סדנת המשמעת העצמית

ויטמינול?

בכדי להשיב על שאלה זו (אם זוהי גרסה ל"ויטמינול"), יהיה עליך לעבור סדנה זו ולחזות בתוצאותיה (או העדרן). הרי הסדנה איננה הטקסט המופיע שם, אלא מה שתעשה איתו, פיסקה אחר פיסקה. מדובר בחודשים של תרגול, או אפילו חודשים על גבי חודשים. והתשובה שתקבל באופן זה, תהיה כמובן תקפה לך ולאופן שבו עשית את שעשית.
 
זה נראה מופלא!

היו כמה עמודים שקראתי לעומק יותר, ואחרי כן ריפרפתי. החלטתי להדפיס את זה ולעבוד עם הקובץ מתי שהוא (
). בינתיים אין שאלות. מדהים. מחכה שיגיע כבר לחנויות
 

jedi

New member
התחלתי לקרוא

והחלטתי לעבור את הסדנא (אפילו בסטנדרט נמוך, אבל באמת לעבור) ולא סתם לקרוא. לכן הפסקתי לקרוא לפני "נעים מאוד: הכרות עם רגעי-המפתח". שאלות/הערות עד כאן: 1. יש דבר אחד שלא ממש הבנתי: הסוגריים בסעיף 4 (שמתחילים במילים "תשובה כזאת מעידה על קריאה בלתי-נקיה של הכתוב "). הבנתי את המילים, אך לא הצלחתי לחבר אותן לכדי רעיון-בעל-משמעות. 2. יש מספרים בכתיב עילי בתוך הטקסט. אני מניח שהם מתייחסים להערות. איפה ההערות עצמן? לא ראיתי אותן. 3. הטקסט נטע בי רצון ללמוד הקלדה בשיטה עיוורת. אני לא יודע אם זה מכוון, אבל חשבתי שכדאי לציין את זה.
 

אשכר

New member
תבדוק האם אתה צריך בכלל

לאחרונה עבדתי על מחשב חדש, ופתאום אחרי חודש של שימוש אינטנסיבי, שמתי לב שאין בו אותיות בעברית :-o
 
תודה - ובהצלחה.

"תשובה כזאת מעידה על קריאה בלתי-נקיה של הכתוב ועל חוסר-הבנה של השאלה, שכן השאלה מתייחסת לעכשיו ולא לזמן שלפני דקה, או לפני שעה... והרי אתה עושה את מה שאתה עושה עכשיו עקב פעולות שעשית קודם, עד לפני רגע, פעולות אשר הביאו אותך לרגע זה, למקום הזה, לעשיה הזאת" - איזה חלק לא ברור?
 

jedi

New member
זה לא חלק מסוים. אני אנסה להסביר:

בהתחלה עשיתי את השגיאה שממנה מזהיר סעיף 4. רק בפעם השלישית שקראתי את הטקסט, הבנתי למה הכוונה בסעיף 4, ואז גם הטקסט בסוגריים נהיה הגיוני. (ובעיקבותיו, נאלצתי לעשות שוב את כל ההתבוננות, בפעם השלישית). מה שקרה בפעמיים הראשונות, זה שחשתי אי בהירות לגבי סעיף 4, והסוגריים הגבירו אצלי את החשד שהבנתי משהו לא-נכון, כי לא היה בהם שום היגיון. אבל לא הצלחתי לגלות מה הבעיה.
 

jedi

New member
ועוד הערה חשובה:

אני חושב שהמילים האלו, שנמצאות די בתחילת הטקסט, והן במעמד של הערה בלבד, היוו מפתח משמעותי בהבנה שלי: "(אם לפתע היתה נוחתת עליך משמעת עצמית מושלמת, כמתנה, החל מרגע זה) " רק כאשר המילים "לפתע" ו"נוחתת" השתלבו אצלי בתודעה עם סעיף 4, הצלחתי להבין את הטעות שלי. (וזה דרש שתי קריאות חוזרות של הטקסט מתחילתו, דבר שלא בטוח שכל אחד היה עושה, או שאפילו אני הייתי עושה, במקרה אחר.) בכל מקום אחר בטקסט שקראתי, לא הייתה, מבחינתי, התיחסות להווה: השאלה "אם היתה לך עכשיו משמעת עצמית מושלמת" התפרשה אצלי ככוללת את העבר המיידי (כנראה בגלל המילה 'הייתה'). מובן?
 
וואו, חשוב מאוד, תודה!!!

איזו עזרה עצומה לכל כך הרבה קוראים עתידיים!
"אם החל מרגע זה יש לך פתאום משמעת עצמית מושלמת", או משהו בדומה לכך, זה עדיף?
 
וואו, תודה.

לא הייתי מעלה על דעתי. אם יש לך הצעות לניסוח חלופי, אתה מוזמן.
 

F l o r 1

New member
אני בשלב הראשון

כבר כמה ימים. לא המשכתי לקרוא. אני נזכרת די הרבה פעמים ביום לשאול את השאלה מה הייתי עושה אם... התשובות באות ואני לא מרגישה מחוייבת אליהן.. חחח... לא ברור לי אם לשאוף כן לבצע אותן או לשאוף לא לבצע אותן בינתיים כל מה שלא נוח לי אני לא מבצעת שזה כמעט הכל, מה לעשות
 

F l o r 1

New member
הבהרה

נכון לעכשיו אני רק רואה את התשובות האלה שבאות והדילמה היא אם הייתי באמת רוצה להגשים אותן או לא נניח: אם היתה לי משמעת עצמית טובה לא הייתי אוכלת את השוקולד הזה עכשיו אבל אין סיכוי שאני באמת לא אוכל אותו הרי אז שיהיה.
 
למעלה