שווה, בטח שווה
הכי מתגעגעת שם לאוכל וסתם לתחושה שהמוזר הזה בעצם כבר מוכר לי קצת. הכי שונה - המנטליות של האנשים, הם עדינים ומנומסים כאלה והתגובות שלהם הן משהו שממש צריך לפענח כשמישהו צוחק, זה לא אומר שאמרת משהו מצחיק, כשמישהו אומר לך "כן אני מבין" אל תסיקי מזה שהובנה ולו מילה בודדת אחת. אנשים יכולים לעמוד מולך שותקים אם תשאלי אותם איפה זה מקום מסוים ומצד שני להתסכל עלייך, לבהות ולצחוק על כמה שאת מוזרה. אין סוף למוזרות. מפתיע גם עד כמה שהם לא מסוגלים לתקשר באנגלית. היפני הממוצע ברחוב לא יוכל לומר לך איפה תחנת הרכבת. וגם, התחושה שאת תמיד נמצאת בתוך המון אדם, תחושה שאין פה בארץ בדרך כלל, אלא אם את נמצאת במקום הומה אדם במיוחד.