל הילדים. אם זה משהו שמפריע לי אני אומרת לה ועוד איך ומסבירה לה (גם בקול תקיף) שאני מחליטה. סיפור חייה של אימי דומה לטנלובלה אבל פולנית היו לה חיים ממש ממש לא קלים ורואים את זה עליה (למשל היא נולדה בגטו והיא נולדה עם רגל גבוה מהשניה ובגלל שהיא יהודיה אז לא טיפלו בזה ועד היום היא נכה) מצד אחד אני גם מאוד מעריכה אותה על כך שלא משנה מה היא עברה חשוב לה להנות מהחיים והיא עושה את זה ובגדול. מטיילת בכל הארץ ובעלם, נמצאת הרבה עם הנכדים, עובדת בעבודה שהיא מאוד אוהבת (אימי אחראית על הספריות בקיבוץ: ספריית ילדים, מבוגרים ועיון) ואני רואה איך בגיל 50 בערך, שאני הקטנה הלכתי לצבא הם התחילו להנות, ואני כל כך שמחה בשבילם.
 

גורבי

New member
גם לי יש שאלה

בתור אקס-קיבוצניקית שמתכננת מעבר לפרדס חנה-כרכור-בנימינה ביום מן הימים (בינתיים רק עברנו למרכז ת"א...), אשמח אם תוכלי לספר לי כמה זמן אתם שם, אם את אוהבת את החיים שם (וגם מה את לא אוהבת). וחוץ מזה, היה לי מאוד מאוד מעניין לקרוא
 
אני מאוד אוהבת את החיים הכאן

את השקט והשלווה, את הבתים הפרטיים. את האנשים הטובים שגרים כאן. מה אני לא אוהבת: לא אוהבת את מערכת המועצה היא דפוקה כבר מלא שנים וחבל כי המקום הזה היה יכול להיות מעולה. לא אוהבת, כרגע את מערכת החינוך אבל הדגש הוא על כרגע כי זה משתנה. לא אוהבת את זה שאין לי גן שעשועים ללכת אליו ברגל צריכה לנסוע באוטו. לא אוהבת את זה שקשה לי ללכת עם העגלה כי אין מדרכות נורמליות ואם יש אז רכבים חונים עליהם.
 
למעלה