אשת השבוע

[yaelia]

הי דליה

בתור מישהי שעומדת להפוך לאמא לשניים בעצמי, אני לא יכולה להפסיק לחשוב על איך זה יהיה ומה ולמה. בקיצור - איך ההרגשה להפוך עוד מעט לאמא לשניים? חששות, התלהבויות, התרגשויות, חלומות. איך את רואה את יואב כשיגדל, מה את רוצה שיהיה (לא ברמה של רופא או עו"ד), אלא איזה אדם. איזה תכונות תשמחי אם יקבל ממך ואיזה לא.

 

[daldan]

שאלות לא פשוטות

יש הרבה מחשבות על המשמעות של שני ילדים במשפחה. יואב מאד קשור אליי וקשה לי לתאר איך אני מכניסה ילד נוסף לדינמיקה ביננו. ברור לי שההתחלה תהיה קשה, שההסתגלות לתינוק קטן שדורש את מירב תשומת הלב תהיה לא קלה ליואב, אבל עם זאת אין לי ספק שבטווח הרחוק יואב רק ירוויח מזה. שאח קטן זו מתנה נפלאה בשבילו. פחד נוסף שיש לי הוא מהקושי של התקופה הראשונה לאחר הלידה, עם יואב עברתי תקופה לא קלה. הוא היה תינוק שדרש המון תשומת לב, לא ממש ישן ובעיקר נרגע בידיים (אח, המנשא...). אני קצת חוששת מהתמודדות נוספת עם תינוק ובמקביל הצורך להיות שם גם בשביל יואב. אבל אחד הלקחים שלקחתי מאותה תקופה שהזמן עושה את שלו והכל עובר (לא האמנתי בזה אז). אבא שלי אמר לי שהילד הראשון הוא מביא את הזוגיות בין בני הזוג לשיא חדש, מדגיש את הזוגיות - יצירה משותפת שחזקה מכל טבעת או טקס שהיה וחלף. לעומתו עם הילד השני מגיעה המשפחה! וזה כל כך נכון לדעתי, לכל ילד יש את המקום שלו אבל הילד השני כבר מכניס את המשמעות של הבית והמשפחה לממד אחר. ולזה אני מצפה. איך אני רואה את יואב? חשוב לי שקודם כל יהיה בן אדם, שידע לכבד את הסובבים לו, שיידע לקבל את השונה, ולהיות סובלני וסבלני. הייתי רוצה שיאמין בעצמו וביכולות שלו, שילך עם האמת שלו. אילו תכונות שיקח ממני? את הבטחון העצמי שלי, את הרגישות (אם כי רק את חלקה, אצלי זו רגישות מוגזמת), את האופטימיות. מאבא שלו הייתי רוצה שייקח את הטוב לב המדהים שלו, את הכנות והנכונות לעזור.

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

עוד שאלה באותו כיוון...

לאור העובדה ששניכם באים ממשפחות גדולות, כמה ילדים אתם רוצים שיהיו לכם? אגב, דווקא כל הקיבוצניקים שאני מכירה באים ממשפחות גדולות ומלאות אחים

 

[daldan]

אמנם עניתי כבר לבלושית על זה

אבל כאמור אני שואפת למשפחה עם ארבעה ילדים. הורי גדלו במשפחות עם שני ילדים לכל משפחה (אחיה של אמי נהרג ביום כיפור כך שיש לי היום דודה אחת ויחידה) ולשמחתי לילדיי יהיו הרבה דודים ודודות ומכאן גם הרבה בני דודים (לבעלי כבר יש 10 אחיינים, ולי ארבעה ואנחנו רק בהתחלת הדרך...) לגבי הקיבוצניקים, זה ממש משתנה מקיבוץ לקיבוץ גם אני מכירה עוד כמה בני קיבוץ שיש להם משפחות גדולות אבל זה עדיין יוצא דופן (בד"כ יש מפחה אחת גדולה בכל קיבוץ). יש גם הרבה משפחות משולבות שלא כל הילדים מאותם הורים וגם זה משפחה גדולה.

 

[azulay73]

הזדהות במצבך

אני לא מזמן הפכתי להיות אמא לשניים ויש מיטען ריגשי מאוד כבד כלפי ביתי הגדולה היא בת 4 ילדה מאוד חכמה ואנו נורא קשורות אנחנו עושות הכל ביחד וכשנולד איתי לפני חודש וקצת כל העולם הישתנה לי ולה יחד פתאום היא עושה דברים ואומרת כל מיני מילים שרק לשמוע זאת יוצא מהפה שלה גורם לי לבכות מה אגיד לך מאוד קשה מתמודדים עם כל יום אבל במילה אחת זה קשה מקווה שתעני לי תודה כוכי ובהצלחה

 

[daldan]

אבל יש גם משהו מעודד

אני יודעת שהקושי הוא זמני, שיש תקופת הסתגלות שגם יואב יצטרך לעבור, כי בסופו של דבר הוא רק יצא ברווח מכך שיהיה לו עוד אח קטן וכמו שכתבתי קודם האושר הטמון באחים ואחיות הוא גדול.

 

[יעל מטיילת]

הי דליה, את כל השאלות שלי

כבר שאלו בינתיים

אז אסתפק בלהגיד לך שכשראיתי אותך במפגש (ואני לא יודעת אם שמת לב) לא יכולתי להוריד ממך את העיניים. את נראית בול, אבל בול, כמו אחותה האובדת של חברה נורא טובה שלי. את נראית כמו שילוב של הפנים שלה ושל אחותה הגדולה. הדמיון ממש מדהים. 'צטערת אם נראיתי מוזרה.

 

[daldan]

../images/Emo6.gif לא נראית מוזרה אל תדאגי

אבל אני אשמח לשמוע על התאומה שלי...אולי יש קשר

 

[יעל מטיילת]

אוי היא נהדרת ../images/Emo99.gif

לא יודעת איך להגדיר אותה, מין אשת עקרונות כזאתי נורא חכמה עם אהבה גדולה לאדמה ולילדים. ואם אני קוראת נכון את קוראת לנהריה עיר? מכירה כאלה שהיו חולקים עליך בנושא

.

 

[daldan]

הכל יחסי

בשבילי נהריה זו עיר לכל דבר. ועם כל היתרונות עדיין מעדיפה את חיי הכפר

 

[אלינה12]

כל כך נהנת לקרוא!

וגם היה נעים להכיר אותך במפגש. ושאלות שלי:

לאיזה תקופה בחיים שלך את הכי מתגעגעת? ולאיזה תקופה לא היית רוצה לחזור לעולם או להפך לחזור ולשנות משהו?

היה מאוד מרתק לקרוא על יחסים עם האחים שלך. ומה הם יחסים שהיו לך עם ההורים? איך זה לחלק תשומת לב ל-7 ילדים (אני בקושי מצליחה לחלק בין שניים ושבע בשבילי זה משהו שלא ניתפס)?

מה היא הגדרה לחבר\חברה טוב\ה בשבילך? האם יש לך חברויות שנמשכות הרבה מאוד שנים? שיהיה לך שבוע נפלא!

 

[daldan]

תודה - בהחלט היה כיף להפגש

ומזל שיפעת היתה לסלק את הכלבים... ולשאלותיך:

הכי מתגעגעת? יש כמה תקופות טובות בחיי - מתגעגעת לתקופת התיכון, לפעילות האינסופית שעסקתי בה (מודה שהלימודים היו פחות חשובים והעניינים החברתיים היוו אתמרכז חיי באותה תקופה) הייתי בלהקת נוער באופן שבועי, במקהלת נוער שנפגשה בחופשים, בפעילות של תנועת הנוער של בני הקיבוצים שנפגשו אחת לחודש בסופי שבוע והמקביל הדרכתי כיתה ו' במסגרת הקיבוצית שלי (לא יודעת מאיפה היה לי את הזמן והאנרגיה - אבל הספקתי הכל) וכמובן גם כל ההתאהבויות הקטנות... טוב אמרתי שאני נוסטלגית. תקופה נוספת שאני מתגעגעת אליה היא תקופת הלימודים לתואר הראשון. אין ספק שאני אוהבת ללמוד, ובתקופה הזו הלימודים היו המטרה העיקרית וכל השאר רק בא לשרת את המטרה - אהבתי את האתגר, את העניין, את המקצוע. ואני מאד הייתי רוצה להמשיך וללמוד גם לתואר שני והלאה. (מה לעשות שאני תמיד יולדת בסביבות תחילת שנת הלימודים)

היחסים עם ההורים זכורים לי מהילדות כדבר מאד שלו ומובן מאליו, לא חויתי את גיל ההתבגרות המרדני כפי שרבים חוו. בסך הכל הייתי מאד עסוקה בפעילויות שלי וההורים היוו את הבסיס התומך. נכון שלפעמים התאכזבתי שהם לא הגיעו לכל ההופעות שלי (טוב זה בכל זאת קצת טרטור). והיו גם מקרים שכעסתי שבדיוק החופשה המשפחתית נפלה על איזה הופעה או כנס שלי (החופשות נקבעו ע"י הקיבוץ לפי התאריכים בהם היה מתאפשר לקבל את הרכב הגדול והדירה שהתה שייכת לקיבוץ - והחופש הגדול שלי היה מלא בפעילויות עם "חורים" קטנים מידי פעם). איך מחלקים תשומת לב לכל השבעה? קודם כל רק ארבעת הגדולים נולדו בהפרשים צמודים ואח"כ ההפרשים גדלו (בין הבכור לצעיר יש 20 שנה) כך שכל אחד זקוק לתשומת לב אחרת וגם לומדים להתחלק עם האחים בתשומת לב. בנוסף את הילדות העברנו בבתי הילדים בקיבוץ מה שאומר שעד ארבע היינו שם ואחה"צ היינו הולכים להורים - אבל לרוב היינו בחוץ ושיחקנו עם חברים. ובערב שוב חוזרים לבתי הילדים לישון. אז היינו עוברים בין הבתי ילדים - קודם כל משכיבים לישון את אחותי הקטנה, אח"כ ההורים מתפצלים ומשכיבים לישון אותי ואת אחותי כל אחת בבית הילדים שלה ואת הגדולים אני חושבת שכבר לא היה צריך ללוות לבתי הילדים או שהם היו עוברים אליהם אח"כ. ואז.. אז בד"כ הייתי קמה באמצע הלילה והולכת לבית ההורים שוב. (תחשבו על הילדים שלכם שעוברים למיטת ההורים בלילה, אני עשיתי את זה רק במרחק של כמה וכמה בתים...)

ההגדרה של חברה טובה - חברויות זה דבר חשוב מאד בעיניי. אבל גם למדתי שיש חברויות שהם לתמיד ויש כאלה שמתאימות לזמן ולמקום מסוים וגם אותם צריך להוקיר. חברה טובה מבחינתי היא זו שתמיד תהיה שם בשבילי, שמצד אחד לא תשפוט אותי ומד שני תדע גם לשים מראה מול עיניי. שגם אם לא נדבר במשך תקופה ארוכה זה לא יביא להעלבויות אלא רק לצורך להשלים פערים אח"כ. חברה טובה זו מישהי שתמיד יש לנו על מה לדבר וזה לרוב על כל נושא שבעולם. והיא לאו דווקא חייבת להיות דומה לי... יש לי כמה חברות טובות - עם כמה מהם הקשר יותר הדוק לאחרונה, ועם כמה פחות. יש לי חברה טובה עוד מתקופת הילדות שהיום אנחנו גם גרות בשכנות והילדים שלנו באותו הגן. בשבילי חברה טובה לא נמדדת על בסיס ההכרות הארוכה שלי איתי אלא על בסיס הקשר איתה גם עם הוא נוצר רק לאחרונה. יש לי גם כמה חברות שהקשר איתם התעמעם לצערי מכורח הנסיבות ועל הקשרים האלה חבל לי.

 

[אלינה12]

../images/Emo140.gif

 

[טלי בארץ הלמה]

שלום לך יקירתי!../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif

מאוד שמחה שהסכמת להשתתף ב"אשת השבוע"! וכרגיל אצלי - נעבור מיד לשאלות:

אילו היית יכולה לחזור לתקופה אחרת בהיסטוריה - לאן היית חוזרת?

האם יש איזה מקצוע נוסף שמעניין אותך והיית רוצה לעסוק בו?

מה הטיפים שלך לזוגיות טובה? ומאחלת לך שבוע נפלא ומעניין (ומתי את באה איתי לים?

 

[daldan]

../images/Emo24.gif תודה לך

תקופה אחרת בהיסטוריה - זאת בהחלט שאלה מאתגרת לאוהבת נוסטלגיה כמוני . כרגע אני חושבת על תקופת הקמת המדינה עם תחושת השליחות שאחזה באנשים והחלוציות המדהימה שהביאה אותם להקים כאן ישובים ותשתיות ולהביא לכאן המוני יהודים שיתיישבו פה. תקופה לא קלה, אבל עם משמעות רבה ביותר.

מקצוע נוסף - בוודאי! אמנות הבמה, אני מאמינה שאם המציאות היתה קצת שונה בעברי הייתי מתמקדת בעיקר במוסיקה ותאטרון. היום אני פחות מתחברת לצד התיאטרלי אבל בהחלט לשירה ולמוסיקה. ובעיקר להופיע, האנרגיות שאני מקבלת בעמידה מול קהל הם מדהימות, והאדרנלין שרץ בי לאחר הופעה מוצלחת זה דבר שקשה לתאר אותו. בתיכון השתתפתי בלהקת נוער (סטייל צעירי ת"א) וגם במקהלת נוער (בני הקיבוצים) וכל כך אהבתי את זה וזה גם חסר לי כל כך אח"כ.

זוגיות טובה - אני מאמינה גדולה בלדבר (וזה קצת קשה עם מישהו שהוא לא דברן גדול), שחשוב לפרוק את הדברים שמפריעים. יש לזה שתי מטרות: האחת, שהצד השני ידע מה עובר על הצד הראשון והשניה, לפרוק. אחרי שמדברים ומורידים מהלב מתפנה מקום לדברים חיוביים. זוגיות לדעתי היא דבר דינמי, כל הזמן משתנה, כל הזמן צריכה הזנה. זוגיות טובה דורשת עבודה, אם קצת מתעלמים ממנה ומזניחים אותה היא יוצאת נפגעת. זה לא קל, אבל צריך להיות מודעים לזה.

 

[חושחושה]

../images/Emo24.gifבוקר טוב לך מתוקה!

אני עוקבת, ונהניית לקרוא, בינתיים שאלו את כל מה שחשבתי לשאול! איזה כובד, עד שאני זזה!

 

[daldan]

מחכה לשאלות ../images/Emo124.gif

 

[cookie1]

אין כרגע שאלות, אבל בטח עוד יהיו

סתם רוצה להגיד שאני שמחה שיצא לנו להכיר "על אמת" בעבר הרחוק...

 

[daldan]

../images/Emo24.gif בהחלט

קשה להאמין אבל זה באמת היה כבר בעבר הרחוק אה?

 

[איילת נתנאל]

אז הנה השאלה שלי

אני זוכרת אותך כבחורה צחקנית מאד. האם את בן אדם אופטימי, ואם כן במה זה בא לידי ביטוי ? ו... תמסרי ד"ש לצחי