אשת השבוע

sugerbabe1

New member
כמה שאלות בסיסיות-

אולי אנחנו גם מכירות
את ירושלמית מלידה? איפה למדת? היית בתנועת נוער? באיזה שכונה גדלת? מסעדה אהובה בירושלים? מקום הכי קסום בשבילך בירושלים? ו....נשמח לראותך כאן איתנו במודיעין.
 
...

כן, מלידה (עין כרם) למדתי במכללת אורט. לא הייתי בתנועת נוער. גדלתי בנווה שאנן. פרדיסו. מקום הכי קסום... אני אוהבת את הגן הבוטני ויש לי משם המון זכרונות יפים
. ואת?
 

sugerbabe1

New member
גם אני ירושלמית....אבל מכיוון אחר

למרות שאנחנו בנות אותו גילי...(74?) אני למדתי בבית-חינוך וגדלתי ברחביה.. ובתנועה הייתי בנוער העובד והלומד המון שנים...אז חשבתי אולי משם. אני הכי אוהבת את אנשים בעין כרם. והמקום האהוב עלי זה הסינימטק...הנוף ממנו תמיד תמיד עושה לי גוש בגרון כמה יפה שם.
 
כן, אנחנו באותו גיל

ואיפה למדת ביסודי? אני מאוד אוהבת את הסינמטק, מאוד מאוד, והיה לי מנוי המון שנים...
 
הי, גם אני בת אותו שנתון!

סליחה שאני לא שואלת שאלות. עוד לא הספקתי לקרוא את כל השרשור, אבל מה שקראתי ממש נחמד.
שומרת לעצמי את הזכות לשאול במהלך הסופ"ש.
 
שאלה טיפשית קצת

האם את חתולה פרסית (שני מלרעים) או חתולה פרסית (שני מלעלים - כמו בירושלמית - כן כן גמני ירושלמית).
 
ענק!!! ../images/Emo6.gif

קרעת אותי מצחוק... לא חשבתי על זה אף פעם חחחחחחחחחח. אני מניחה שתמיד כשחשבתי על זה בראש זה דווקא היה לא בירושלמית. אגב, זה ניק בעייתי שקצת מושך אש מסוטי אינטרנט למיניהם.
 
ולי את תמיד מזכירה את דירה להשכיר

יודעת, חתולה כושית, אבל זה מתנגן לי אותו הדבר.
 

ו שתי

New member
אוקי, הנה.

נדמה לי שסיפרת שחיית תקופה ביפן. האמנם? (אם כן, שומרת את הזכות לשאלת המשך) ועל היחסים המרוחקים עם אמא שלך: את חושבת שמשהו באמהות שלך מרכך את הכעס, או הופך את הקשר לקרוב יותר?
 
אוף, הפרסי הלבן מחק לי את התשובה

אני אכתוב שוב
אכן היינו ביפן תקופה, ביחד, בין סוף התואר השני למה שהיה אמור (אך לא היה) להיות תחילת הדוקטורט שלי. העבודה שהתחלנו שם נמשכת עד היום. אחרי הביקור הראשון היינו שם עוד 6 פעמים בשנתיים שאחריו. עכשיו לא הייתי ביםן שנתיים וחצי ואני מתחילה להתגעגע לארץ המשונה הזאת. לגבי אמא שלי, היא ניסתה בהתחלה להתקרב אחרי הלידה אבל יש לה יכולת לעשות כל דבר בצורה עקומה ומכבידה. במקום פיזית לבוא ולעזור ממש הרגשתי שאני צריכה לארח אותה ולשמוע על העניינים שלה. האמת שפשוט אין לי כוח לצאת מגידרי בשביל קשר מוזר כזה. אם היא רוצה היא יודעת איפה אני, אבל אצלה תמיד צריך לבוא אליה ולתאם הכל, להסיע אותה כי אין לה אוטו ושאר צירופים מעיקים כאלה, עם תינוק קטן ועכשיו עבודה במשרה מלאה אני צריכה עזרה ולא משימות, הייתי שמחה אם היו לי איתה יחסים כמו שיש לי עם חמותי - פשוטים וחבריים אבל אין וזה מה יש. אני לא כועסת, אני חושבת שבאיזשהו מקום הרמתי ידיים מהסיכוי שיצא משהו בזמן הקרוב. מה שכן, עכשיו שאני אמא אני מבינה מאוד הרבה מהבחירות, הגישות והדיעות שלה בזמן שגדלנו. חלקן אני מצדיקה מאוד, אחרות לא. מה שבטוח, אני מרגישה שאני מבינה מאיפה בא כל דבר.
 

ו שתי

New member
יפן ארץ מוזרה

לפחות ממה שמספר אבא של אלה, שמנסה לשכנע אותי לנסוע איתו. שווה את העשרים ומשהו שעות טיסה? למה את הכי מתגעגעת שם? מה הכי שונה ממה שיש אצלנו?
 
שווה, בטח שווה

הכי מתגעגעת שם לאוכל וסתם לתחושה שהמוזר הזה בעצם כבר מוכר לי קצת. הכי שונה - המנטליות של האנשים, הם עדינים ומנומסים כאלה והתגובות שלהם הן משהו שממש צריך לפענח כשמישהו צוחק, זה לא אומר שאמרת משהו מצחיק, כשמישהו אומר לך "כן אני מבין" אל תסיקי מזה שהובנה ולו מילה בודדת אחת. אנשים יכולים לעמוד מולך שותקים אם תשאלי אותם איפה זה מקום מסוים ומצד שני להתסכל עלייך, לבהות ולצחוק על כמה שאת מוזרה. אין סוף למוזרות. מפתיע גם עד כמה שהם לא מסוגלים לתקשר באנגלית. היפני הממוצע ברחוב לא יוכל לומר לך איפה תחנת הרכבת. וגם, התחושה שאת תמיד נמצאת בתוך המון אדם, תחושה שאין פה בארץ בדרך כלל, אלא אם את נמצאת במקום הומה אדם במיוחד.
 

ו שתי

New member
כנראה שצריך להיות שם

כדי להבין את זה עד הסוף. ניר פשוט טוען שהכל שם הפוך. חן-חן על תשובותיך. לענין אמא- תארת מצב דומה למצב שלנו, אבל מהכיוון השני (אמא שלו). יכולה רק להביע הזדהות. עם ההשלמה. שבת שלום!
 

משוש30

New member
הי גם אני הייתי ביפן! (אמנם רק 3

חודשים-ויזה אחת) באוסקה מה שהספיק לי בהחלט! עבדתי שם באירוח וברחיתי כל עוד נפשי בי. אבל למרות הכל לפעמים קצת מתגעגעת (מצד שני אנשים מתגעגעים למקומות מאד משונים...). אז את מדברת יפנית? o genki deska?
 
למעלה