חיכיתי חיכיתי
קראתי קראתי... והמסקנות הן שכולנו רואים כאן איך דיון שמסקנותיו אמורות להיות פשוטות ובהירות לנו פה אחד, הן מסובכות ומורכבות וללא תשובה מוגדרת... איך אנחנו יכולים לענות לאדם תמים שבא לכאן ושואל אותנו "מה זה פאגאניזם?" כשאנחנו לא יכולים אפילו לענות על השאלה הזאת מול עצמנו? מצד שני גם הדרך של כפיה והחלטה שרירותית שהציג כאן אלון למשל לא נראית לי, אם ההחלטה היא שרירותית ולא גמישה ומתפתחת מה לעזאזל אני עושה כאן? אם כולנו מוגדרים ע"י שלבי החניכה שלנו בוויקה ואמונה או אי אמונה בREDE אז באמת במה אנחנו יותר טובים מכל דת אחרת שמגדירה את עצמה בתוך מסגרת נוקשה ומוגדרת? זה סותר את הרעיון מאחורי הדת שלנו, והיא חופש. חופש האמונה, חופש המחשבה, חופש ההגדרה האישית והחיפוש והמציאה העצמיים הם העומדים לפי דעתי בראש, והם ההגדרה היחידה. לא משנה כלל מה המסקנה אליה הגיע האדם המחפש, אם בכלל הגיע למסקנה ברורה, ברגע שחיפש ברצינות, והחליט כי הגדרתו היא נאו-פאגאניזם, זה מה שהוא. יותר מזה, אנחנו בתור בסך הכל צופים מהצד לא יכולים להגדיר בשבילו את אמונתו כי זה סותר את החופש שלו לבחור בעצמו מה הוא. בתור נאו-פאגאנים שגאים בכך שמטרתנו היא לא להסית, לא להפיץ, לא "לגייר" אנשים להיות כמונו, ומאמינים שהבחירה בדתנו יכולה להעשות רק מתוך אמונה אישית ופנימית חזקה, מתוך תחושת ייעוד ושליחות ומתוך רצון כן לעשות. ויותר מזה, מאמינים שלכל אדם הזכות והחובה לבחור בעצמו את דתו ואת אמונתו, ואיש איש באמונתו יחיה ללא "אמת אבסולוטית" או נעלה על שאר האמונות, אלא בדיוק להפך, מאמינים שהדת היא דבר אישי ואינדיבידואלי שבין האדם לאלוהיו באשר הם, והקשר הזה אינו ניתן לתיעוד או מסגור או קיבוע כלשהוא, איך אנחנו יכולים להפוך את עורנו ולטעון שיש "פרמטרים" ו"דרישות" ו"דרישות קבלה וסף"? נראה לי תמוה ומוזר... דוקא הרעיון התאולוגי של פאגאניזם מונותאיסטי הוא מעניין ומסקרן, בעיקר אם תזכרו את הסקר שעסק ב"אלוהות הפאגנית" בו ענו רובינו כי ריבוי האלוהויות הוא בעצם "מקור" אחד שמשתקף על פני פנים רבות ושונות, ובעצם כשאנחנו מתחברים לאלה מסויימת אנחנו מתחברים לפן באישיותה של "האלה הגדולה", כשיותר מזה! בעצם האלה הגדולה והאל הגדול הם שני קטבים שונים של "הייקום"! אז מה זה אם לא אמונה באל אחד אחרי הכל?