מתוקתי, הילדים שלי בני 25, 22. הילדים של
אחותי בני 23, 22 ו-20. כולנו יושבים לצפות בתוכנית הבידור הזו וכל אחד מגיב כראות עינב, הם מגחכים יותר מאיתנו ויותר מזה, לאחיין שלי הצטרף חבר עם אותה דיעה. עכשיו, אני מעודדת אותם להעריך תרבות ולא וולגריות, אני מלמדת אותם להעריך חוכמה ולא טיפשות (לכן הם לא מעריצים אנשים כאלה גם אם לא היו חכמים), ותכל'ס, מי שעושה מעצמו קלס מול מיליוני אנשים רק כדי לזכות במיליון וגם מעודד את הבת שלו (יוסי למשל כשאמר לעינב: "תגידי שטויות גם אם יצחקו וכו'), יש לו בעיה. אני כן מחנכת את הילדים שלי לעזור לזולת, כן מחנכת אותם לרתום את עצמם למי שלא יכול והם עושים זאת. לא אמנה כאן כי זה לא הנושא אבל אם כבר הגבת כדי "להכניס" לי, הנה תשובה הוגנת. נראה לך שאני יכולה לקבוע לילדים בגילאים האלה איך להתייחס לתוכנית טלויזיה? ההכוונה שלי הייתה בחינוך בגילם הרך לאיכות וכך הם גדלו....אגב, לגבי עינב והחינוך שלה, הילדים בדרך כלל זה ראי של הורים במתכונת קצת יותר משופרת, מי יותר ומי פחות (להוציא פגמי ייצור) ואם אמשיך לענות, מה זה חוסר סובלנות, למה? למה הם צריכים להיות סבלניים ומעריכים אנשים שהם גם ברברים במכוון או לא ועוד גאים בכך, אם היו עושים זאת בצנעה, כי ככה הם, ניחא אבל הם מודעים וגם גאים בזה? לא, פרס לא מגיע למשהו כזה, תסלחי לי. מה אפשר להעריץ ביוסי ועינב? נגיד אוקיי, מסכנים, כך נולדו וגדלו וזה מה הם יודעים, אבל למה לי להעריץ אותם? בדרך כלל אגב הורה נותן לילדים דוגמא למה שהוא רוצה שיהיו ולא מה שהוא לא רוצה. תכל'ס? אם הם היו יותר קטנים, עם כוח השפעה, לא הייתי נותת להם לצפות בכלל, זאת לא דוגמא חיובית לישראלי אפילו ממוצע. ולא, סובלנות לאנשים כמוהם שמשחקים אותה מפגרים מול המצלמות, גורם לי סלידה ורחמים גם יחד.