ובכן...
אני, ולא רק אני אלא גם שאר החבר'ה שיצא להם להתראיין יחד איתי, יצאנו משם עם תחושה מגעילה משהו. שינוי מוחלט מהראיון הראשון, ששם עוד איכשהו ניסו לא לתקוף יותר מדי והעדיפו להתעמק בסוגיית אותנזיה הזויה (שברור שאין לה תשובה אבסלוטית וכל אחד יקח אותה לכיוון שלו, וזה בסדר. פלורליזם עוד לא הרג אף אחד בטיפול נמרץ). באותו ראיון שני רק תקפו ועשו חקירה צולבת על תפיסתי לעולם, שכוללת בין היתר גם רצון להשתכר בלי להשתעבד למערכת (אני מאמין שהכל צריך להיות במידה, חיים ועבודה ביחד, אחרת תהיה שחיקה מטורפת שלא צריכה להיות במקצוע הרגיש הזה). נראה שהם לא מרוצים מהעובדה שאנשים רוצים התמחות רווחית במרכז הארץ, שלא כוללת פנימית, ילדים, משפחה או גריאטריה בתוכה, למרות שאני מאמין שאלו מקצועות מועילים וחשובים לא פחות מהמקצועות שהם מאמינים בהם. יצאתי בהרגשה שברור שפלסטיקה, עור, עיניים הן שיקוץ מוחלט והבוחר בהם - מזלה את הרפואה כולה ומהות הרפואה היא להציל ולתמוך, ואם לא מוגזם מדי לבקש, אז להציל באזור הנגב, אם אפשר. זוהי דעתי האישית לגבי מה שקורה שם. זכותי לחשוב כך ואני מבקש לא לעבור צליבה, ואני גם מקווה שהאינקוויזיציה כבר עברה. זכותה של אב"ג לסנן את הסטודנטים שלה לפי אמות המידה שלהם, למרות שאני מאמין שהם מפסידים המון כשרונות שם. בסופו של יום, גם משם וגם משאר האוניברסיטאות יוצאים רופאים מעולים בשלל תחומי הרפואה שעוזרים לאנשים במצוקה (כזו או אחרת) להתרפא או לפחות להקל על מכאוביהם, וזה מה שמשנה באמת. אני מאמין שהחלק של הפלסטיקאי בשיקום החזה של האישה שעברה כריתה ע"י הכירורג וטיפול ע"י האונקולוג הוא לא פחות חשוב ומהווה חלק מהטיפול ומההחלמה בכללותה. אני מאמין שהטיפול של רופא העור בפזוריאזיס הוא לא פחות חשוב מהטיפול של הפסיכיאטר בדיכאון קליני. תפקידו של רופא העיניים בהצלת הראיה חולים, חשוב לא פחות מהצלתם ממחלת לב ע"י הקרדיולוג. לכל אחד יש את החשיבות והמשמעות שלו. אין להפחית מחשיבותו של אף תחום. הניצחון הוא פונקציה של שילוב בין כל תחומי הידע לטובת המטופל. וזה היה 60 שניות על תפיסתי. ושכולנו נצליח בסופו של דבר במטרה המשותפת שלנו. שבת שלום!