כל מה שתמיד רציתם לשאול את רונה ו...

מבחינתי זאת אומרת

אני גם לא אומרת שאף פעם זה לא עובר, אני אומרת שהזמן מכהה את ההרגשה, אני לא חושבת שזה אפשרי לשכוח בן אדם או סיטואציה מסוימת לגמרי. לפחות עד ההילצהימר
 

רעוּת

New member
להרפות זה לא בהכרח לשכוח ../images/Emo16.gif

ועולה כאן השאלה הפילוסופית- האם אפשר להרפות בלי בהכרח לאהוב פחות?
.
 

רעוּת

New member
ברור שכן,

יש סולמות מדידה שלמים בשבילל זה, ואח"כ מכניסים אותם לתוכנה ועושים עליהם ניתוחים סטטיסטיים. אפשר לכמת הכל
.
 

גוזלה

New member
אני חושבת שהיא ענתה על זה פעם...

ואם אני לא טועה, אני חושבת שהיא דווקא אמרה שאחרי פרספקטיבה של זמן, היא כן מאמינה שזה אפשרי.
 

נודלסית

New member
לא ידעתי שהיא ענתה אבל

התשובה מאד הגיונית ורונה היא בחורה רציונלית אז גם צפויה אני מניחה למרות שזה מאד באוויר
 

גוזלה

New member
אני חושבת שזה חלק מתהליך

ההתבגרות שהיא עברה, ההחלטה הזאת, לברוח קצת מהדרמות, מסיפורי ההחמצה והצער והיגון שקשורים באהבה. זה חלק מתהליך הבחירה במקום יציב, בבית, במשפחה. יומאחד, גם אנחנו נגיע לשם. כלומר, אני מקווה. ואין ספק שרונה רציונאלית ואינטילגנטית, ואין ספק שגם זה אחד הדברים שכובשים בה, אחרי הכל. לילה טוב :]
 

דידושקע

New member
נגיד, משהו כמו

"רונה, אכפת לך להתפייט רק קצת, קצת יותר מוקדם?" ובעצם, אין לי בכלל בעיה לשאול את זה. (למרות שהיה מקסים להשתטח כמתה על השולחן בהיסטוריה היום, מרוב עייפות
).
 

גוזלה

New member
או במקרה שלי, היה מקסים

להבריז משלוש שעות, שהובילו להברזה כוללת מכל היום, כי... "נו, אם כבר פיספסתי 3 שעות, למה שאגיע ל- 7 השעות הנותרות???"
 
../images/Emo6.gif

אני היום יצאתי ללימודים עם האופניים. כבר דיוושתי במעלה הרחוב ואז נזכרתי מי המרצה שמלמד. עשיתי אחורה פנה וחזרתי הביתה
.
 

גוזלה

New member
טו-אוב!!!

:] חחח למען האמת, אני חושבת על הדברים האלה עוד לפני שאני יוצאת מהדירה... חחח זה מאבק הישרדות יומיומי....
 
למעלה