אשת השבוע

boringvered

New member
הייי הייי

קריירה והורות - אחחח.... נושא כאוב - אני חושבת שכל עוד אין הכרה מצד הממונים בכך שהאשה שעובדת אצליהם היא גם אמא, אין שום סיכוי לשילוב... הבסיס לשילוב הוא בהכרה וכשמנהל מודע לכך שאמא צריכה לצאת מוקדם ובכל זאת מתעקש על שעות נוספות לא מוצדקות, אז הוא בעצם רומז שזה או הורות או קריירה, ואין מצב שתקבלי את שניהם... ישנה האפשרות לשלב כך ששני ההורים מתחלקים בנטל (אם אפשר לקרוא לזה נטל) בצורה שווה, חלק מהשבוע האם עובדת יותר, חלק מהשבוע האב עובד יותר - אבל בעיני הילד עדיין מפסיד מכך. גם היום כואב לי שגל רואה את רועי ממש מעט זמן באופן יחסי אלי. העידן הז שאנחנו חיים בו דוגל בהקרבה של החיים שלך למען העבודה, ולמרות שאני אוהבת ללכת לעבוד כי זה נותן המון מהות לחיים שלי, גם הילדה שלי והשהייה איתה נותנת לי המון מהות, ואם רק היה ניתן לעבוד קצת פחות שעות כדי שהכל ישתלב, ולא רק שאני אעבוד פחות, אלא שגם בעלי... שפשוט יהיה מקובל שלא עובדים מעבר לשעות מסויימות בכלל החברה, ואולי היינו רואים שינוי מדהים בילדים ובהורים... אני באמת תוהה איזה השלכות תהיינה על כל ילדי דור ההייטק הזה שבקושי רואים את ההורים שלהם. בשלב הזה אני מרגישה שבסופו של דבר מישהו יוצא מופסד - או הילד, או האמא, או האבא... אם האמא מפסיקה לעבוד למען גידול הילד, יש סיכוי סביר שלא תוכל לחזור לשוק העבודה ואולי לא תרגיש שהיא ממצה את עצמה, ובעתיד תרגיש שהיא התפספסה (לפחות זו התפיסה שלי). אם האמא מחליטה להקדיש זמן לקריירה על חשבון הילד, הילד יגדל עם חסך ומי יודע אלו השלכות יהיו לכך על האופי שלו והבחירות שלו בעתיד, אם האבא עובד המון שעות ולא רואה את הילד, אותו כנ"ל... וכל עוד החברה לא מעגנת שכולם צריכים לעבוד פחות שעות, אז אני לא רואה סיכוי לשילוב טוב בין קריירה והורות. - תחביבים - התחביב העיקרי שלי הוא פוטושופ - בעבר יצרתי המון קולאז'ים שקשורים לז'אנרים של תיקים באפלה, היום אני יוצרת קולאז'ים של גל וזה איך שהכל משתלב - מעבר לכך אני בונה אתרים קטנים שמכילים "תוספים" לפוטושופ - התחלתי עם מברשות בעיקר אבל התרחבתי - היום יש לי אתר שהוא מנוע חיפוש למברשות פוטושופ, ובעבר יצרתי גם פונטים (אבל האתר הנ"ל לא למעלה כרגע). חוץ מזה אני מנהלת כמה פורומים בפורום באנגלית שקשורים לגרפיקה ממוחשבת... אבל היום המעורבות שלי בפורום הנ"ל פחותה מאז הולדת גל - אילוצי זמן וגם שינוי באווירה של הפורום צמצמו את הפעילות שלי שם. אם מישהו רוצה להציץ באתרים - הינה קישור - ולמטה יש קישור לגלריה של גל. תודה על השאלות
ורד
 

dorlim

New member
תודה ../images/Emo13.gif

הצצתי בקישורים וגילית עולם שלם של פוטושופ שאני בכלל לא מכירה ואפילו לא יודעת איך להסתכל עליהם
יש לי עוד המווווון מה ללמוד. בנתיים יש לי שאלה בפוטושופ - שלחתי לך מסר
 

אדר שלי

New member
שבוע טוב לאשת השבוע! ../images/Emo140.gif

אהבתי את ההגדרה של האימהות שלך בעיניי עצמך! ולשאלות שלי:
אילו תכונות שלך היית רוצה שגל תקבל ממך ואילו תכונות היית רוצה שתקבל מרועי?
אילו טיפים מחיי הזוגיות הארוכים שלך ושל רועי את יכולה לנדב? שיהיה לך שבוע נפלא ומרתק!
 

boringvered

New member
שבוע מצויין ../images/Emo39.gif

שלום שלום! לגבי השאלה הראשונה - עניתי לאורנה כבר קצת יותר למעלה... רציתי להגיד לך איזה דברים לא הייתי רוצה שגל תקבל... ממני לא הייתי רוצה שתקבל את הדאגנות יתר, את הנומך (לא בדיוק תכונה...) ואת הנטיה שלי להתחמם מהר מידי (בעיית מזל שור...
). מרועי לא הייתי רוצה שתקבל את הידיים השמאליות שלו... טיפים מהזוגיות שלנו... פשששש.... חחחחח.... המממ... בוא נראה: - להכיר טוב טוב את המאניירות של בני הזוג - את השגעונות הקטנים והגדולים, הטובים והרעים... - לדעת להתפשר - לחשוב איזה דברים באמת שווים ויכוח... ולהווכח שמעט מאוד דברים הם כאלה. - לתת מרחב - לכל אחד העיסוקים שלו, ההנאות הפרטיות שלו, החברים שלו. - מצד שני, להשתדל תמיד לעשות כמה דברים ביחד - למצוא תוכניות טלוויזיה אהובה משותפת, תחביב משותף, וכן הלאה. - בכל הקשור להורות - שוויון עד כמה שניתן, בני הזוג מטפלים בצורה שווה בילד, ולהשתדל לא להעביר ביקורת מיותרת על אופן הטיפול של בן הזוג כדי שירגיש (או תרגיש) בנוח וי/תאהב את הטיפול מבלי שי/תרגיש לחוצה לעמוד בסטנדרטים מסויימים. המממ... זה מה שעולה לי בראש... לא משהו מחדש, אבל משהו שנראה לי שהוא מתכון בריא. תודה
ורד
 

lulyK

New member
../images/Emo13.gif

מתענינת בניק שלך, אבל אחכה שתעני למי ששאלה לפניי. אם היית מוצבת על האנטרפרייז, באיזה תפקיד היית? מי היו החברים שלך שם? ובעינני וויאג'ר, היית יכולה להעביר חיים שלמים במסע, או שהיית מתפתה להתחיל חיים חדשים על אחד הכוכבים שבדרך?
 

boringvered

New member
היי ../images/Emo13.gif

אז ככה, לגבי הניק עניתי לערפילית וזה מממממש לא משהו מרתק... ולגבי האנטרפרייז... ואללה, איזו שאלה מעניינת... הייתה תקופה שממש פינטזתי על זה, אם רק הייתי יכולה... האמת שתמיד ראיתי את עצמי כחפ"שית כזו, אחת מהמשמרת הזוטרה, אבל בחחלט מצוות הפיקוד, או נווטת או אשת התקשורת, מאלה שעושים משמרות לילה ומחליפים את אוהורה או צ'כוב והחברים שלי היו החבר'ה הזוטרים וכולנו היינו כמובן סוגדים לקירק ולצוות הבכיר ומקנאים בהם, איך שתמיד כל האקשן משום מה קורה דווקא במשמרת שלהם
... מה שבטוח לא הייתי מוכנה להיות באנטרפרייז זה אחת מצוות האבטחה... אלה תמיד נהרגים בכל פרק
.... ולגבי וויאג'ר.... אני דווקא יותר אוהבת את החיים על גבי הספינה, ומה שאירוני זה שדווקא החיים על הספינה נראים לי בתור הקבוע ולא החיים על גבי הכוכבים... אולי זה מפני שהם תמיד מציגים כל מפגש עם כוכב בתור בעייה... תמיד יש מישהו רע באיזה כוכב, מפגע תברואתי, קרבות, רמאות, פוליטיקה... לא זכור לי שהם הגיעו לכוכב אחד שהיה רגיל ולא היו בו דברים שליליים, כך שבסופו של דבר, המקום הכי חיובי והכי בטוח והכי יציב היה דווקא בספינה עצמה... אבל, במציאות? אני צריכה יציבות בחיים שלי, אז יתכן מאוד ולא הייתי אפילו מגיעה לחיים על ספינה כי זה כל כך רחוק ממני... ורד
 

lulyK

New member
תודה, ורד ../images/Emo13.gif

תודה על התשובות (שהפתיעו אותי)
 

boringvered

New member
ואללה?

אז עכשיו סיקרנת אותי - מה חשבת שאני אענה (ולמה) - ומה את היית עונה לו היו שואלים אותך את אותה שאלה?
 

lulyK

New member
מכיון שאני לא מכירה אותך לעומק,

יצאתי מנקודת ההנחה צרת האופקים, שתעני כמוני....(להיות קוראת מחשבות בתפקיד ייעוצי, ולעזוב את הספינה בהזדמנות הראשונה, אלא אם אני מעורבת ברומן לוהט).
 
היי!

איך היית מתארת את הילדות שלך, והיחסים עם ההורים, אז והיום. מה הזכרון הכי טוב שלך והזכרון הכי קשה שלך?
 

boringvered

New member
היי היידי!

שאלות טובות - מקווה לתת תשובה טובה - אז ככה, קצת רקע - אני בת בכורה למשפחה עם 4 ילדים. הורים שלי היגרו שנה לפני שנולדתי מאוסטרליה לישראל מטעמים אידיאולגיים - גדלתי בבית עם מנטאליות אנגלו-סקסית עם חינוך לנימוס ולעמידה בתור... משהו שהוא ממש לא קל במדינה שכל הדברים האלה נחשבים כפראייריות... ואני במקור מנתניה. אמא שלי מתארת אותי בתור תינוקת נוחה מאוד מאוד... עד כדי כך שהיא יכלה לשבת שעות ולקרוא ספרים בעוד אני משחקת בצורה עצמאית. בתור ילדה אני זוכרת את עצמי כבעלת דמיון מפותח, אוהבת לשחק בשדות (פעם היו המון שדות לשחק בהם) - אני זוכרת את הבית שלנו תמיד כשוקק חיים במיוחד, כשיש 4 ילדים ולכל אחד יש כמה חברים אז מממש לא משעמם. היו לי חברים טובים מהשכונה שלי ורוב העולם שלי כילדה צעירה התרכז ברובד הזה. לעומת זאת לא הייתי מקובלת בכיתה, סבלתי מיחס מפלה מצד הילדים בבית הספר, אולי עקב המראה הדי "שבדי" שלי (שמתי תמונה בגלריה)... פשוט בלטתי נורא... בשלב מסויים הפכתי לתלמידה טובה, הייתי ממושמעת מאוד ותמיד מכינה שיעורים, די לפלפית... וכל זה הפך אותי לעוד יותר לא מקובלת... התיכון היה קשה בשבילי, הגיל שבו מנסים להשתלב מצד אחד, ומצד שני ההורמונים משתוללים - לא הייתי מרדנית אבל הייתי מאוד דכאונית והרגשתי בודדה. אני חושבת שאמא שלי הייתה מאוד מאוד מודאגת בגללי... היחס שלי עם ההורים שלי - מאז ומעולם אני מרגישה שאני מאוד קשורה אליהם - אמא שלי היא כמו חברה שמקשיבה לי, ואני תמיד הרגשתי שאני הילדה של אבא... תמיד יש מישהו כזה במשפחה, ואני מרגישה שזו הייתי אני. היום אני כל הזמן חוששת מה יהיה כשהם לא יהיו... היום גם חסר לי שההורים שלי לא רואים מספיק את גל, אבל יש עוד נכדים ויש אילוצים טכניים ... אז אין מה לעשות, יש פשרות. אני מאושרת כל פעם מחדש כשאני רואה איך הם שמחים כשהם רואים אותה, איך שהיא נהנית מהיחס שלהם. לגבי זכרונות ספציפיים - קשה לי ממש למקד דברים - זכרון טוב - החתונה שלנו - ספציפית, העליה לחופה - עד אותו רגע לא האמנתי שאנחנו אכן מתחתנים, זה נראה לי כמו משהו שמישהו אחר חווה - אבל בחופה אני עד עכשיו זוכרת את הפרצוף המחוייך הדבילי שפתאום השתלט עלי. לא יכולתי להפסיק לחייך. זכרון קשה - אני חושבת שכשהודיעו לנו שלדוד שלי יש סרטן... לא יכולתי להתמודד עם הידיעה הזו. נכון שהיו עוד מיתות וחוויות לא קלות, אבל משום מה כשאני חושבת על זה... ההמחלה הארורה הזו, והסבל והאומללות שכרוכה בה, והחיבור עם הדוד שלי, שכל ימיו השתדל לחיות בריא, שחה כל יום, היה צמחוני, ובכל זאת... לא הייתי מסוגלת לבקר אותו - רציתי לזכור אותו בחיים... הוא נפטר 3 חודשים לאחר מכן... תודה על השאלות!
 
חופשי שבדית!

והקולאז' של גל מדהים!!!!!!!!! איזה כשרון! (וגם הדוגמנית המתוקה תורמת
)
 

גלשני

New member
הי ורד../images/Emo39.gif

מחכה בסבלנות לקרוא את התשובות הנוספות שלך ובינתיים מתעניינת בקומונה שהקמת. האם את ממשיכה להיות שותפה פעילה בה? האם ניסית לפתוח פורום בנושא? (את חושבת שיש לזה ביקוש?) וכמובן לגבי נושא הקומונה... האם זה עוד על הפרק מבחינתך? ומה הלבטים בנושא? תודה מראש על התשובות
 

boringvered

New member
היי!

אחחח, נגעת בנקודה... מביכה... הקומונה... אז ככה, בשיא הכנות אני חושבת שיש ביקוש לנושא. אני רואה בפורום הורים לתינוקות המון אמהות בהריון עם ילד שני ויש המון שאלות רלוונטיות לתחום ויש לי תחושה שיש מקום לפורום... הצרה היא ש... אני עסוקה מידי בשביל ניהול ומעקב מלא אחרי פורום. כל עוד אני אחת מהקוראות, אני מרשה לעצמי לברור נושאים לקריאה ולהתעמק בדברים אחרים פחות, אבל אני מרגישה שניהול פורום דורש ממני מעורבות הרבה יותר גבוהה... ניהלתי פורום ביחד עם עוד שתי בנות - פורום שלם שכלל פורומים תחתיו - פרשתי לאחר שגל נולדה - השילוב בין ההורות והעבודה לא איפשרו לי לתת לפורום את מלוא התשומת לב. אני עדיין מנהלת שם תתי פורומים אבל כאלה שבהם הפעילות ברמה נמוכה יותר ומאפשרים לי את מלוא ההתייחסות... אז למה בכל זאת הקמתי את הקומונה - כי הרגשתי שאני צריכה מקום כזה, היה טוב לו היה מקום כזה... אבל הוא לא היה קיים, אז בצר לי הקמתי קומונה, אבל בניגוד לפורום, הקומונה דרשה הרבה יותר יחסי ציבור כדי להביא קהל והרגשתי שאחרי ההתלהבות הראשונית, נפח התעבורה פחת שם... וכל פעם הייתי צריכה להיות מעין נודניקית ולהזכיר... ואני מודה שאני לא אוהבת להיות נודניקית... אם הקומונה הייתה פורום רשמי, היא הייתה מופיעה באינדקס ואנשים שהיו צריכים מקום כזה, היו מחפשים ומוצאים, וגם היו מפרסמים שיש פורום חדש בתפוז בכל הפורומים וזה היה חוסך לי את הניג'וס... היה לי נחמד למצוא מישהו להקים איתו פורום כזה... אבל יש לי יסורי מצפון לגבי נפח העבודה שיכול ליפול על מי שיהיה בן הזוג שלי לתפקיד... אז אולי מישהו ירים את הכפפה, כי לפי ההיענות שהייתה לקומונה וגם לפי ההודעות שאני רואה ב"הורים לתינוקות" - יש לנושא מקום... יש לי בראש עוד פורום שצריך להיות וזה "נשים במקצועות גבריים"... אבל שוב, פורום צריך, אבל גם זמן... ולמה נושא הקומונה מביך... כי אני לא מבקרת בה... ולא נעים לי... אני חושבת כל הזמן שמתישהו אני אמיר אותה לפורום... מתישהו... - לגבי הילד/ה הבא - הנושא על הפרק, אבל נדחה במעט בעיקר עקב אילוצים טכניים של מקום בבית ומעבר דירה שצפוי בשנה הבאה... יש כמובן לבטים, נורא כיף עם ילד אחד, אין יסורי מצפון שאת נותנת פחות יחס למישהו, אין תחושה שאת צריכה להגן על אחד הילדים מהשני, ויש פחות דאגות כלכליות... אני גם כל הזמן חושבת לעצמי שגל ילדה מממש נוחה, ממש כייפית ... ובטח אין סיכוי שיצא לי עוד ילד כזה נפלא כמוה
... ככה שבטוח כל ילד נוסף שיהיה לי אני כל הזמן אשווה ואחשוב כמה היה לי הרבה יותר נוח עם גל... וזה כל כך לא פייר כלפי הילד הבא... תודה על השאלות - נהנתי לענות למרות המבוכה...
 

yaelia

New member
הי ורד

תמיד הפליא אותי הניק שלך, את כל כך לא משעממת שתמיד נראה לי שאת מקטינה את עצמך. את חובבת גם פנטזיה חוץ ממד"ב? איזה סופרים חביבים עליך? מה החפצים שאת לא עוזבת את הבית בלעדיהם? (מה תמיד-תמיד יש לך בתיק). איך את רואה את גל כשהיא תהיה גדולה? איזה תכונות את רוצה שהיא תקבל ממך ואיזה ממש לא?
 

boringvered

New member
הייי יעל!

אני מרגישה שאני מאוד... בנאלית... כמו כל אחת מהשורה... לא שפעתי מעולם בטחון עצמי
- אני הרבה יותר חובבת מד"ב מאשר פנטזיה אבל נפח הקריאה שלי צנח ל-0 עוד לפני שגל נולדה. הרגשתי שאני לא מצליחה להכנס לתוך ספרים כמו שפעם הצלחתי, שאין לסופרים מה לחדש לי... שיש בערך 4 PLOTS כלליים וכולם חוזרים על הכל... כשקראתי מד"ב ההתעניינות שלי הייתה בדרך כלל על השפעות חברתיות - היינו, מד"ב שעסק בבני אדם, בכדור הארץ אבל תחת השפעות אחרות, אנשים שיש להם יכולות שונות, עולם שהשתנה לחלוטין, ומסעות כל אנשים בחלל שלא כללו דווקא חייזרים, אבל תארו התמודדות של אנשים עם טכנולוגיות חדשות. סיפורים שאהבתי במיוחד היו של ננסי קרס על שתארה את ההתפתחות של זן של אנשים שלא היו זקוקים לשינה בכלל, סידרת ספרים של וונדה מקינטייר שעסקה במסע בחלל בספינה שהיא עולם שלם, סדרת הספרים של אן קריספין על בית ספר לנערים שלומדים איך לעשות FIRST CONTACT עם חיים חדשים, ספר שאני לא זוכרת מי כתב אותו שתאר חברה שבה הנשים היו נחותות, לא היו להם זכויות מלבד דבר אחד, הם יכלו לדעת מלא שפות... והם שימשו בתור מתרגמים מינקות... היינו, בתור תינוקות לימדו אנשים משהו כמו 100 שפות בו זמנית... מבחינת פנטזיה - בתור ילדה קראתי אינספור פעמים את כל הסדרה של נרניה - ואני מרגישה שגם היום הייתי יכולה לקרוא את הסדרה שוב ושוב. מה יש לי קבוע בתיק: טלפון סלולרי, ארנק, ת"ז, פנקס ק.חולים, רשיון, מפתחות לבית ולאוטו (מממממש לא מעניין). לגבי איך אני רואה את גל כשהיא תהיה גדולה - אני כל כך לא רואה... קשה לי לחשוב איזה מן טיפוס היא תהיה, אפילו מפחיד אותי... קשה לי לחשוב עליה כבוגרת... אני חוששת מהרגע שהיא תפסיק להתרפק עלי. אני כל כך מכורה להתרפקות הזו ואני יודעת שאני חיה על זמן שאול בכל מה שקשור לאהבה הבלתי תלויה הזו שאני זוכה לה כרגע. אני פשוט מדחיקה את הנושא. אני מקווה שאני והיא נהיה חברות טובות כמו אני ואימי, שאני אוכל לקטר לה כמה רע לי בעבודה, ושהיא תוכל לבכות לי אם צריך, ותתקשר אלי דבר ראשון כשיהיה לה משהו מרגש לספר. אני מקווה שהיא לא תהיה רחוקה פיזית ולא תהיה רחוקה נפשית ואני מקווה שאני לא אהיה אמא קרציה מידי או מרוחקת מידי כדי שאני אזכה בבת שתמיד תוכל לדבר איתי. לגבי תכונות - התשובות נמצאות בתשובה לאורנה וללוליק. תודה רבה רבה!
 

sipi1

New member
שלום ורד !

נחמד לראות אותך בתפקיד המכובד הזה. השאלות שלי : מה את אוהבת לעשות עם גל ביחד, ומה את עושה כשיש לך קצת פנאי לעצמך בלבד ? האם ההיכרות הארוכה שלך עם בן זוגך הקלה על המעבר מזוג להורים ? מקווה שתיהני מהשבוע שלך !
 

boringvered

New member
אהלן!

תודה תודה - אני מאוד נהנית
- מה אוהבת לעשות עם גל ביחד - גל עוד די קטנה, אבל אני נהנית סתם לשבת איתה על השטיח בבית ולצפות בה בפעילות, לתת לה לטפס עלי, לשאול אותה שאלות שהיא כבר יודעת לענות עליהם - אבל אני הכי אוהבת פעילות משותפת עם גל ואבא של גל - בעיקר כשאבא של גל לוקח את הגיטרה ומנגן ואני שרה איתו וגל מכה על הגיטרה ורוקדת! - בשעות הפנאי שלי אני גולשת באינטרנט
, מבלה בפורומים, יוצרת בפוטושופ, מדברת בטלפון... מסדרת את הבית ועושה כביסה
(פנאי???), כותבת בבלוג שלי, מעדכנת את האתרים שלי, בונה אתרים חדשים - הפנאי שלי הוא יצירתי/אינטרנטי בעיקרו. - אני לא כל כך יודעת אם ההיכרות הארוכה הקלה או שינתה במשהו... בתוך תוכי כנראה ידעתי שברגע שזה יקרה, אז זה יהיה בסדר... נראה לי שכל שלב שאנחנו עושים ביחד מסתדר בסדר בצורה כלשהי. ברגע שהחלטנו שהולכים על זה, אפשר להגיד שאני עשיתי את הסוויץ' במוח שהנה, זה קורה גם לי, אבל רועי עשה את הסוויץ' רק אחרי שזה כבר קרה... רק אחרי שגל נולדה... נראה לי שהוא פחד מזה מאוד. לא האמין שהוא יוכל, אבל אני ידעתי שהוא יהיה בסדר, אם קצת הסברים הוא יהיה נפלא! אני פחדתי מההורות, אבל השלמתי איתה ברגע שנכנסתי להריון... לקח לי המון זמן להבשיל לרעיון... אבל אני לא בטוחה שהזוגיות הארוכה תרמה... נראה לי שהיינו מסתדרים בסדר גם אם זה היה קורה קודם, מכורח האילוץ ומעצם העובדה שבבסיס, אולי הזוגיות תרמה לי לתחושת הבטחון, אבל בבסיס אנחנו כבר הגענו עם האופי שלנו לתוך המערכת עצמה, ככה שעשר שנים יותר או פחות... נראה לי שלא היו משנים לכאן או לכאן... יצא קצת מחורבש, אה? עד כה נהנית מאוד - מקווה שלא יבשתי עד עכשיו אנשים עם התשובות המאוד מאוד מפורטות... תודה רבה!
 
למעלה