המפ..
תעודה לא רעה בכלל... או לפחות הרבה יותר טובה ממה שציפיתי. לא מדהים, אבל אולי אני קצת פרפקציוניסטית. המחנכת שלי אמרה לי שאם אני עוברת שנה הבאה (לפנימיה) כמובן שהיא מאחלת לי המון הצלחה, אבל היא נורא תצטער, והיא יודעת שגם כולם בכיתה יצטערו מאוד, והיא אמרה שאני תורמת המון לכיתה. איזה חמודה
אה, והיה תיאטרון, והיה כיף
- הרגשתי ממש חרא בשלב מסוים ביום, עד עכשיו לא ברור לי למה. והחלטתי להגיד לחבר שלי (בערך) מחר (בדייט השלישי שקבענו) שזה לא הולך. חשבתי על זה המון, דיברתי עם אמא שלי, והגעתי למסקנה שאם משעמם לי איתו (ומשעמם לי איתו) אז אין טעם. על הרבה דברים אפשר להתגבר- על שעמום אי אפשר. אז כואב לי הלב עליו, כי הוא באמת חמוד, אבל זה לא הולך.