מפגש צועדים - חשיבות עצמית

../images/Emo41.gifמפגש צועדים - חשיבות עצמית

ובכן... היות והיה סבבה של מפגש והיות והדרך מתמשכת והיות וכל הנושאים שנגענו בהם היו חשובים כשלעצמם וחשובים לאנשים שהיו (שאלה יפה, חשובים למי בדיוק? ואיפה היתה החשיבות העצמית שלנו כשהיה חשוב לנו לומר משהו?) חשבנו, אני והחשיבות העצמית שלי, לנסות לפתוח פה שירשור עבודה מתמשך. בשרשור הזה נוכל להמשיך את הדיונים שלא התחלנו, לשתף בדברים שלא שיתפנו, ולתת ולקבל רעיונות נוספים הנוגעים לעבודה על הנושא שבו דנו. בתור התחלה, אני מכניסה את הנושאים הבאים:
אז מה היה לנו?
כאן יבוא תקציר של ההנחיות שעשינו.
הצעות לשיתוף
כאן כל אחד יוכל לשתף את האחרים בדברים שעלו בו במהלך המפגש או אחריו, שקשורים בנושא. כולם מוזמנים להגיב ולפתח שיחות, עד כמה שהדבר יהיה אפשרי, במטרה לחדד נושאים, להיעזר ולכבד אחד את השני כיצורים חושבים.
הצעות למחשבה| כאן כל אחד יוכל להציע הנחיות נוספות, שלא בוצעו במהלך המפגש, שכל אחד יכול לתרגל בזמנו החופשי. כל הנחיה יכולה להיות תחילתו של שרשור ספציפי לה, שבו אפשר לשאול שאלות ולספר מה עשיתם ומה עלה בכם כתוצאה מההנחיה.
ציטוטים
כאן המקום להכניס ציטוטים שקשורים בנושא, ואפשר לפתח עליהם דיונים, אם רוצים. יכול להיות נחמד אם אחרי כל ציטוט, מביא הציטוט יפרט קצת מה הציטוט "עושה" לו - מה המשמעויות שהוא מוצא בו, כיצד הוא מבין אותו ומיישם אותו בחיי היום יום שלו, וכדומה.
רעיונות למפגש הבא
חשבנו שיהיה נחמד לנסות להפוך את המפגשים למשהו יותר מחד פעמי. כאן אפשר להביא רעיונות ובקשות לנושאים שבהם יעסוק המפגש הבא, וגם רעיונות להנחיות אפשריות בנוגע לאותו נושא. בקשה: אם אפשר להתאפק ולא לבצע את ההנחיות לפני שמחליטים על המפגש, סבבה. כמובן שאם מצאתם הנחיה שמדברת אליכם מאד ואתם להוטים לנסות אותה על עצמכם כאן עכשיו ומיד - סבבה אגוזים.
הערות כלליות
כאן המקום להעיר, להאיר ולשאול דברים שלא קשורים באופן ישיר לשלושת השירשורים הקודמים (וגם למסור ד"שים ודחקות לחבר'ה) מי שחושב שיש עוד "קטגוריות" שאפשר להוסיף מעבר למה שהצעתי, מוזמן לפתוח אותן תחת ההודעה הזו. תודה על תשומת לבכם אחת בדרך
 
../images/Emo80.gif אז מה היה לנו?

מפגש והתכנסות למרות שביקשנו להגיע בזמן, היו איחורים. קיבלנו את המאחרים באהבה (בעיקר את אלו שבאו מרחוק ואת אלו שרצו כדי להגיע)
הנחיה של עופרי: דוגמאות למקומות בחיי היום יום שבהם החשיבות העצמית שלנו באה לידי ביטוי.
הנחיה של שחר: דוגמאות למקומות ורגעים בחיי היום יום שבהם החשיבות העצמית שלנו גרמה לנו להסחף אחרי הסיטואציה ו"לאבד" את עצמנו.
הנחיה של וארה: עבודה בזוגות. בני הזוג מסתכלים זה לזה בעיניים, וחושבים לעצמם "אני יותר טוב/ה ממנו/ה כי..." ומשלימים את המשפט. לנסות למצוא כמה שיותר דברים מחיי היום יום וגם מהרגע הזה. דוגמאות למשפטים מחיי היום יום: אני יותר טוב/ה ממנו/ה כי אני יפה יותר אני יותר טוב/ה ממנו/ה כי אני גבוה/ה יותר אני יותר טוב/ה ממנו/ה כי אני חכם/מה יותר אני יותר טוב/ה ממנו/ה כי אני ותיק/ה יותר בדרך ... דוגמאות למשפטים מהרגע הזה: אני יותר טוב/ה ממנו/ה כי אני מביט/ה בעיניים יותר זמן בלי למצמץ אני יותר טוב/ה ממנו/ה כי אני נושם/מת עמוק יותר אני יותר טוב/ה ממנו/ה כי אני שקט/ה יותר אני יותר טוב/ה ממנו/ה כי פחות מובך/כת ממנו/ה אני יותר טוב/ה ממנו/ה כי אני הגעתי בזמן ... לאחר מכן מחליפים את התקליט. כל אחד אומר לעצמו את המשפט "אני פחות טוב/ה ממנו כי....". גם כאן יש לנסות למצוא כמה שיותר דוגמאות. במהלך התרגיל ולאחריו מתבקשים בני הזוג לבדוק את ההזדהויות עם המשפטים הנאמרים.
הנחיה של אחת בדרך: עבודה בזוגות כל אחד כותב על פתק אחד את חמשת הדברים הכי טובים שהוא חושב על עצמו, ועל פתק אחר את חמשת הדברים הכי גרועים שהוא חושב על עצמו. (תשומת לב במהלך הכתיבה: איזה סוג יותר קל לי לכתוב?) מערבבים את כל הפתקים מכל סוג (טובים ורעים) וכל אחד שולף פתק אחד מכל סוג. אחד מבני הזוג אומר לשני את הדברים הכתובים בכל פתק בנוסח של "את/ה ..." מתוך כוונה להזדהות עם האמירה ולומר אותה באותנטיות הרבה ביותר. (הנחיה במהלך הדיבור: עם איזה אמירות אני מזדהה וקל לי לומר אותן) בן הזוג השומע מקשיב לדברים ובודק עם איזה אמירות הוא/היא מזדהה ואח"כ מחליפים.
 
אופס, שכחתי

הנחיה של איל...מודעות למקום והכח של ה"אמונה" בגוף שלנו. איל, אני אשמח אם תצליח לשחזר את ההנחיה ולהעלות אותה לכאן, כי היא היתה מדהימה ואולי עוד אנשים ירצו לנסות את זה בבית. תודה על תשומת לבך אחת בדרך
 
הנחיה בנושא "אמונה" ../images/Emo13.gif

אחרי מספר נשימות והרפיה, שלב א': לזמן כח של אמונה, ולחוות את עצמך בתחושה של אמונה עוצמתית (הכוונה היא לאותה אנרגיה ותחושה שקיימת בך כשאתה לגמרי בטוח שדבר מסויים עומד להתרחש). לזהות היכן בגופך אתה חש את האמונה מתקיימת. להתבונן אל אותו אזור ולהעצים את התחושה. שלב ב': לראות שיש בידך מפסק אמונה בעל שני מצבים - כבוי/פועל. כאשר המפסק במצב פועל - אתה מחובר לאמונה.וכאשר המפסק במצב כבוי - אתה ריק מאמונה. לתרגל מספר דקות הפעלה וכיבוי של מפסק האמונה בחופשיות. שלב ג': לזמן מחשבה שאתה מזהה כנכונה עבורך, לתרגל הפעלה וכיבוי של מפסק האמונה לגבי אותה מחשבה.לזמן מחשבה שאתה מזהה כלא נכונה עבורך, ולתרגל הפעלה וכיבוי של מפסק האמונה לגבי אותה מחשבה. לשים לב שאתה מסוגל להפעיל/לכבות את כח האמונה שלך ללא תלות בנכונות/אי הנכונות של המחשבה שיצרת. לתרגל את השלב מספר דקות. שלב סיום: להזכר במצבים בהם ויתרת על שליטתך במפסק האמונה שלך והענקת אותה לדבר אחר מלבדך. לשוב לאותם מצבים ולראות את עצמך מחזיר לעצמך את השליטה על מפסק האמונה. לראות את עצמך חופשי להשתמש במפסק האמונה בכל עת שתבחר. באהבה, איל
 
../images/Emo80.gif הצעות לשיתוף

כאן כל אחד יוכל לשתף את האחרים בדברים שעלו בו במהלך המפגש או אחריו, שקשורים בנושא. כולם מוזמנים להגיב ולפתח שיחות, עד כמה שהדבר יהיה אפשרי, במטרה לחדד נושאים, להיעזר ולכבד אחד את השני כיצורים חושבים.
 

nivinivini

New member
שיתוף על ההנחיות

ההנחייה של וארה זכורה לי טוב משום שהצלחתי לראות את התעלולים של המח הדפוק. אז ככה, בשלב הראשון שבו חושבים על למה אני יותר ... דווקא אז כל הזמן המח שלי לא הסכים לזה ואמר:"זה סתם שטויות, אני לא באמת מאמין במה שאני חושב כרגע, הרי אני לא באמת יותר..". היה לי קשה עם זה. בשלב השני דווקא אז המח שלי נזכר לבצע יותר את המשימה של השלב הראשון, למרות נסיונות להתנגד לכך. אולי זה מהסיבה שידעתי שזרעים של אור כרגע במצב של פגיעות. מעבר למחשבות, התחושה האנרגטית בשלב הראשון הייתה של התנגדות, כמו נסיון לחבר פלוס לפלוס במגנט. בשלב השני התחושה הייתה זהה, רק הפוכה מינוס למינוס, אך רוב הזמן כמו שציינתי, המח שלי לא עמד בזה והעביר את עצמו לפלוס כדי ליצור חיבור (חיבור מקולקל מבחינה אנושית אבל נכון פיסיקלית). ההנחייה של אחת בדרך, אפשר לומר לא הצליחה לי, כי ממש לא הצלחתי להאמין במה שאני אומר או שומע, והרשימה הייתה לי כמו רשימת מכולת. זה ממש לא אמר לי כלום. ואולי זה תוצאה של ההנחייה הקודמת, אחרי שביקרנו בשני המצבים, אז להנחייה הבאה באתי במצב מאופס. זהו בינתיים.
 
הנחיות

בכלליות: מאוד חשוב לי בהנחיה הבהירות, הפשטות. אני מוצאת הרבה בעיתיות בהנחיות שמשהו מעביר ואינן ברורות דיין. מאוד נהניתי מההנחיה של וארה. היא היתה ברורה מאוד. הפרטנר שלי גם עזר לי בנוכחות שלו לבצע אותה בצורה טובה. שמתי לב להרבה מאוד השוואות שאני יוצרת, במיוחד כאלה שמתחבאות להן מאחורי שיחים עבים :) ההנחיה של אחת בדרך: לא היה לי מאתגר לבצע אותה. הרגשתי שאם ה"מחמאות" או ה"ביקורות" היו יותר אותנטיות, באיזושהי דרך, היה לי יותר מאתגר. אולי זה מפני שעשיתי בעבר תרגילים כאלו. איל: ההנחיה היתה חווייתית מאוד, אולם מעורפלת מידי עבורי. אני הרגשתי שהיה לי חסר הסבר כלשהו, או איזושהי פעילות שתבהיר יותר למה אתה מתכוון. ההנחיה הראשונה עם השיתופים: זה היה נחמד להתחיל איתה, כי זה פתח את המשתתפים לנושא, אבל היה יותר מועיל לפשט אותה ואולי לתמצת אותה כבר אמרתי שזו דעתי בלבד?
 

o fri

New member
דוגמא לחשיבות עצמית- שמתי לב

שבכל מיני הזדמנויות שבהן אנשים חלקו דוגמאות מ"החיים" ואת דעותיהם, היה לי קושי להקשיב ולהתפנות אליהם כי היה לי יותר חשוב ומעניין לחשוב על עצמי ולשמוע את עצמי מספרת את הדוגמא והדיעה שלי בעניין. כששמתי לב לזה להכיל את עצמי ואת האחרים הפך לתרגיל העיקרי עבורי במהלך המפגש ואכן היה על מה לעבוד.
 

o fri

New member
איזה כיף

עוד דוגמא לחשיבות עצמית נפוצה שאני יכולה לזהות עוד ולחשוף עוד ולהפרד עוד קצת- נקראת "לא נעים לי". אחת מהתופעות השכיחות אצלי והמעיקות (עלי). בטח גם בעקבות ההזדהות הגבוהה שלי עם העובדה שגדלתי בשטטל פולני במיוחד על מוסכמותיו הלא כתובות. וויי זה יהיה כ"כ כיף לכולנו כשאני אשיל מעלי את ההרגל המגונה הזה!
 
מי שמתבייש נשאר רעב

האם את מצליחה לזהות דברים ספציפיים שמנעת מעצמך בגלל אדון "לא נעים לי"? תודה על תשומת לבך אחת בדרך
 

o fri

New member
פעם זה היה ברמה של

"לא נעים לי" להגיד "לא" למישהו שרוצה לגעת בי באופן שאני לא רוצה!. אז ניצלתי את שאלתך גם כדי לספר משהו ש"אני" עדיין מתביישת בו. שתי ציפורים במכה- אללה איסטור
 
שלושה ימים אחרי ועדיין סופרת...

על עצמי אני יכולה לומר שאני הפוכה לחלוטין מהמפגש הזה. פתאום נראה לי כאילו כל מה שאני עושה ואומרת, חושבת ומתכננת נובע מתוך החשיבות העצמית שלי. סרטים וקטעי שיחות מהמפגש ומלפני שנים מתערבבים לי יחד, וכולם כולם נגועים בהיותי האדם המושלם ביותר עלי אדמות וברצון הבלתי מתפשר שלי שכולם יהיו כמוני, יחשבו כמוני ובא לציון גועל. סליחה שגזלתי מתשומת לבכם אחת בדרך
 
ואז הבנתימה ניביני אמר

ההיצמדות למאבק בחשיבות העצמית גרוע כמעט כמו החשיבות העצמית עצמה. אז עזבתי זה והלכתי לי לים. תודה על תשומת לבכם אחת בדרך
 

ita101

New member
חשיבות עצמית

לפי פירושי למושג זה - "חשיבות עצמית" = החשיבות של העצמי. למה אני צריך לתת סיבות לכך שאני חשוב\ שהעצמי שלי חשוב? למה אני חייב לחשוב שאני הכי יפה\ מוכשר\ נחמד וכו'? אני פשוט חשוב כי אני עצמי, והעצמי אני. העצמי הוא רכושי יותר ממה שכל דבר בעולם הוא רכושי. אני והעצמי הולכים ביחד לאורך כל הדרך. אלא אם תצליחו להראות לי שאני יכול לצאת מתוך העצמי ולהתנתק ממנו. עד אז אני חשוב לעצמי, העצמי חשוב לי. חוץ מזה אני ממש לא חושב שאני טוב יותר מאף אחד חוץ מאלה שאני מחשיב אותם ככאלה שיכולים לאיים עלי. ואז מנגנון ההישרדות פועל באופן טבעי ומשתדל לתת לי אפשרות להחשיב את עצמי יותר מאנשים אלו וכך לא לתת לי לשקוע בהרהורים פילוסופיים ופשוט לשפד אותם על חרבי המגואלת מדם (טוב... נסחפתי). זה היה תיאור קצת שחור ולבן אמנם... הבעיה היא מראש בסיווג שאנחנו נותנים לאנשים אחרים - העמדה שאנחנו נוקטים כלפיהם - האם היא נכונה? מוצדקת? לשם מה היינו צריכים את החשיבות העצמית אם לא היתה קיימת היריבות, התחרות, הקנאה וכן עוד מושגים שמחוברים יחד...
 
או שלא הבנתי...

אתה שואל, "לשם מה היינו צריכים את החשיבות העצמית אם לא היתה קיימת היריבות, התחרות, הקנאה וכן עוד מושגים שמחוברים יחד... ". ואני שואלת - ואולי המצב הוא הפוך? זאת אומרת, לשם מה אנחנו צריכים את היריבות, התחרות, הקנאה וכו', כי אם לא היתה חשיבות עצמית, אולי הם לא היו קיימים? או שזה מה ששאלת? ועוד משהו, מה זה ה"עצמי" הזה? מי זה? אולי אני סתם מסתבכת במילים פה, אבל אני יודעת מי זו "אני", פחות או יותר. אבל "עצמי", אין לי באמת מושג מי זה. תודה על תשומת לבך אחת בדרך
 

ita101

New member
גם המחשבה הזו עלתה לי

שאולי החשיבות העצמית היא זו שהובילה לכל השאר. אבל אני חושב שזה אולי כרוך אחד בשני. תחת חוקי משחק שקיימים בעולם הזה נוצרו (או היו קיימים מעולם) החשיבות העצמית ואיתה כל שאר התכונות והרגשות המתאימים. כמו שאני עכשיו אצור כדור. המראה של הכדור יהיה קיים. כך גם משקלו. כך גם הצל של הכדור כשהשמש בשמיים. המושגים מראה, משקל, צל הם מושגים שקשורים אחד בשני בעצם קיומו של הכדור, תחת מערכת החוקים הקיימת בעולם (או הנתפסת על ידינו). ואולי בכל זאת אפשר להפריד?... זאת שאלה טובה ואולי אפשר גם בלי זה?... ואולי זה נוצר מתישהו ע"י אחד מבני האדם והוליד עוד כל מיני דברים (טובים\ רעים לפי מה שתגדירי) בעקבותיו... זה נשמור להמשך... אני עדיין לא שם. לגבי האני, העצמי וכו' - זה כבר עניין של הגדרות, כמו שהדברים שדיברתי עליהם לפני רגע זה עניין של הגדרות. את יכולה לומר שאני=עצמי (ככה אני התייחסתי לזה קודם). וגם אם כך יהיה אז אני אשאל אותך מי את (אמרת שאת יודעת מי זו "אני"). את יכולה לענות לי בכל כך הרבה תשובות כך שאני לא יודע אם יש כזה דבר "אני"
. בכל אופן הבחירה שלך תהיה חשובה (חשיבות עצמית)
ולפני 2 משפטים השתמשתי במילה "אני" כמו שאנחנו בד"כ משתמשים ביום יום. המילים נועדות בשביל שנוכל להעביר מסרים. התפקיד שלהם במשפט מובן לאו דוקא בגלל שכשהיינו קטנים לימדו אותנו מה משמעות המילים. אנחנו ועוד רבים כמותנו (99.9% ומצטער אם אני לא מדייק) למדנו להשתמש במילים לצורך קיומנו, בלי להשתמש יותר מדי בדיוקים (המיותרים לצורך הקיום), תוך הבנה אסוציאטיבית ולא עמוקה של המילים. ובכל מקרה שום הגדרה שתתני לעצמך לא תהיה "מדוייקת". כי בכלל אין פה עניין של דיוק. ובכלל כך אולי הרוב המקרים, אם לא בכולם, כאשר אנחנו משתמשים במחשבה\ דיבור (שהוא פועל יוצא של המחשבה) אז הדברים שאנחנו אומרים הם לא "מדוייקים" (או כן "מדוייקים"). אם אני רוצה לתאר כדור אני יכול לומר מה גודלו, משקלו, צבעו, מקומו, צילו (אני יודע שאתם דלוקים על צלים)
ועדיין זה יהיה תחביב נחמד להשתמש בדיבור כדי לבטא מה הוא באמת. ובכל זאת... מאוד נוח בשביל *להמחיש* את אותו אובייקט לאדם שרחוק ממנו.
 
קשה, קשה בדיבור.

למרות שזה נשמע פלצני, התשובה לשאלה "מי אני" היא (עבורי) אני בן אדם בן תמותה. וזה שם את כל הדברים האחרים (מחשבות אחרות שיש לי על עצמי) בפרופורציה. לפחות עבורי. תודה על תשומת לבך אחת בדרך
 

ita101

New member
בRUR

:) איך הגעת למסקנה הזאת? סתם... האמת שזאת ההגדרה הנוכחית לעצמך ואת יכולה לשנות אותה כמו שאולי שינית אותה עד היום (נראה לי שלא סתם בחרת במילים "בן תמותה" או "בת תמותה" - זה איך שהוא קשור לניסיון חייך). גם לא דיברתי על ההגדרה המילונית לעצמך (אגב לא מצאתי ערך "אחת בדרך") ואם אני אשאל את זה אחרת אז בוודאי יראה יותר מעניין: דמייני שמישהו בא אליך ושואל אותך מי את. זה לא כזה דמיוני האמת. איך תגיבי? נראה לי שזה תלוי בהקשר. השאלה הזאת "מי את" לפעמים מכה כמו רעם בשמיים. ילד קטן שואל מי את. אדם זקן שואל מי את. מישהו מהעבודה. אהובך החוזר מציד ארנבות בשדה. אולי תעני תמיד: "אני אחת בדרך". אבל זהו רק שמך בתעודת הזהות שלך. לא יותר (במקרה הזה אולי כן טיפה יותר...).
קוראים לי להדליק נרות
 
אכן, ככה אני עונה תמיד.

רק שבמציאות הלחה יש לי שם אחר. (יו פרובובלי פיגורד דאט אאוט ביי יורסלפ, דידנט יו?) סנק יו פור פוטינג יור הארט אין יור מאוט' ואן פור דה רואוד
 
למעלה