אשת השבוע

[אפרת12]

../images/Emo41.gifאשת השבוע שלנו - בלינקה../images/Emo41.gif

מי שהיתה ילדונט והפכה לבלינקה, היא אשת השבוע שלנו אפשר להתחיל לשאול - כל מה שרציתן לדעת על בלינקה ולא מצאתן במה, זו ההזדמנות. שיהיה שבוע נהדר

 

[Arfilit]

איזה כיף! שמחה להיות ראשונה!

קודם כל רוצה לציין - שאני נפעמת מדי שבוע לקרוא את השרשורים (למרות שיוצא לי מעט מאוד להשתתף). עד כה היו שרשורים מרתקים ומאלפים. ועכשיו לבלינקה -

איפה גדלת, כמה אחים / אחיות יש לך ואיך היחסים שלך איתם?

למה בחרת להיות עו"ד?

מה את אוהבת במקצוע ומה את שונאת בו? שיהיה לך שבוע כיפי.

 

[בלינקה]

מסכימה איתך

כל שבוע אני קוראת מרותקת. ולתשובות

נולדתי בירושלים, ובגיל שלוש עברתי ליישוב קטן ליד נהריה, שבו גדלתי. יש לי אחות בת 24 ואח בן 17. עם אחותי שנים על שנים היה כסאח. אנחנו מאד שונות. אני שיא הרוגע ולה (כמו שסבא שלי היה אומר) יש קוצים בטוסיק. אני התבגרתי מהר, היא עוד בגיל ההתבגרות. לי יש אורך רוח וסבלנות (מזל שור, נו), והיא עם פיוז קצר. עכשיו, כשאנחנו קצת יותר גדולות, אנחנו יכולות לדבר אחת עם השניה, ולמרות שבתקופת ההריון היא היתה רוב הזמן נוראית אלי (לא הבינה למה בדיוק רע לי), מאז הלידה היא עזרה נהדרת. בהתחלה בבית, ועכשיו בעיקר עם שחר. אני מקווה שעם הזמן היחסים בינינו עוד יתהדקו. אחי הוא האח הקטן שלי, קטן ממני בעשר שנים, ואני מתה עליו. אני גאה לספר שמאז ומעולם הצלחתי להבין אותו יותר טוב מכל שאר המשפחה, ובגיל ההתבגרות שלו הוא מספר לי דברים שהוא לא מספר לאף אחד אחר (כשהוא מואיל בטובו לצאת מהקונכיה). הוא חכם ויפה ונהדר. אמרתי כבר שאני מתה עליו? סיפור העו"ד הוא ארוך, בעיקר מכיוון שבחרתי להיות עו"ד פעמיים. בתיכון החלטתי להיות עתודאית מכל מיני סיבות (כמו הרצון לא להיות מבוזבזת בצבא, וגם כי רציתי להרגיש מיוחדת). מהיותי אדם פרקטי, החלטתי ללמוד משפטים (כי משהו עם מספרים לא בא בחשבון). כבר בלימודים הבנתי שזה לא בשבילי, והלכתי לסטאז' רק בגלל שאם כבר למדתי, אז שתהיה תעודה. ברחתי מהסטאז' (אזרחי) אחרי חצי שנה לצבא, בידיעה שלעולם לא אשוב עוד למקצוע המגעיל הזה. אבל בתקופת הצבא, ומכיוון שרציתי להמשיך לגור בת"א (ולשרת בקריה), נאלצתי למצוא עבודה אחה"צ, ומצאתי אותה במשרד עו"ד. שם גיליתי עו"דים ברמה, ומשרד שנותן אפילו לסטודנטים של אחה"צ עבודות אחריות ומעניינות, ומעודד הגדלת ראש. והמשרד עסק בליטיגציה. אחרי כמעט שנתיים אחה"צ שם, המשכתי שם גם חצי שנת סטאז' נוספת, תוך שאני מגלה עד כמה אני טובה בזה ונהנית מזה. אני אוהבת בתי משפט. לאו דווקא את ההופעות, אלא את כל התיק, את משחק המוחות בין שני צדדים, את הצורך לנסח טיעון באופן הגיוני ועם המילים הנכונות בדיוק. ואני אוהבת לנצח

אני לא אוהבת את העובדה שזה יותר מדי ניירות ופחות מדי אנשים. לשמחתי במשרד בו אני עובדת יש גם הרבה יעוץ טלפוני לבעלי תפקידים, וכך אני לא סובלת מול הנייר והמחשב כל יום כל היום. אני לא יודעת אם זה "לא אוהבת" אבל קשה לי נורא עם האחריות לחייהם של אנשים. יצא ארוך נורא

 

[קלריסה]

איך היה לגדול ביישוב קטן ונידח?

איפה לדעתך עדיף לילדים לגדול - בעיר או בכפר? גם אני גדלתי ביישוב קטן ליד נהריה, והיום אני מגדלת את ילדיי בכרך ההומה. אמנם יש נגישות להרבה יותר פעילויות וחברים בני גילם, ומצד שני זיהום האוויר... לאיזה צד את נוטה?

 

[בלינקה]

לי באופן אישי היה מאד לא טוב

התקשיתי מאד למצוא חברים בתוך הקבוצה הקטנה של בני גילי, והרגשתי די מוגבלת מבחינת יכולת ההתפתחות שלי, החברתית והאינטלקטואלית, מגיל מאד צעיר. אני חושדת שזה קשור (קצת) גם לעובדה שהעבירו אותי בגיל שלוש ממקום שבו היה לי מאד טוב למקום חדש, זר ומוזר. אני מכירה ביתרונות הגדולים של לגדול בכפר, במיוחד בישוב עם הרבה פעילויות יזומות לילדים ובני נוער, ואני יודעת שאני יוצאת דופן מבחינה זו, ושלרוב הילדים שגדלו איתי וסביבי (לרבות האחים שלי) זו האופציה היותר טובה. כרגע פחות משנה לי איפה ילדי יגדלו. זיהום אוויר יש גם בכפר (בעיקר בכפר שסביב חיפה). אני מקווה שהם יצליחו למצוא את הטוב בכל מקום בו יגדלו, ולא חושבת שאני יכולה לדעת היום מה יהיה להם עדיף. לכן אני מעדיפה לחיות איפה שטוב לי (ולבן זוגי). כרגע זה מושך לכיוון של איזה מושב, אבל קרוב לעיר.

 

[קרן של דניאל]

באיזה תחום את עוסקת בעריכת דין?

ומאד אהבתי לשמוע על ההתפתחות עם אחותך- ממש כמו אצלי, את חושבת שתוכלי לתת לה את אותה תמיכה ועזרה עם הילדים שלה, כמו שהיא נותנת לך עם שחר?

 

[בלינקה]

אני עוסקת בתחום האזרחי מסחרי

וכן ביחסי חבר-קיבוץ. אני מקווה שאני אוכל לתת לה את אותה עזרה עם הילדים שלה, אבל אני בספק אם אני אוכל לעזוב הכל ולשבת אצלה בבית שלוש שעות. אני בהחלט מתכוונת לתת לה את כל התמיכה והעזרה שאוכל לתת, ומניחה שזה יתבטא באופן שונה.

 

[1במיה]

הי בלינקה../images/Emo42.gif

אני זוכרת עוד בפורום הריון ולידה שאישך יצא למילואים לא מעט האם זה נמשך עדיין מה הוא עושה בצבא? איפה הכרת אותו? כמה שנים ההיתם יחד עד שהתחתנתם? איפה התחתנתם? האם היו לך חברים משמעותים אחרים שקדמו לו? ועוד שאלה עולה לי עכשיו האם נשאר לך המשיכה המטורפת לסטייקים אחרי הלידה

מה שובר לך את הדיאטה? טוב אני יכולה לשאול עוד המון שאלות אבל - מפנה את הבמה לבאות אחרי. תודה

 

[בלינקה]

היי במיה ../images/Emo13.gif

כן, הוא עדיין יוצא למילואים, ואת בטח תסלחי לי אם אני לא אפרט על גבי הרשת איפה (שריטה מימי הצבא). אחותו של האיש ובן דוד שלי היו חברים (היום הם נשואים), והם אירגנו בליינד דייט בינינו. היתה שיחת טלפון מקדימה אחת שבה חשבתי שהוא פוץ, אבל נפגשתי איתו בכל זאת כי לא היה לי נעים מאחותו. יצא מוצלח

. היינו שנה ועשרה חודשים יחד עד לחתונה, והתחתנו בישוב בו גרים הורי. לא היו לי חברים משמעותיים לפניו. תמיד אהבתי מאד בשר, אבל הצורך הבלתי נשלט שהיה לי בחצי השני של ההריון התמתן, לרווחתו של חשבון הבנק

לחם שובר לי את הדיאטה. עם גבינה. וופלים בעבודה. ובייגלה בעבודה. ועוד וופלים.

 

[rnati]

נשמע לי מוכר הסיפור

כתבת על ההיכרות שלכם בשירשור שכתבנו 3 דברים שלא יודעים עלינו, נכון?! אותי מעניין איך בין כל הדברים שאת עושה (שחר, עו"ד ובטח עוד שאני לא מודעת אליהם) שכל אחד מהם יכול למלא יום שלם בפעילות, עדיין נראה כאילו את תמיד כאן. תמיד יש לך זמן וסבלנות לענות לכולן (גם בהריון ולידה למרות שאת מזמן סיימת את הפרק הזה - לפחות לבינתיים) כאילו את לא באמת עושה שום דבר אחר

 

[בלינקה]

נכון ../images/Emo13.gif

איך אני עושה את זה? כי זה פחות או יותר כל מה שאני עושה. עובדת, מגיעה הביתה, נמצאת עם שחר, רואה טלוויזיה, יוצאת לפעמים לטייל עם האיש, עם שחר ועם הכלב. אני נמצאת פה הרבה פחות ממה שהייתי לפני הלידה, אבל אני מקפידה להיות כי אני מרגישה שזה נותן לי קשר לעולם החיצון, קשר שחסר לי נורא כרגע. אני גם נהנית להרגיש מועילה.

 

[rnati]

ואת אכן מועילה ../images/Emo45.gif

את תמיד שם לעודד או לתת עצה.

 

[עינבלית]

בלינקה! איזה כייף שאת אשת השבוע!

דבר ראשון ביום ראשון אני פותחת את הפורום כדי לבדוק- מי אשת השבוע שתלשף בפנינו השבוע- והנה זו את! אז קודם כל מאחלת לך שבוע נהדר וכייפי השאלות יבואו אח"כ, ליה קוראת לי...

 

[בלינקה]

../images/Emo140.gif

 

[1איתן ולהב שלנו]

בוקר טוב,גמני אשאל...

כמה ילדים את רוצה? מה שחר שינתה בך? את כבר נהנית מההנקה? שמחה שלט וויתרת?

 

[בלינקה]

שלושה או ארבעה ילדים

שחר איפשרה לי ללמוד שאני יכולה לחיות על פחות שעות שינה

אני חושבת שהיא פתחה אותי עוד קצת. אני אדם די עצור, ועם שחר אני שמה לב פחות לסביבה בכל מה שקשור לתגובות שלי. כן, אני נהנית מההנקה. ואני מאד שמחה שלא ויתרתי. מעבר לעובדה שזה חיבור חזק מאד עם שחר, שמאפשר לנו קרבה כשאני מגיעה הביתה מהעבודה באופן שאני לא בטוחה שהיולי כוחות אליו אילו היא היתה מבוקבקת, זה גם מאד נוח לי, ומוריד קצת מהנטל הכלכלי. היה שווה. בהחלט. החיוך שלה באמצע הנקה, עם הציצי בפה, שמכוון ישר אלי, שווה את הכל

 

[סוס של נייר]

סליחה רבה,

אבל אולי את לא עצורה כמו שנדמה לך. משום מה, מיום שהיכרתי אותך, אני מרגישה שהתקשורת זורמת מאוד, ונעימה מאוד (אפילו שמדובר בשתי עורכדיניות). וגם תודה רבה בהזדמנות זו, על שפגשתי אותך, ועל שאת הקו החם שלי (בהעדר גישה זמינה לאינטרנט) בענייני הנקה. ואני לא יודעת אם ידעת את זה על עצמך טרם עידן שחר, אבל את אשה חזקה, עם כושר התמדה וכח להתמודד גם עם כאבים מתמשכים.

 

[בלינקה]

סלחתי ../images/Emo9.gif

זה עניין של תהליך, העצירות הזו. ולא יעזור לך, עם שחר אני פחות עצורה. עלודבר על הקו החם, העונג כולו שלי (ואני עוד חייבת לך, את לא יודעת כמה הטלפונים שלך בימים הראשונים אחרי ששחר נולדה סייעו). וכן, אני יודעת שאני חזקה. בעיקר כשאין לי ברירה

 

[קרן של דניאל]

עוד שאלה...

מה אומר הניק?

 

[בלינקה]

זה שם חיבה שלי

ענבל/בלינקה. ומקשרת לך את ההודעה שלי על שינוי הניק.