Lettuce Girl
New member
../images/Emo41.gifהפנאפיק של הדר-פרק 1../images/Emo41.gif
"לא!!! חכו!!! אל תלכו עם בקבוקי הרום שלי!!" צעק ג'ק ספארו כאשר ספינתו היקרה העונה לכינוי "הפנינה השחורה" הפליגה באופק של השחר העולה. "מה אני אעשה עכשיו?" מלמל לעצמו בעודו מהלך בקוקסינליות יתרה על החוף בו הותירו אותו פעמים רבות כבעבר. "שוב בגדו בי. צוות מעופש. 'דרישותיך לא מקובלות עלינו', אפשר לחשוב" המשיך. "סה"כ רציתי שנחליף את כל השתייה על הסיפון לרום... כן.. רציתי שנפליג לאיביזה ואולי נשתה כמה כוסיות רום.. וכן.. רציתי שנשנה את דגל הפנינה השחורה לבקבוק רום עם בועות מסביב לו..דרישות סבירות ורציונאליות לחלוטין!!! 'נהיה ללעג בכל שבעת הימים' היא אומרת לי.. #$%$# היא עוד תשמע... כןכן.. אני לא מבין .. אני הקפטן שלהם! זה ממש נבזי מצידם..! אבל אל דאגה! אתה שוכח דבר אחד ידידי... אני קפטן ג'ק ספארו.. ואני בסופו של דבר אנקום!!!!" הוא דיבר אל צב ים, שנקלע לאיזור שלא רצוי להיות בו ברגעים אלו. "חכה חכה!! אתה תראה...אני אשיג שוב את הספינה שלי..אם הצלחתי להשיג אותה מברבוסה הזקן, אני יכול הכל." הוא שילח מבט דבילי ונשכב על החוף. "יוהו, יוהו, א פיירטס לייף פור...", הוא התחיל כשלפתע.."מי!" עיניו הסתנוורו מהשמש כשהוא הביט למעלה-אל הדמות הניצבת מעליו. "חוצפה מצידך לא לתת לי לסיים את השיר, את יודעת." אמר למשמע הקול הנשי. "ובכן.. איפה הייתי..", "יותר חשוב, מאיפה הגעת?", הוא קם וניער את עצמו מהחול. "גברת .. את יודעת אל מי את מדברת?.. אני קפטן ג'..", "ג'ק ספארו, אני יודעת." היא חייכה ורק אז הבחין ביופי המדהים שלה, חן שובה לב וחוסר הגינונים, דבר שקסם לו מאוד. "סליחה..", הוא חייך בשובבות, "ואיך נערה יפהפייה כמוך הגיעה לאי שומם שכזה?" שאל, מוקסם. "ספינה... כמוך..בפעם השניה?.. אני משערת?", "שלישית, למעשה. איך הגעת לפה בספינה? יש כבר הסעות תיירים לפה?" הוא צחק. "הגעתי.. בספינה שלי! אני עוסקת.. במה שאתה.", "גם יפה וגם אופה, הא?" הוא חייך. "אתה לא מרשים אותי עם הדברים השטותיים האלה אתה יודע....אז תגיד, איך הגעת לפה? שוב, בגדו בך?" היא שלחה מבט חצוף. "קולטת מהר, הא? בכל מקרה חשבתי שאולי תעלה בראשי הברקה בעודי שוכב פה על החוף, ואמצא דרך לצאת מכאן-ותראי מי הגיעה. לא כאב לך שנפלת מהשמיים אל הספינה, נכון?", "אויש, אני לא מאותן בנות שנופלות בזה... תעשה לעצמך טובה ותבוא אחרי לספינה שלי. היא אולי לא מיוחדת כמו הפנינה שלך, אבל אני בטוחה שתמצא אותה.. מרווחת מספיק." "איך זה שאת יודעת כמעט הכל עלי? הממ.. את האמת אני לא מתפלא.. אחרי הכל אני באמת..", "ג'ק ספארו, אני יודעת.. חשבתי שכבר עברנו את החלק הזה..", "הממ.. אבל מה דעתך לחלוק עמי את מקורותייך?", "אתה פיראט דגול, מה כבר אפשר להגיד.. אבל אל תחשוב שאני אסגיר את מקורותי, רק משום ששאלת אותי." "אגב.. מי זה.. אותי? מה שמך?", "רוקסן, וזה כל מה שאתה צריך לדעת." הוא עקב אחריה בדילוגים בזמן שהיא הלכה וניהלה איתו דו שיח. "זה עוד... הרבה .. זמן?" שאל כשלפתע נגלתה לפניו ספינתה של רוקסן, ספינתה העצומה של רוקסן, אם יורשה לי לציין. "זו.. ספינה.. מרשימה." הממ כן. כמו שהוא אמר, *אהם* בכל מקרה לענייננו. ג'ק עלה על הספינה בעקבותיה והם החלו לשוט. "אז.. לאן אתה הולך?", "לאן שאת" הוא חייך, ולמראה מבטה הפנה את ראשו. "אני אוריד אותך בטורטוגה.. בכל מקרה היעד שלי קרוב לשם." ג'ק הביט סביבו, "את מנווטת את כל הספינה בכוחות עצמך.. בלבד?!", שאל. "למעשה כן. מרשים אותך?" היא חייכה. "זה חביב.." הוא הביט באי הקטן מתרחק ומצטמק באופק. "יוהו... יוהו.. א פיירטס לייף פור...." בווווווווווום#@$%$# רוקסן וג'ק הוטחו בחוזקה על הסיפון. "מה.. זה היה@?%@?" צעק. "זו לא אשמתי!!! הבלאדי ספינה הזאת צצה לי משומקום!" "היית יכולה להפחית מהירות ולשנות מצב מפרש!! הרוח השתנתה ואנחנו בקרבת נמל!! אלוהים.. את לא יכולה להפעיל שיקול דעת?!" צעק. "אבל זה בדיוק מה שבאתי לעשות כשזה קרה!!!" היא צעקה חזרה. טוב, חברים.. בואו נרגיע... זו לא הנקודה שלנו פה. "טוב.. למזלנו לא נגרם נזק בלתי הפיך לספינה..", "או לנו!!!" אמר. "ותודה על ההתחשבות." הוא הביט אל שברי הספינה, כשלפתע ראה את חברו משכבר הימים-וויל טרנר. [איזו הפתעה...] וויל שכב על כמה קרשים שהתווספו ביחד, ובידו מטבעות זהב... הרבה! "וויל!!!!!!!!!!!" הוא צעק! ג'ק הוריד את כובעו, את חרבו ואת חגורתו וקפץ אל המים-כשבאותה השניה בדיוק קפצה רוקסן למים, בתיאום מושלם. "זה בסדר.. תחזרי לספינה! אני אביא אותו." צעק לה בזמן ששחה לקראתו. "יש עוד אחת!!!" היא הצביעה לכיוון אליזבת סוואן הידועה, בת המושל. היא צללה אחריה. ג'ק העלה במהירות את וויל לסיפון ובא לבצע הנשמה. [כן... בלית ברירה מפה לפה]. "עצווורר!! קם וויל במפתיע. "אין מצב!" הוא התרחק במהרה וג'ק חייך כתגובה. "מה נשמע ידידי הותיק?" הוא התקרב לחבק אותו, אך וויל נרתע. "סלח לי ג'ק ידידי, אני קצת מוטרד.." [קצת?!?! יכולת להודות לו כזה?!]
"לא!!! חכו!!! אל תלכו עם בקבוקי הרום שלי!!" צעק ג'ק ספארו כאשר ספינתו היקרה העונה לכינוי "הפנינה השחורה" הפליגה באופק של השחר העולה. "מה אני אעשה עכשיו?" מלמל לעצמו בעודו מהלך בקוקסינליות יתרה על החוף בו הותירו אותו פעמים רבות כבעבר. "שוב בגדו בי. צוות מעופש. 'דרישותיך לא מקובלות עלינו', אפשר לחשוב" המשיך. "סה"כ רציתי שנחליף את כל השתייה על הסיפון לרום... כן.. רציתי שנפליג לאיביזה ואולי נשתה כמה כוסיות רום.. וכן.. רציתי שנשנה את דגל הפנינה השחורה לבקבוק רום עם בועות מסביב לו..דרישות סבירות ורציונאליות לחלוטין!!! 'נהיה ללעג בכל שבעת הימים' היא אומרת לי.. #$%$# היא עוד תשמע... כןכן.. אני לא מבין .. אני הקפטן שלהם! זה ממש נבזי מצידם..! אבל אל דאגה! אתה שוכח דבר אחד ידידי... אני קפטן ג'ק ספארו.. ואני בסופו של דבר אנקום!!!!" הוא דיבר אל צב ים, שנקלע לאיזור שלא רצוי להיות בו ברגעים אלו. "חכה חכה!! אתה תראה...אני אשיג שוב את הספינה שלי..אם הצלחתי להשיג אותה מברבוסה הזקן, אני יכול הכל." הוא שילח מבט דבילי ונשכב על החוף. "יוהו, יוהו, א פיירטס לייף פור...", הוא התחיל כשלפתע.."מי!" עיניו הסתנוורו מהשמש כשהוא הביט למעלה-אל הדמות הניצבת מעליו. "חוצפה מצידך לא לתת לי לסיים את השיר, את יודעת." אמר למשמע הקול הנשי. "ובכן.. איפה הייתי..", "יותר חשוב, מאיפה הגעת?", הוא קם וניער את עצמו מהחול. "גברת .. את יודעת אל מי את מדברת?.. אני קפטן ג'..", "ג'ק ספארו, אני יודעת." היא חייכה ורק אז הבחין ביופי המדהים שלה, חן שובה לב וחוסר הגינונים, דבר שקסם לו מאוד. "סליחה..", הוא חייך בשובבות, "ואיך נערה יפהפייה כמוך הגיעה לאי שומם שכזה?" שאל, מוקסם. "ספינה... כמוך..בפעם השניה?.. אני משערת?", "שלישית, למעשה. איך הגעת לפה בספינה? יש כבר הסעות תיירים לפה?" הוא צחק. "הגעתי.. בספינה שלי! אני עוסקת.. במה שאתה.", "גם יפה וגם אופה, הא?" הוא חייך. "אתה לא מרשים אותי עם הדברים השטותיים האלה אתה יודע....אז תגיד, איך הגעת לפה? שוב, בגדו בך?" היא שלחה מבט חצוף. "קולטת מהר, הא? בכל מקרה חשבתי שאולי תעלה בראשי הברקה בעודי שוכב פה על החוף, ואמצא דרך לצאת מכאן-ותראי מי הגיעה. לא כאב לך שנפלת מהשמיים אל הספינה, נכון?", "אויש, אני לא מאותן בנות שנופלות בזה... תעשה לעצמך טובה ותבוא אחרי לספינה שלי. היא אולי לא מיוחדת כמו הפנינה שלך, אבל אני בטוחה שתמצא אותה.. מרווחת מספיק." "איך זה שאת יודעת כמעט הכל עלי? הממ.. את האמת אני לא מתפלא.. אחרי הכל אני באמת..", "ג'ק ספארו, אני יודעת.. חשבתי שכבר עברנו את החלק הזה..", "הממ.. אבל מה דעתך לחלוק עמי את מקורותייך?", "אתה פיראט דגול, מה כבר אפשר להגיד.. אבל אל תחשוב שאני אסגיר את מקורותי, רק משום ששאלת אותי." "אגב.. מי זה.. אותי? מה שמך?", "רוקסן, וזה כל מה שאתה צריך לדעת." הוא עקב אחריה בדילוגים בזמן שהיא הלכה וניהלה איתו דו שיח. "זה עוד... הרבה .. זמן?" שאל כשלפתע נגלתה לפניו ספינתה של רוקסן, ספינתה העצומה של רוקסן, אם יורשה לי לציין. "זו.. ספינה.. מרשימה." הממ כן. כמו שהוא אמר, *אהם* בכל מקרה לענייננו. ג'ק עלה על הספינה בעקבותיה והם החלו לשוט. "אז.. לאן אתה הולך?", "לאן שאת" הוא חייך, ולמראה מבטה הפנה את ראשו. "אני אוריד אותך בטורטוגה.. בכל מקרה היעד שלי קרוב לשם." ג'ק הביט סביבו, "את מנווטת את כל הספינה בכוחות עצמך.. בלבד?!", שאל. "למעשה כן. מרשים אותך?" היא חייכה. "זה חביב.." הוא הביט באי הקטן מתרחק ומצטמק באופק. "יוהו... יוהו.. א פיירטס לייף פור...." בווווווווווום#@$%$# רוקסן וג'ק הוטחו בחוזקה על הסיפון. "מה.. זה היה@?%@?" צעק. "זו לא אשמתי!!! הבלאדי ספינה הזאת צצה לי משומקום!" "היית יכולה להפחית מהירות ולשנות מצב מפרש!! הרוח השתנתה ואנחנו בקרבת נמל!! אלוהים.. את לא יכולה להפעיל שיקול דעת?!" צעק. "אבל זה בדיוק מה שבאתי לעשות כשזה קרה!!!" היא צעקה חזרה. טוב, חברים.. בואו נרגיע... זו לא הנקודה שלנו פה. "טוב.. למזלנו לא נגרם נזק בלתי הפיך לספינה..", "או לנו!!!" אמר. "ותודה על ההתחשבות." הוא הביט אל שברי הספינה, כשלפתע ראה את חברו משכבר הימים-וויל טרנר. [איזו הפתעה...] וויל שכב על כמה קרשים שהתווספו ביחד, ובידו מטבעות זהב... הרבה! "וויל!!!!!!!!!!!" הוא צעק! ג'ק הוריד את כובעו, את חרבו ואת חגורתו וקפץ אל המים-כשבאותה השניה בדיוק קפצה רוקסן למים, בתיאום מושלם. "זה בסדר.. תחזרי לספינה! אני אביא אותו." צעק לה בזמן ששחה לקראתו. "יש עוד אחת!!!" היא הצביעה לכיוון אליזבת סוואן הידועה, בת המושל. היא צללה אחריה. ג'ק העלה במהירות את וויל לסיפון ובא לבצע הנשמה. [כן... בלית ברירה מפה לפה]. "עצווורר!! קם וויל במפתיע. "אין מצב!" הוא התרחק במהרה וג'ק חייך כתגובה. "מה נשמע ידידי הותיק?" הוא התקרב לחבק אותו, אך וויל נרתע. "סלח לי ג'ק ידידי, אני קצת מוטרד.." [קצת?!?! יכולת להודות לו כזה?!]
] "אוקי.. אבל בכל זאת-היא היתה כל חייך! השקעת בה את כולך, את מאמצייך..." "ושוב, גומלים לי בנטישה מוחלטת על אי.", "אבל למה?" שאלה. "תביני-יש אנשים שחולקים דעות שונות, אך לא מסוגלים לקבל את היתר-אז הם מורדים" הוא נאנח. "לפני שהותירו אותי על האי, שמעתי שהם תכננו להשאיר את גיבס, ידידי משכבר הימים, בנמל כלשהו, על מנת שלא נחבור ביחד ונמצא דרך בחזרה אל הספינה. "ממזרים...." הוא הוציא בקבוק רום ושתה לשוכרו. "דוד ג'ק!!!!!" ג'ני לקחה לו שוב את הבקבוק, וזרקה לים. "לא, לא, לא!!! אל תעשי את זה שוב!", "הבטחת שתגמל מזה!!" הטיחה זו ג'ני, "זה לא מקובל עלי!". "זה לא כ"כ קל , את יודעת..." הוא שיהק. "וויל.. אתה בסדר?" חזרה רוקסן עם הארוחה המיועדת לוויל. "בתיאבון, אני הכנתי את זה.", "עכשיו אני מבין למה ג'ק התלהב ממך.... " "אנחנו מגזימים יותר מדי, אתה יודע-עבר רק יום וכמה שעות...עכשיו, אני לא בטוחה- אני אמורה לסדר לך את הכריות וכל זה? כי אני ממש לא טובה בקטע של הטיפול, רק בריפוי" חייכה. "נדמה לי שכדאי שאני אקרא לג'ני וג'ק. "לא, אל תלכי! תישארי איתי!" "אוקיי, אדון טרנר.. או שאתה מנצל את העובדה שאתה חולה, או שאתה שם אותי ללעג-שום אופציה לא מקובלת עלי, אוקיי?!" אמרה לו בהחלטיות, ושלחה מבט נרגז. "הלכתי לקרוא להם... תאכל! הם יגיעו תיכף!" היא סגרה את הדלת בחוזקה.
