אשת השבוע

[Joy107]

הי שני../images/Emo140.gif

טוב לראות גם אותך!

תכונה שהייתי שמחה להפטר ממנה זו הכבדות - (גם מהכבדות הפיזית אבל זה כבר משהו אחר

) בשנים האחרונות נהייתי כבדה לאללה וזה ממש מפריע לי. אני מתכוונת לכך שאני כבר צריכה לתכנן כל דבר קצת יותר זמן מראש, ש"מבהילות" אותי תכניות ספונטניות, שכשאני צריכה לעשות משהו יש לי נטייה לדחות אותו עד שכבר אי אפשר ואני ממש לא אוהבת את זה. נכון שזה משהו שניתן לשינוי, ואלוהים עדי שאני מנסה, אבל בכל זאת הייתי רוצה לחזור להיות עם קצת יותר פלפל בתחת.. מה מרטין חושב על זה? זה לא ממש מפריע לו, אבל זה בגלל שהוא בא מתרבות של נירוונה. אצלהם, כל מה שאתה יכול לדחות למחר, תדחה למחרתיים. הכל בשאנטי, שכחת לקנות חלב, אז מה נשתה תה. לא התקשרת לטכאי של המכונת כביסה, ביג דיל אז נתקשר מחר... הוא כזה ששום דבר לא נראה לו ממש דחוף.

 

[Joy107]

בקשר לחלומות

בקשר לחלומות - אני חייבת וידוי. הגשמתי חלום אבל אינפנטילי: אף פעם בילדות לא הערצתי אף אחד, כלומר ברמה של פוסטרים, צעקות בהופעות ורדיפה היסטרית. באחת הטלנובלות שראיתי התלהבתי מאיזה שחקן ופשוט הכנסתי לי לראש שאני חייבת לפגוש אותו. לא הגעתי לרמה של פוסטרים או לשלוח לו מכתבים אבל נכנסתי לאתרים רלבנטים בספרדית כדי לקרוא עליו. בטיול לארגנטינה מרטין לקח אותי לאולפנים, הכרנו אותו, ישבנו איתו כשעה וחצי, הצטלמנו והיה לי מאוד כיף. חלום שעוד לא הגשמתי? אין לי בעצם, כי אני מרגישה מאוד ברת מזל מבחינת המשפחה, העבודה והחברים. הדבר היחיד הוא שכמו כולם אני שואפת לשיפור המצב הכלכלי אבל זה לא בגדר חלום, בריאות לכולם נראה לי הרבה יותר חשוב

 

[אדר שלי]

הי רינת! השרשור מרתק!../images/Emo24.gif

מאוד אהבתי את הבחירה של השם של מור ואת המשמעויות שנלוו אליו. הלוואי שהיה שם כזה שיכולתי לקרוא לאחד מילדיי שהוא "סכום" שלי ושל בעלי...ועוד עם הכבוד שנתתם לסבים. הצליח לכם! יש לי כמה שאלות (ולמרות שקראתי את השרשור, אני די סנילית בימים אלו, אז תסלחי לי אם כבר שאלו):

האם העבודה שלך עכשיו מספקת אותך על אף שלא הגעת לאן שרצית בהתחלה? כלומר, האם את שמחה שהדברים התגלגלו כך או לא?

אילו תכונות היית רוצה שמור יירש ממך ואילו היית רוצה שיירש ממרטין?

אילו תכונות את אוהבת באנשים אחרים ואילו את מתעבת? אמממ... ועכשיו אני אשאיר משהו לבאות אחריי... שיהיה לך שבוע נפלא!

 

[Joy107]

תודה אדר../images/Emo140.gif

באמת הצלחנו עם השם של מור, לא יודעת מה נעשה בילד הבא, כבר הצבנו רף גבוה מידי...

בקשר לעבודה - בסך הכל אני די מרוצה, כן, למרות שהאוריינטציה של המשטרה שונה מאוד מזו של בתי הסוהר. נראה לי שכמעט 10 שנים במשטרה עשו אותי הרבה פחות תמימה מכפי שהייתי כשהתגיסתי וכנראה שהיום יש בי איזו ציניות לגבי עבריינים שלא היתה מאפשרת לי לעבוד בשב"ס ולהיות כאילו "בצד שלהם". אבל שוב, זו השערה שאני אף פעם כבר לא אוכל לבדוק...

הייתי רוצה שמור יירש ממני את האחריות, כלומר אכפתיות, את זה שמילה זו מילה, שהבטחות מקיימים שאפשר לסמוך על מה שהוא אומר. ממרטין הייתי רוצה שיירש את האינטילגנציה כמובן ובעיקר את החום, את היכולת הענקית שיש לו לפנק להעניק ולאהוב.

תכונות שאני אוהבת באנשים: טוב לב, רצון לעזור, אנשים שמזדהים עם כאב של אחרים ויודעים לתמוך ומצד שני שמחים מכל הלב כשטוב לך ואתה מרוצה. תכונות שאני לא אוהבת: צרי עין, קנאים שלא יודעים לפרגן. אנשים אדישים שלא אכפת להם מאף אחד, צבועים של אחד בפה ואחד בלב ואנשים שמחזיקים מעצמם ואפילו אין להם על מה תודה גם לך ושבוע נפלא!

 

[גורבי]

הי, את ממש מרתקת

וגם לי יש כמה שאלות:

זכור לי שההריון של מור בא לכם בהפתעה, נכון? (אם לא, סליחה

, הסניליות)

את חושבת לחזור לקרימינולוגיה? מה עושים עם זה חוץ מעבודה בשב"ס?

כמה ילדים את רוצה, ובאילו הפרשים?

החתימה שלך תמיד משמחת אותי

 

[Joy107]

תודה רבה ../images/Emo39.gif

הפתעה? לא יודעת, אולי מהבחינה שנקלטתי מייד בחודש שלאחר החתונה (וככה יכולים לחשוב כולם שהתחתנתי בתולה

). לא התחתנתי צעירה ככה שהיה ברור שנתחיל מיד לנסות ואני שמחה שבאמת לא היינו צריכים לחכות הרבה זמן.

קרימינולוגיה היא ענף של מדעי החברה ככה שאין לה בעצם צד מעשי, לפחות לא בארץ כאן אין הרבה גופים שעוסקים פרופר בשיקום עבריינים. זה איכשהוא נכנס לעניני רווחה ומטופל על ידי עובדים סוציאלים. כרגע אני מרוצה במשטרה. כמקום עבודה הוא לא קל (משמרות, מפקדים שמתחלפים) אבל התנאים מסביב הם טובים ומי שהתגייס בזמנים שלי, עדיין מתוגמל יפה על תואר אקדמאי ככה שלמען האמת נראה לי שאני כבר אצא לפנסיה משם...

כמה ילדים? עוד לא ממש חשבתי על זה ברצינות. כלומר, מרטין הגיע לארץ בסך הכל לפני שנתיים וחצי, וכל הזמן היה היה כל כך צפוף. אחרי חודש כבר גרנו ביחד, אחרי 4 חודשים טיול, אחרי 8 חודשים חתונה ומיד הריון וילד. אנחנו תמיד צוחקים כשאני אומרת שאני רוצה עכשיו בת ומרטין אומר שהוא רוצה עוד בן. לטענתו אם תהיה לנו בת, אני אסתפק בשניים בלבד ואם יהיה בן, אני אנסה גם ילד שלישי... בקשר להפרשים, עדיין לא קבלתי מחזור -אני מניקה עדיין - ככה שבקצב שאנחנו גם מגיעים לעשות משהו.. נראה לי שיש עוד זמן..

 

[dorlim]

זה נקרה חיים לא מעניינים ?!?!?!?

השרשור מרתק

כמעט טלנובלה

והשאלות שלי:

אקסים? יש אקס מיתולוגי? מה היחס אליו היום ? יש קשר? ואיך מרטין מקבל את זה?

הבדלי המנטליות - למרות שהישראלים והארגנטינאים די דומים עדיין יש הבדלי מנטליות. אתם מרגישים אותם ביום יום? איך מגשרים על הפערים? מה הכי מפריע? ושירשם בפרוטוקול שגם אני מחובבי הדרום אמריקאים, המנטליות, המוסיקה והאוכל

 

[Joy107]

כמעט טלנובלה...../images/Emo6.gif

אקסים! ממממממ אין הרבה למרות גילי המופלג... אקס מיתולוגי, ממש לא! הבחור שביליתי איתו לסרוגין בעשר שנים לפני שהכרתי את מרטין מבוגר ממני בכמה שנים טובות, גרוש עם ילדים. מהרגע שהכרתי אותו ידעתי שלא אתחתן איתו אבל איכשהוא זה נמשך ON AND OFF... ברגע שהכרתי את מרטין, ספרתי לו, בקשתי שלא יתקשר יותר והוא כיבד את זה. כלומר הוא פישל פעמיים ומצא תירוץ להתקשר אבל כשהסברתי לו שזה רציני בינינו ואני מבקשת שלא יהרוס לי (כי רבתי עם מרטין אחרי כל שיחה כזו) הוא הבין, התנצל ומאז לא שמעתי ממנו. פעם אחת בהריון נפגשנו איתו במגה, דברנו חפיף - הוא לא התבייש לספר למרטין איזה בחורה נהדרת ובלה בלה בלה. אחרי שנה בערך כשמור היה בן חצי שנה פגשתי אותו שוב במקרה והוא התלהב מאוד, אמר לי שאני משהו מיוחד בשבילו, ואפילו ככה הוא היה לוקח אותי. כעסתי ואמרתי לו "מה אתה אומר, ומה עם מרטין?" והוא ענה לי "עם הילד ועם מרטין אני לוקח אותך..." ספרתי כמובן למרטין. היום אנחנו כבר צוחקים על זה אבל המריבות היחידות שלנו בהתחלה היו על קנאה. בעיקר שלו כי האקסיות שלו רחוקות...

(וגם מכוערות כמובן...

)

הבדלי מנטליות? אני חושבת שההבדלים לא כאלה משמעותיים - כלומר לא כאלה שגורמים מלחמות עולם. יש לארגנטינאים (בלי להכליל, אני מדברת על רוב אלה שהכרתי) מדיניות כזו של לחיות מיום ליום. זה נובע לדעתי מהכלכלה שלהם שהיתה מאוד הפיכה ואף פעם לא ידעת אם הממשלה לא תלאים לך את החסכונות מהבנק. אז הם התרגלו לבזבז מה שיש, לחיות היום הכי טוב שאפשר כי מי יודע מה יהיה מחר ולא ממש דאגו למחר. על רקע זה היו לנו קצת ויכוחים כי אני מרגע שמור נולד, כבר דואגת לחסוך לו כסף (ללימודים, לטיול,לחתונה) רוצה לעזור לילדים שלי לפחות כמו שההורים שלי עזרו לי. מרטין, ברגע שהיה לו קצת כסף היה רץ לקנות משהו - בדרך כלל מתנות בשבילי, מה שגם לא נתן לי לריב איתו..

- אבל לאט לאט הוא הבין את הקטע הזה של לשמור משהו בצד לימים אחרים.

 

[Joy107]

ונזכרתי בעוד משהו...../images/Emo6.gif

שגם נובע מהבדלים של פה ושם. בהתחלה כשגרנו ביחד היה מגניב אותי שהוא משאיר את המים כל הזמן פתוחים. כשהוא מצחצח שיניים, כשהוא מסבן את הכלים אבל ממש בקטע שזה כבר הפריע לי. ספרתי לו על מסעות הפרסום של "חבל על כל טיפה" אותם טחנו מהילדות והסברתי לו על מאגרי המים המדלדלים שלנו וכו'. הוא מצידו הסביר לי שבכלל לא היה מודע לזה כי בכל 1764 הבעיות הבוערות של ארגנטינה, אם יש שם משהו בשפע - פרט ל

- זה מים! אף פעם הם לא שמעו משהו כמו לחסוך במים! אני זוכרת שנסענו לטייל בטבריה וספרתי לו על הכנרת - האגם הכי גדול בישראל - הראתי לו מלמעלה את הכנרת והדבר הראשון שהוא אומר לי: "זה אגם? זו שלולית"... נעלבתי בשביל הכנרת אבל כשהגעתי לארגנטינה הבנתי על מה הוא מדבר...

 

[dorlim]

הזכרת לי סיפור משעשע ../images/Emo13.gif

כשהייתי בברזיל היתה בעיה עם המים בשירותים - לא ירדו. הזמנו טכנאי - תיקן אבל כתוצאה מהתיקון המים לא הפסיקו לזרום. קראנו לטכנאי ואף אחד כולל פקידי הקבלה דוברי האנגלית לא הבינו מה הבעיה ... אז המים זורמים... זה טוב לא?! וכשדיברנו על בזבוז אף אחד לא הבין בכלל מה זאת אומרת וכך זה נשאר - מפל קטן בשירותים

 

[Joy107]

זהו בדיוק!

הם לא מקשרים בכלל בין מים ובזבוז. אם הגעת בברזיל למפלים, את בטח מבינה למה...

 

[אנידס]

אהלן רינת, נעים מאוד. את מרתקת

לקריאה. מוסיפה כמה שאלות משלי: 1. ייתכן שלמדנו יחד קרימינולוגיה. באילו שנים למדת בבר אילן? 2. מה גרם לכך שלא נהנית ללמוד באוניברסיטה הזו? 3. והשאלה החביבה עליי: מהו היום האידיאלי שלך?

 

[Joy107]

היי, גם לי נעים מאוד../images/Emo24.gif

ואני שמחה שאת נהנית לקרוא!

למדתי בבר אילן רק שנתיים ומכיוון שרוב קורסי החובה של סוציולוגיה וקרימינולוגיה דומים אז התחלתי ישר את שנה ב' עם קורס אחד או שניים שהיו חסרים לי. (פסיכופתולוגיה עם משה אדד האגדי! מאוד אהבתי את ההרצאות שלו). למדתי שם בין 1992-1994

בלי להכנס לפוליטיקה, למדתי בבר אילן בימים שלפני רצח רבין. בדקה הראשונה שאמרו שרבין נרצח בידי סטודנט אמרתי להורים שלי - הוא בטוח מבר אילן. היתה בשנים האלו - אני יודעת שאחרי הרצח הרבה דברים השתנו שם - אוירה מאוד לאומנית, מאוד ימנית בצורה ממש קיצונית ואני שבאתי מאוניברסיטת חיפה, (ושוב אנחנו מדברים על השנים שלפני האינתיפדה, כי גם בחיפה הבנתי שהשתנו הרבה דברים) מקום שהיווה כר לדו קיום, לסובלנות לא הרגשתי בנוח. לא קבלתי מעונות למשל מהסיבה הפשוטה ששרתתי בצבא! זה משהו שהיה ידוע וגלוי. בנות דתיות מפתח תקווה ומרמת גן גרו במעונות ובנות חילוניות - מופקרות יוצאות צה"ל

- שגרו רחוק לא קיבלו מעונות. לא אהבתי גם את ה"צדקנות" של הדתיים שמאמינים שהם יודעים הכל יותר טוב ממך, -שוב, אי אפשר להכליל אבל תמיד הנודניקים האלה נדבקים אליך להטיף לך... חייבת אבל לציין שעשיתי הסטוריה שם כי בבחינה של "מושגי יסוד ביהדות" הוצאתי 98(!)

ואפילו קראו לי לשיחה בפקולטה למדעי היהדות כי הדיקן רצה לראות מי זו החילונית שלא למדה בבית ספר דתי והוציאה כזה ציון.. (מדובר על מבחן שכל סטודנט בבר אילן חייב לעבור במשך התואר)

יום אידיאלי? לקום בבוקר מאוחר, לרדת לאכול ארוחת בוקר (למה לרדת? כי אנחנו במלון, אלא מה?

) לצאת לטייל בחוץ, לעשות קניות, להפגש עם חברים שלא ראינו מלא זמן ובעיקר לנוח, לנוח לנוח. מרגישה שחסרות לי איזה 459 שעות שינה ככה שקשה לי לחשוב כרגע על יום אידיאלי שלא כולל הרבה

 

[אפרת12]

../images/Emo41.gifאשת השבוע../images/Emo41.gif

 

[שרון של לוטן]

הי רינת!

השרשור היה מקסים ונהניתי מאוד לקרוא! את דוקא דמות מעניינת וססגונית, למרות שניסית להציג את עצמך אחרת... מרטין גם הוא נשמע נפלא. סליחה שלא הגעתי בזמן לשאול שאלות. יש לי הרבה סימפטיה לשוטרים ותמיד איכשהו מישהו מבני משפחתי נמצא בקשר כלשהו עם המשטרה. אחי היה בצבא במוקד 100 ובעלי מתנדב במשמר האזרחי בסיור, בעיקר במשמרות לילה.

 

[שרון של לוטן]

אוף כבר לא קופץ. מקווה שתראי!../images/Emo36.gif