Knockin' on Heaven's Door
אני שמחה ששאלת על השיר הזה, כי הוא מעולה. כל סיבה לנתח שירים של דילן זו סיבה למסיבה, שכן הוא התמלילן הטוב שהיה מעולם בתחום הרוק. השיר Knockin' on Heaven's Door הוקלט במקורו לפס הקול של הסרט Pat Garrett and Billy the Kid בשנת 1973. הסרט היה "מערבון", דהיינו, סרט על פושעים במערב הפרוע. "מערבונים" היו ז'אנר פופולרי בהוליבוד במשך עשרות שנים, אך בסוף שנות השישים הגיע הז'אנר הזה לסופו. סרטים אשר נעשו בשנים הבאות על התקופה הזו בתולדות ארה"ב היו שונים באופיים מהמערבונים הפשטניים של העבר, בהם הרעים היו רעים והטובים היו טובים: אלו היו סרטים מורכבים יותר, שעסקו - כמנהג אותם ימים - בחיטוט נפש וניואנסים. הסרט Pat Garrett & Billy the Kid היה אחד מאותם סרטים אחרונים, שנעשו בז'אנר המערבונים, והשיר Knockin' on Heaven's Door מבטא היטב את האווירה בסרט כולו: קודר, מיואש, מפוכח ומחפש משמעות. השיר מושר מנקודת מבטו של שריף, היינו, איש החוק במערב הפרוע: Mama, take this badge off of me I can't use it anymore. It's gettin' dark, too dark for me to see I feel like I'm knockin' on heaven's door. "[אמא] קחי הסירי את התג הזה ממני [תג השריף] אני לא יכול להשתמש בו עוד מחשיך עתה, ואני לא יכול לראות עוד אני מרגיש כאילו אני נוקש על שערי השמיים" הדובר חש שכוחו תש, והוא עומד למות - מטפורית או פיזית. Knock, knock, knockin' on heaven's door Knock, knock, knockin' on heaven's door Knock, knock, knockin' on heaven's door Knock, knock, knockin' on heaven's door Mama, put my guns in the ground I can't shoot them anymore. That long black cloud is comin' down I feel like I'm knockin' on heaven's door. "[אמא] קברי את אקדחיי באדמה אני לא יכול לירות בהם עוד הענן השחור הארוך יורד מטה אני מרגיש כאילו אני נוקש על שערי השמיים." גם בבית זה יש חזרה על מוטיב המוות - הענן השחור הארוך היורד מטה. בשירים אמריקאיים, במיוחד כאלו המתייחסים לאזורים הכפריים, כגון בשירי עם וקאנטרי, הדימויים הם מתחום הטבע והגאוגרפיה (אם לומר זאת בצורה גסה). Knock, knock, knockin' on heaven's door Knock, knock, knockin' on heaven's door Knock, knock, knockin' on heaven's door Knock, knock, knockin' on heaven's door הקצב האיטי של השיר, והשירה הנוגה, תורמים אף הם לאווירת הנכאים השורה על השיר. המקהלה אשר שרה ברקע היא הד לשירת הגוספל; הבלוז השחור נמצא ברקע השיר (שימו לב לשימוש במילה mama, שזה גם אמא וגם אהובה, בסלנג האפריקאי-אמריקאי). גדולתו של השיר היא ביכולתו של דילן לתת לנו את ההרגשה כאילו אנחנו אותו שריף מסכן. כל אחד מאיתנו - טוב, המבוגרים בינינו, בכ"א - הרגישו מתישהו בחיינו רגשות דומים, גם אם מעולם לא היינו שריף במערב הפרוע. אני בספק אם אקסל רוז הבין דברים אלו. הוא בוודאי לא הצליח להעבירם, בביצוע שלו. מעניין אם יש ביצוע של ג'וני קאש לשיר; הוא נראה תפור בדיוק למידותיו, ודילן הקליט עמו באותן שנים.