סקר הכרויות

[בוחליצינה]

כמעט קלעת...

נפגשנו 3 פעמים נראה לי... יצאנו גם בין הארוסין לחתונה כך שאני לא מצליחה להזכר כמה פעמים זה היה לפני ןכמה אחרי... אבל נראה לי ש-3 ... זה באמת קצת דבר מטומטם להפגש כ"כ קצת ולהחליט אבל מכיוון שבעלי לא היה כ"כ טבעי בהתנהגותו עקב הבית הסגור שממנו הוא בא, ועקב ביישנותו אז לא מצאתי לנכון להמשיך לבזבז ת' זמן על פגישות נוספות... ואפשר לומר שבהחלטתי להתחתן איתו הסתמכתי בעיקר על הכרותו של אבי איתו ועל אינפורמציה שדליתי מדוד שלי שגם הכיר אותו היטב... וב"ה נראה לי שעשיתי החלטה נכונה

חחח

 

[נעמה92]

עונה גם

חברה שלי הכירה לי את חבר של אח שלה... יצאנו שנתיים ותהחתנו.. ואנחנו נשואים 3 שנים...

 

[נ ת נ א ל 5 5 5]

אצלינו זה היה קצת אחרת../images/Emo192.gif

הייתי גרושה טרייה, אחרי 3 חודשי גט ו- 3 חדשי נישואין !! חברה רצתה לשמח אותי בפורים וביקשה שאצטרף אליה ולעוד זוג חברים במסיבה באוניברסיטת ת"א, הזוג ביטל ברגע האחרון והיא נסעה לידיד לתת לו משלוח מנות , הוא רצה לבואוהיא פשוט, ובלי להודיע / לשאול אותי, ביקשה שיביא חבר. אנחנו התחתנו כשנה אחריה והבן הבכור שלנו נולד חודש לפני שלהם... השבוע הם יעברו לגור בבניין שלנו...

 

[בשורות טובות!]

איזה קטעים!!!! ../images/Emo6.gif

 

[בוחליצינה]

וואו ממש מענין../images/Emo3.gif

 

[ממתינה למתנה]

זה סיפור ארוךךךךך!

לפני כמעט 8 שנים בשבת חנוכה נסענו החצי ואני כל אחד לבד בלי להכיר אחד את השני לשבת בחיפה מטעם מועדון הכיפה הסרוגה. ישנתי עם שתי בנות מאד נחמדות בחדר, אבל היה מישהו (לא החצי שלי) שניג'ס להן בלי סוף ולמחרת הן החליטו לברוח ממנו, הן הלכו לחדר ואני נשארתי עם כל הקבוצה. הקבוצה רצתה לטייל ואני רציתי להצטרף. היות וזה היה חנוכה ומזג האוויר קר רציתי לעלות לחדר ולקחת משם את המעיל שלי, אבל כשעליתי לחדר החברות לא היו שם וכל החיפושים אחריהם לא הועילו. לא מצאתי אותן בשום מקום. ירדתי למטה מאד עצבנית וסיפרתי את זה לחברה אחרת. החצי שאז לא הכרתי אותו בכלל ראה מה שקרה ושאל אם אני רוצה שהוא יביא לי מעיל ואני אמרתי ש"לא מה פתאום? אני אסתדר" אבל הוא הלך והביא לי מעיל מהחדר שלו. אני הייתי קצת המומה אבל לא ממש התייחסתי לזה ברצינות. אחר כך חברים משותפים שאלו אם אנחנו מעוניינים להכיר אחד את השני וכשאמרנו כן הם דאגו שנשב יחד במסיבת חנוכה שהתקיימה במוצאי שבת והתחלנו לדבר. אחרי כמה ימים נפגשנו, ויצאנו ובד' אלול תש"ס התחתנו.

 

[בשורות טובות!]

איזה סיפור יפה ../images/Emo13.gif

כמה טוב לב

 

[חייל עובד צהל]

טוב, אנחנו הכרנו...

במחנה חידון התנ"ך העולמי... אבל אני נאלץ ללכת, אז אמשיך פעם אחרת...

 

[בשורות טובות!]

עוד נח"תיסט../images/Emo35.gif ../images/Emo2.gif

 

[חייל עובד צהל]

ח"ו!

טוב, גם... אבל חתני תנ"ך זה חומר אחר.

 

[ST]

אלא איפה בדיוק רצית שאכיר את בעלי? ../images/Emo13.gif

 

[מיקי*]

אסתיייייייייייייי!!! מה שלומך?!

ואני מבין שחייל עובד צה"ל הוא בעלך...

 

[ST]

ב"ה מצוין! מה שלומך?

ואכן... רק עכשיו גילית? הוא בעלי כבר הרבה זמן...

 

[ממתינה למתנה]

שולחת מסר

 

[איתמר לנדאו]

הסיפור שלי...

קצת רקע: להורים שלי היו שכנים שהבת הבכורה שלהם הייתה חברה של אחותי. כשהן היו בנות 12 (אני הייתי בן 16 בערך), עזבו החברים את הישוב בו גרנו. וההורים נשארו בקשר, והמשפחות היו נפגשות בערך פעם-פעמיים בשנה. יום אחד אמא שלי אומרת לי "מה דעתך להכיר את ZZZ ?" אמרתי "טוב, בסדר" למחרת אמא שלי באה אלי ואומרת לי "מה דעתך להכיר עוד 2 שהדוד מפ"ת חושב שכדאי שתפגשו ?" אמרתי לה "אמא, למה לא ? אולי נעשה יום מרוכז ואני אחלק שאלונים....... עדיין לא קיבלנו תשובה מ-ZZZ וחוץ מזה מה פתאום מציעים למישהו 2 ?" ואז ZZZ הסכימה להיפגש איתי, הגירסא הקצרה (שכמעט התממשה): ואני התקשרתי אליה. כאשר היא ענתה ואמרה "שלום". ישר ידעתי שזו תהיה אשתי. קבענו איפה להיפגש. לאחר השיחה חשבתי להתקשר אליה ולהציע לה ישר להתחתן. ואז הבנתי שזה קצת מוקדם מדי...... הגירסא הקצת יותר ארוכה: נפגשנו ביום רביעי בערב, ודיברנו על נושאים טריוויאלים: בתי קברות, תאונות דרכים, מוות... ביום ראשון אחרי תכננתי לטוס לחו"ל לטיול של שבועיים, שאלתי אותה מה היא רוצה שאקנה לה בחו"ל. והיא ענתה, כמו כל אישה

, גלויות. נו, טוב. לקחתי תמונה שלה כדי לעשות לה הפתעה, ביום שישי כשהייתי בלונדון, הכנתי את החגורת כסף ושמתי שם את התמונה כדי שאוכל לשלוף אותה בצרפת לאחד מציירי הרחוב. מאותו רגע היא לא יצאה לי מהראש עד שבשבת בצהריים החלטתי סופית שאני אתחתן איתה. ואכן במהלך השבוע הבאתי את התמונה לצייר רחוב (ויותר מאוחר אולי אעלה את התמונה). כשהגעתי לארץ נפגשנו במוצ"ש והיא הסכימה להחלטתי. הווארט היה ב"זאת חנוכה" (אאל"ט) והנישואין בכ"ג אדר תשס"א.

 

[בוחליצינה]

ספור יפה../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif..

ובקשר לתשובה שכל אישה עונה, לדבריך, תתפלא שבעלי היה בחו"ל כמה וכמה פעמים ובחיים לא חשבתי על הרעיון הזה

חבל כי אני מאד מאד בררנית במתנות וכזה דבר היה יכול מזה לשמח אותי מחדולהקל על בעלי את ה"לחץ" ממני מאידך

אשמח לראות את הציור.... אבל תעלה גם את המקור כדי שאפשר יהיה להשוות...

 

[איתמר לנדאו]

המשך קצר-

לגבי הגלויות, שכחתי בסוף לתת לה אותם.... נזכרתי רק אחרי כמה פגישות. (שלא נדבר על הפדיחות שהיו לי בקניית בשמים, שכן אין לי חוש ריח. אבל זה כבר סיפור אחר....). התמונה שהעליתי צולמה מייד לאחר שהציור בוצע. (אני לא מוצא את המצלמה הדיגיטלית כדי לצלם את התמונה בלבד). וכדי לספק סקרנות, יש כאן קישור למסיבת יום הולדת קטנה שעשינו לבת הקטנה שלי בת שנתיים. צפיה מהנה.

 

[איתמר לנדאו]

אופס.....

הנה הקישור.

 

[בוחליצינה]

אשתך נראית באמת מקסימה!

והבת שלך בובה!

עליה! ומה פירוש "אין לי חוש ריח"? אתה טטרן או סתם אין לך הבנה בבשמים?

 

[איתמר לנדאו]

התתרנתי

באמצעות אוטובוס שלא נתן זכות קדימה.......