הדייט ההזוי שלי..
זה היה בימים שדודה שלי החליטה שהיא צריכה לשדך לי מישהו, הרמתי טלפון לבחור, שום שיחה, שום התעניינות, רק קביעת פגישה. הבטחתי לדודה שלי שאני אלך על זה אז באמת הלכתי.. הבחור קבע איתי בקניון במרכז העיר, חשבתי שזאת נקודת מפגש, אבל לא. הסתבר שהוא נכשל ב7 או 8 טסטים ונייד רק באוטובוסים... בכל אופן נכנסנו לקניון, הבחור רצה לרדת לקומת האוכל והשתיה, הצעתי ללכת לארומה בקומה למעלה אולי כדי להציל את עצמי...הבחור התלבט קשות ואז אמר, "טוב נו, אבל הבאת את הארנק שלך נכון?" הסתכלתי עליו המומה, אמרתי שכמובן שכן ושאלתי אם הוא רוצה שאני אשלם עליו גם. בסופו של דבר ירדנו לקומת האוכל איפה שנמצאים כל הילדים המעצבנים (מה שהרגיע אותי שלא יראו אותי שם) הזמנתי לי קפה מאחד הדלפקים, ואז עמדתי במשך 10 דקות בערך והבטחתי בבחור מתלבט בין קפה קטן לגדול, ההבדל ביניהם היה שקל וחצי בערך. אחרי שהוא החליט שהוא לוקח את הקטן, הוא הוציא ארנקון קטן כמו של סבתות עם ריצרץ וספר 10 ש"ח בחצאי שקלים.. בפעם הראשונה בחיי התפללתי שיבוא התקף מגרנה והוא אכן הגיע..רציתי ללכת,הבחור כעס והתעקש שאני אסיע אותו הביתה.. הייתי אז בת 21 לערך, המומה, ואשכרה הסעתי אותו לבית שלו.. הוא לא הבין למה סירבתי לשוחח איתו פעם נוספת וזה נגמר רק אחרי חודשיים של הטרדות באמצע הלילה.. מעניין מה דודה שלי חשבה לעצמה שהיא החליטה להכיר לי אותו...