הרעה בתנאים - קיצוץ משמרות

[givhaton]

../images/Emo41.gifהרעה בתנאים - קיצוץ משמרות../images/Emo41.gif

הרעה בתנאים - קיצוץ משמרות

שלום הנני מועסק בחברה כלשהי דרך חברת כ"א. לאחר כשבועיים עבודה ולאחר חתימה על חוזה, קוצצו מספר ימי העבודה מחמישה לארבעה. האם ניתן לראות בכך הרעה בתנאים שתגרור התפטרות כדין פיטורים גם אם לא מצוין בחוזה כמה ימי עבודה מחוייבים לתת? לעומת זאת מצוין כי יום המנוחה הוא יום שבת. בנוסף החוזה מחייב הודעה של 30 יום מראש ותשלום קנס כספי. אודה לכם מראש על תשובתכם...

 

[יוסאריאן]

כן. אז מה?

הרעה בתנאים - קיצוץ משמרות

שלום הנני מועסק בחברה כלשהי דרך חברת כ"א. לאחר כשבועיים עבודה ולאחר חתימה על חוזה, קוצצו מספר ימי העבודה מחמישה לארבעה. האם ניתן לראות בכך הרעה בתנאים שתגרור התפטרות כדין פיטורים גם אם לא מצוין בחוזה כמה ימי עבודה מחוייבים לתת? לעומת זאת מצוין כי יום המנוחה הוא יום שבת. בנוסף החוזה מחייב הודעה של 30 יום מראש ותשלום קנס כספי. אודה לכם מראש על תשובתכם...

כן. אז מה?
אתה יכול לראות בזה הרעה בתנאים. אבל התפטרות שלך אחרי שבועיים וקצת לא תזכה אותך בפיצויי פיטורים, אפילו אם זו התפטרות בגלל הרעה בתנאים. לדעתי, אתה לא חייב לתת הודעה מראש של 30 ימים. לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, בחצי שנה הראשונה אתה חייב לתת יום אחד על כל חודש ותק. עבדת פחות מחודש, אז מספיק יום אחד. זה שכתוב בחוזה שצריך להודיע יותר זמן מראש, זה לא מחייב אותך, לדעתי, כי זה תנאים גרועים ממה שהחוק קובע. אתה לא חייב לשלם להם קנס.

 

[שיר ורד]

לא מסכים לחלק השני בתשובתך

כן. אז מה?
אתה יכול לראות בזה הרעה בתנאים. אבל התפטרות שלך אחרי שבועיים וקצת לא תזכה אותך בפיצויי פיטורים, אפילו אם זו התפטרות בגלל הרעה בתנאים. לדעתי, אתה לא חייב לתת הודעה מראש של 30 ימים. לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, בחצי שנה הראשונה אתה חייב לתת יום אחד על כל חודש ותק. עבדת פחות מחודש, אז מספיק יום אחד. זה שכתוב בחוזה שצריך להודיע יותר זמן מראש, זה לא מחייב אותך, לדעתי, כי זה תנאים גרועים ממה שהחוק קובע. אתה לא חייב לשלם להם קנס.

לא מסכים לחלק השני בתשובתך
למעט בסעיפים בהם הוגדר בחוק שלא ניתן לותר על זכות המוקנית לעובד, ניתן לקבוע בחוזה דרישות השונות מלשון החוק. אם החוזה הוגן והתביעה להודעה של חודש מראש היא הדדית וכן הזכות לפיצוי לא נראה לי שאחד הצדדים יכול להתכחש לכתוב בחוזה ולהצמד חזרה לחוק. דווקא במקרה ההפוך , של חוזה שבו נקבע זמן הודעה מראש קטן יותר מאשר על פי חוק, נראה שיש זכות לצד הנפגע מהפיטורים הקצרים לקבל פיצוי בגין כל התקופה הנקובה בחוק. מצד שני, במקרה זה יתכן והעובד יכול להוציא הודעה בכתב למעביד שאיננו מוכן לקבל כל שינויים בחוזה העבודה (ובכלל זה שינוי בשכר הנקוב בחוזה) ועל המעביד להמשיך להעסיקו בהתאם לחוזה או לפטרו. במידה והמעסיק יהיה זה שמפטר, הוא מחויב בהודעה של חודש מראש על פי החוזה.

 

[יוסאריאן]

לדעתי, אתה טועה.

לא מסכים לחלק השני בתשובתך
למעט בסעיפים בהם הוגדר בחוק שלא ניתן לותר על זכות המוקנית לעובד, ניתן לקבוע בחוזה דרישות השונות מלשון החוק. אם החוזה הוגן והתביעה להודעה של חודש מראש היא הדדית וכן הזכות לפיצוי לא נראה לי שאחד הצדדים יכול להתכחש לכתוב בחוזה ולהצמד חזרה לחוק. דווקא במקרה ההפוך , של חוזה שבו נקבע זמן הודעה מראש קטן יותר מאשר על פי חוק, נראה שיש זכות לצד הנפגע מהפיטורים הקצרים לקבל פיצוי בגין כל התקופה הנקובה בחוק. מצד שני, במקרה זה יתכן והעובד יכול להוציא הודעה בכתב למעביד שאיננו מוכן לקבל כל שינויים בחוזה העבודה (ובכלל זה שינוי בשכר הנקוב בחוזה) ועל המעביד להמשיך להעסיקו בהתאם לחוזה או לפטרו. במידה והמעסיק יהיה זה שמפטר, הוא מחויב בהודעה של חודש מראש על פי החוזה.

לדעתי, אתה טועה.
לפי ההלכה הפסוקה הברורה, כבר מזמן מזמן, אין תוקף לויתור של עובד על זכויות המוקנות לו בחוק מגן. חוק הודעה מוקדמת, למרות שהוא חדש - הוא גם במסגרת חקיקת המגן, והסכמה שחורגת מהחוק לרעת העובד - אינה תקפה.

 

[שיר ורד]

אני רוצה להבין

לדעתי, אתה טועה.
לפי ההלכה הפסוקה הברורה, כבר מזמן מזמן, אין תוקף לויתור של עובד על זכויות המוקנות לו בחוק מגן. חוק הודעה מוקדמת, למרות שהוא חדש - הוא גם במסגרת חקיקת המגן, והסכמה שחורגת מהחוק לרעת העובד - אינה תקפה.

אני רוצה להבין
לפי מה שכתבת יוצא שכל הסכמה הדדית בין העובד למעביד על מועד הודעה מוקדמת (זהה לשני הצדדים) השונה מהכתוב בחוק, יהיה לרעת המעביד. כלומר אם קיצרו את תקופת ההודעה - העובד יכול להתפטר בהתאם לחוזה, המעביד צריך לפטר על פי החוק. אם האריכו את תקופת ההודעה - העובד יכול להתפטר על פי חוק - המעביד צריך לפטר על פי החוזה. זה נראה לך הגיוני? להבנתי החוק בא להגדיר זמני מינימום (שויוניים). החוזה לא יכול לגרום לקיצור תקופת ההודעה מראש, לא משנה מי יוזם את סיום יחסי עובד מעביד. ניתן להאריך בחוזה בהסכמה את זמני ההודעה מראש ובלבד שתנאי ההודעה מראש החלים על העובד לא יהיו כאלו שיש בהם פגיעה בחוק יסוד חופש העיסוק (למשל הודעה מראש של מספר שנים).

 

[יוסאריאן]

אתה רוצה להבין...

אני רוצה להבין
לפי מה שכתבת יוצא שכל הסכמה הדדית בין העובד למעביד על מועד הודעה מוקדמת (זהה לשני הצדדים) השונה מהכתוב בחוק, יהיה לרעת המעביד. כלומר אם קיצרו את תקופת ההודעה - העובד יכול להתפטר בהתאם לחוזה, המעביד צריך לפטר על פי החוק. אם האריכו את תקופת ההודעה - העובד יכול להתפטר על פי חוק - המעביד צריך לפטר על פי החוזה. זה נראה לך הגיוני? להבנתי החוק בא להגדיר זמני מינימום (שויוניים). החוזה לא יכול לגרום לקיצור תקופת ההודעה מראש, לא משנה מי יוזם את סיום יחסי עובד מעביד. ניתן להאריך בחוזה בהסכמה את זמני ההודעה מראש ובלבד שתנאי ההודעה מראש החלים על העובד לא יהיו כאלו שיש בהם פגיעה בחוק יסוד חופש העיסוק (למשל הודעה מראש של מספר שנים).

אתה רוצה להבין...
אתה רוצה להבין את המצב המשפטי או אם זה נראה לי הגיוני? לי אישית - כל מיני דברים נראים לא הגיוניים. גם זה לא ממש נראה לי הגיוני, אבל ככה זה בכלל בדיני עבודה. המחוקק קובע מינימום מסויים, וכל הסכמה ששונה ממה שהמחוקק קבע, יכולה להיות רק לרעת המעביד. המחוקק, למשל, קובע שכר מינימום, וכל הסכמה שונה מהחוק, יכולה להיות רק לרעת המעביד. המחוקק קובע גם משך זמן של חופשה שנתית מינימלית, וכל הסכמה שונה מהחוק, יכולה להיות רק לטובת העובד. ככה גם בהודעה מוקדמת. הוא קובע חובה על העובד (במקרה של התפטרות) וחובה על המעביד (במקרה של פיטורים), וכל הסכמה שונה מהחוק יכולה להיות רק לטובת העובד ולרעת המעביד.

 

[שיר ורד]

באיזה חוק כתוב

אתה רוצה להבין...
אתה רוצה להבין את המצב המשפטי או אם זה נראה לי הגיוני? לי אישית - כל מיני דברים נראים לא הגיוניים. גם זה לא ממש נראה לי הגיוני, אבל ככה זה בכלל בדיני עבודה. המחוקק קובע מינימום מסויים, וכל הסכמה ששונה ממה שהמחוקק קבע, יכולה להיות רק לרעת המעביד. המחוקק, למשל, קובע שכר מינימום, וכל הסכמה שונה מהחוק, יכולה להיות רק לרעת המעביד. המחוקק קובע גם משך זמן של חופשה שנתית מינימלית, וכל הסכמה שונה מהחוק, יכולה להיות רק לטובת העובד. ככה גם בהודעה מוקדמת. הוא קובע חובה על העובד (במקרה של התפטרות) וחובה על המעביד (במקרה של פיטורים), וכל הסכמה שונה מהחוק יכולה להיות רק לטובת העובד ולרעת המעביד.

באיזה חוק כתוב
שכל חוזה החורג מחוקי העבודה הוא רק לתובת העובד? (חיפשתי ולא הצלחתי למצוא). דרך אגב, במסגרת החיפושים מצאתי דוקא בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות סעיף שתומך בדעתך באופן חלקי (סעיף 12) חוק זה, אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה. כלומר אם בחוזה הוגדרה תקופת הודעה מראש קצרה יותר, זכותו של העובד לפעול על פיה כשהוא מתפטר. אם בחוזה נקבעה תקופה ארוכה יותר הוא זכאי לדרוש מהמעסיק לקבל הודעה מראש על פי התקופה הכתובה בחוזה. השאלה היא האם מכלל הן אתה שומע לאו - כלומר האם בגלל שסעיף זה, מקנה לעובד (ולא לצדדים) זכויות חוזיות גם אם הן סותרות את החוק, למעביד אין בשום מקרה זכויות חוזיות שסותרות את החוק.

 

[יוסאריאן]

זה לא כתוב בחוק.

באיזה חוק כתוב
שכל חוזה החורג מחוקי העבודה הוא רק לתובת העובד? (חיפשתי ולא הצלחתי למצוא). דרך אגב, במסגרת החיפושים מצאתי דוקא בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות סעיף שתומך בדעתך באופן חלקי (סעיף 12) חוק זה, אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה. כלומר אם בחוזה הוגדרה תקופת הודעה מראש קצרה יותר, זכותו של העובד לפעול על פיה כשהוא מתפטר. אם בחוזה נקבעה תקופה ארוכה יותר הוא זכאי לדרוש מהמעסיק לקבל הודעה מראש על פי התקופה הכתובה בחוזה. השאלה היא האם מכלל הן אתה שומע לאו - כלומר האם בגלל שסעיף זה, מקנה לעובד (ולא לצדדים) זכויות חוזיות גם אם הן סותרות את החוק, למעביד אין בשום מקרה זכויות חוזיות שסותרות את החוק.

זה לא כתוב בחוק.
זו ההלכה הפסוקה. היא קובעת מה קוגנטי ומה לא. הפסיקה קבעה שחקיקת המגן במשפט העבודה היא חקיקה קוגנטית. אני לא הייתי לומד שום דבר מסעיף 12 בחוק הודעה מוקדמת. נראה לי שגם אלמלא היה קיים - המצב המשפטי לא היה שונה. כלומר, לדעתי, התשובה לשאלה שלך היא "כן", אבל לא "בגלל" הסעיף אלא בגלל ההלכה הפסוקה בענין חקיקת המגן.

 

[שיר ורד]

שאלה

זה לא כתוב בחוק.
זו ההלכה הפסוקה. היא קובעת מה קוגנטי ומה לא. הפסיקה קבעה שחקיקת המגן במשפט העבודה היא חקיקה קוגנטית. אני לא הייתי לומד שום דבר מסעיף 12 בחוק הודעה מוקדמת. נראה לי שגם אלמלא היה קיים - המצב המשפטי לא היה שונה. כלומר, לדעתי, התשובה לשאלה שלך היא "כן", אבל לא "בגלל" הסעיף אלא בגלל ההלכה הפסוקה בענין חקיקת המגן.

שאלה
נושא עבודה בשכר גלובאלי עלה כבר מספר פעמים בפורום. המעביד יכול להסתתר לפעמים תחת הכיסוי של משרת אמון. אבל, ישנן חברות (בעיקר בתחום ההיי טק) בהם כל העובדים (כולל מזכירות וכו) מועסקים בהסכם שכר גלובאלי. האם תביעה של עובד כזה (או קבוצת עובדים) תחייב את המעסיק לשלם להם בגין שעות נוספות. (נראה לי שיהיה למעביד קשה לטעון שמדובר במשרת אמון אצל כלל העבודים, לעומת זאת הוא יכול לטעון (ולרוב גם להוכיח בהתאם לשכר המשולם) שהשעות הנוספות מגולמות לתוך השכר הבסיסי. מאחר ומדובר בהתניה חוזית על החוק, שלגבי לפחות חלק מן העבודים מהוה פגיעה בזכותם לשכר שעות נוספות, האי ההתניה איננה יכולה לגבור על החוק כאשר היא לרעת העובד. כלומר, אם העובד עבד פחות שעות נוספות ממה שהוגדר בחוזה במסגרת הגלובאלי (אם הוגדר) העובד הרויח אותם . אם בחוזה הוגדרו פחות שעות מאשר בפועל, כל העלות היא של המעסיק.

 

[יוסאריאן]

תשובה?

שאלה
נושא עבודה בשכר גלובאלי עלה כבר מספר פעמים בפורום. המעביד יכול להסתתר לפעמים תחת הכיסוי של משרת אמון. אבל, ישנן חברות (בעיקר בתחום ההיי טק) בהם כל העובדים (כולל מזכירות וכו) מועסקים בהסכם שכר גלובאלי. האם תביעה של עובד כזה (או קבוצת עובדים) תחייב את המעסיק לשלם להם בגין שעות נוספות. (נראה לי שיהיה למעביד קשה לטעון שמדובר במשרת אמון אצל כלל העבודים, לעומת זאת הוא יכול לטעון (ולרוב גם להוכיח בהתאם לשכר המשולם) שהשעות הנוספות מגולמות לתוך השכר הבסיסי. מאחר ומדובר בהתניה חוזית על החוק, שלגבי לפחות חלק מן העבודים מהוה פגיעה בזכותם לשכר שעות נוספות, האי ההתניה איננה יכולה לגבור על החוק כאשר היא לרעת העובד. כלומר, אם העובד עבד פחות שעות נוספות ממה שהוגדר בחוזה במסגרת הגלובאלי (אם הוגדר) העובד הרויח אותם . אם בחוזה הוגדרו פחות שעות מאשר בפועל, כל העלות היא של המעסיק.

תשובה?
לא הבנתי מה השאלה. למעביד לא כל כך קל להסתתר מאחורי הטענה של "תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי" (זה הביטוי הנכון, ולא "משרת אמון", שהוא ביטוי המתייחס לתחום הפוליטי, לגבי משרה שבה מותר, כביכול, למנות מינויים פוליטיים). הוא צריך לשכנע שזה כך, ולפי הפסיקה - די קשה לשכנע. אם עובד מקבל שכר גלובלי, לא נראה לי שהמעביד יוכל להצליח בטענה שגמול השעות הנוספות כלול בתוכו. בשביל להצליח יותר בטענה כזו, המעביד אמור להראות שכר בסיסי מסויים עם תוספת (שיכולה להיות גלובלית וקבועה) על שעות נוספות. במקרה כזה, אם העובד מצליח להוכיח שהוא עבד שעות נוספות בכמות שעליה מגיע גמול מעבר למה שמשולם בתוספת הגלובלית - הוא יזכה. אם לא - אז ייקבע שהתוספת הגלובלית מכסה את גמול השעות הנוספות. נראה לי שזה בערך מה שכתבת.

 

[מלך עכברוש]

קנס? על מה קנס?

הרעה בתנאים - קיצוץ משמרות

שלום הנני מועסק בחברה כלשהי דרך חברת כ"א. לאחר כשבועיים עבודה ולאחר חתימה על חוזה, קוצצו מספר ימי העבודה מחמישה לארבעה. האם ניתן לראות בכך הרעה בתנאים שתגרור התפטרות כדין פיטורים גם אם לא מצוין בחוזה כמה ימי עבודה מחוייבים לתת? לעומת זאת מצוין כי יום המנוחה הוא יום שבת. בנוסף החוזה מחייב הודעה של 30 יום מראש ותשלום קנס כספי. אודה לכם מראש על תשובתכם...

קנס? על מה קנס?
האם קיבלת איזה שהוא מענק\מלגה שתמורתו\ה התחייבת לעבוד תקופה מסויימת? או שקיבלת מקדמה שמנוכה משכרך החודשי? אם לא אינך חייב אגורה לבוס שלך כשאתה מתפטר.