עדיין בדיון
- פותח הנושא murmur
- פורסם בתאריך
רעיון נחמד
והצלחת יפה להכניס לאווירה שאותה בחרת להעביר. הבעיה שלי היא עם גודש הפרטים שאינם מובילים לשום מקום אלא רק תורמים לאווירה. ניתן לדעתי לקצץ לא מעט מהם למשל פרוט השעות החוזר ונשנה האוכל במקרר וזמן חימומו "איש ואישה, יהודי, נוצרי ומוסלמי צריכים ללכת כל אחד ואחת לכנסייה, בית כנסת או המסגד " (בודהיסטים ושאר עובדי אלילים) וכדומה.
והצלחת יפה להכניס לאווירה שאותה בחרת להעביר. הבעיה שלי היא עם גודש הפרטים שאינם מובילים לשום מקום אלא רק תורמים לאווירה. ניתן לדעתי לקצץ לא מעט מהם למשל פרוט השעות החוזר ונשנה האוכל במקרר וזמן חימומו "איש ואישה, יהודי, נוצרי ומוסלמי צריכים ללכת כל אחד ואחת לכנסייה, בית כנסת או המסגד " (בודהיסטים ושאר עובדי אלילים) וכדומה.
גרסה משוכתבת ומקוצצת
הורדתי את כל החלקים שמשתמשים במותגים (סטארבאקס הפך למסעדה) או בשמות לועזים (מונוסודים גלוטמט הפך לטעם עבש של חומרים משמרים) , חלק מהתיאור ה"שגרתי" של העבודה, השאלה "למה הייתי ער כל כך מוקדם?" הוחלפה ב"למה לא חזרתי לישון" ובסוף הסיפור הוא במקום לחזור לישון מסתכל על השמיים נטולי השמש. עוד הערות, כפיות של זהב וזלזולים באינטילגנציה ייתקבלו בברכה (והתנצלות על ההתגוננות היתרה, מזל שהור מחסוך הכתיבה ויכולתי לשכתב את הסיפור כמו שצריך) . זריחה תמיד אהבתי להסתכל על הזריחה. מן נס קטן שכזה, לילה שהופך ליום תוך מספר דקות. משהו בטוח שכזה, אתה יודע שמחר בבוקר השמש תזרח. פעם היו בטוחים שכדור הארץ שטוח, עד שבא אריסטו והוכיח אחרת. ביום שלישי, האחד עשר לדצמבר ישבתי במרפסת.למה לא חזרתי לישון? לעולם לא אבין. אבל חשבתי שיהיה נחמד להכין כוס של שוקו חם ומהביל, לקחת פרוסה של לחם עם דבש ולשבת ולראות את השמש זורחת. היה קר. תמיד בבוקר קר. בשעה 6:30 השמש הייתה כבר במלואה בשמיים, נכנסתי לבית והתארגנתי ללכת לעבודה. אני רואה חשבון, העבודה הכי משעממת שקיימת, אבל אבא שלי היה רואה חשבון וגם אבא שלו לפניו, שזה אפילו יותר בנאלי. אם כבר עבודה שעוברת בתורשה אז שיהיה כבר כבאי, אסטרונאוט או שוטר, מקצוע מגניב שילדים קטנים רוצים לעבוד בו. אף פעם לא שמעתי ילד קטן אומר "אני רוצה להיות רואה חשבון כשאני אהיה גדול". אז כמו שהתחלתי להגיד לפני שהפרעתם לי בגסות, הגעתי לעבודה בשעה 9:00, במשרד "כהן את סמית' בע"מ". זה היה יום שיגרתי במשרד, בלי שום הפרעות מיותרת. חזרתי הביתה, אכלתי ארוחת ערב “מוכנה בדקה”, שעד שהיא הייתה ראויה לאכילה עברו 10 דקות, והלכתי לישון. התעוררתי בשעה 4:57, מכוסה בזיעה קרה, היה לי חלום בלהות, אני לא בטוח בדיוק מה היה בו, אני רק זוכר שהיה שם הנשיא והוא הכריז על יום אבל לאומי. כל המשך הלילה ניסיתי להיזכר מה קרה בחלום, למה נקבע יום אבל לאומי ומתי? יצאתי מהמיטה בשעה 6:08, השמש עוד לא זרחה, החלטתי לעשות את מה שעשיתי בבוקר יום האתמול, הכנתי לעצמי שוקו ופרוסת לחם עם דבש ויצאתי למרפסת, פונה מזרחה, חיכיתי שהשמש תעלה, אבל שום דבר, ב-6:17 כבר התחיל להתבהר אבל השמש לא נראתה בשום מקום, לפחות לא איפה שאני הסתכלתי. נכנסתי הביתה והדלקתי את הטלוויזיה, היה מבזק חדשות מיוחד, הראו אנשים בוכים, כאילו היה איזשהו אסון, כאילו נהרגו הרבה אנשים, ואז שדר החדשות דיבר "כמו שנאמר מקודם, השמש זרחה היום במערב", רצתי לצידו השני של הבית והשמש באמת הייתה שם, הסתכלתי בשעון, כבר היה 7:54 "אם אני לא אמהר", חשבתי "אני אאחר לעבודה". בדרך לעבודה היה פקק תנועה, בחדשות אמרו שהייתה תאונת דרכים ושהתנועה פקוקה לכל הכיוונים, אנשים היו עסוקים מדי בלהסתכל בשמש, או למעשה באין שמש, ולא בכביש. החלפתי תחנה, פרופסור כלשהו לאסטרונומיה דיבר, הוא אמר שהם לא מצליחים למצוא שום הסבר הגיוני לכך שהשמש זרחה במערב, שלא היה ניתן לחזות את זה בשום דרך שהיא ושהם לא יודעים אם מחר השמש תזרח במזרח או שהיא תזרח במערב או אפילו בצפון. החלפתי תחנה, בתחנה ההיא הייתה תוכנית דת, הכומר-שדר אמר שיום הדין הגיע, שה' יעניש את החוטאים וימחול לצדיקים, שמחר תתחיל מלחמת גוג ומגוג ושכולנו, איש ואישה, יהודי, נוצרי ומוסלמי צריכים ללכת כל אחד ואחת לכנסייה, בית כנסת או המסגד שלו ולהתפלל לאלוהיו. כיביתי את הרדיו. הרחובות היו מלאים באנשים, נראה כאילו בגלל שהשמש זרחה במערב כולם החליטו שכדאי לצאת לרחובות, רובם נשאו שלטים כמו 'יום הדין הגיע' ו-'קנו כאן ספרי תפילה, היחידים שיצילו אתכם מהשטן', היו לפחות שלושה אנשים שונים עם השלט האחרון, כל אחד הבטיח שרק הספר שלו יציל מהשטן, "זוז כבר, אידיוט" וקול צופר נשמע מאחורי, בזמן שהקשבתי לרדיו ועצרתי להסתכל על האנשים שמסביבי הפקק התחיל להשתחרר והתנועה החלה לזוז. בשעה 10:02 הגעתי למשרד, רק כדי לגלות שהוא ריק מאדם, ועל הדלת היה שלט: "כולנו נמות! לכו להיות עם המשפחה שלכם. בברכה, אברהם סמית' וצ'רלי כהן". יצאתי לרחוב, בסרטים תמיד רואים ילדים שפתחו ברז כיבוי ומשתוללים סביבו. אבל זה היה דצמבר, והיה קר. אחרי שהסתובבתי ללא מעש במשך כמה שעות הגעתי למסעדה גדולה, גם עליה היה שלט על הדלת שאמר "סגור עקב סוף העולם", נזכרתי שפעם הקדמונים חשבו שליקוי חמה אומר שהאלים כועסים ויענישו אותנו, נראה שלא השתנה הרבה. חזרתי למכוניתי ונסעתי לכיוון הבית. המחשבה ללכת למסגד הקרוב ולהתפלל לאללה עברה במוחי, אבל החלטתי לוותר, מאז שהייתי ילד לא הלכתי למסגד ולא הייתי בטוח שאני זוכר מה לעשות. הגעתי הביתה והחלטתי שאם סוף העולם באמת מגיע אז כדאי שאני אכין לי משהו טוב לאכול. פתחתי את המקרר, אבל כל מה שהיה שם זה רק דבש, חלב שיפוג תוקפו בעוד כשבוע, עגבנייה ושאריות של אוכל סיני. חשבתי על לאכול בחוץ אבל נזכרתי במסעדה הסגורה וחשבתי שגם אם יש מסעדה פתוחה אז היא בטח מלאה אנשים, חיממתי את האוכל הסיני ואכלתי אותו, היה לו טעם עבש של חומרים משמרים. לקחתי עותק של מלחמה ושלום שקנו לי במתנה לפני כמה שנים, תמיד רציתי לקרוא אותו אבל אף פעם לא היה לי זמן. הגעתי לאמצע הספר והשעה הייתה כבר 21:43 השמש כבר שקעה במזרח, גיליתי להפתעתי שאני עייף, שכחתי שקריאה עושה לי את זה. הלכתי לישון. התעוררתי בשעה 6:00, השמש התחילה לזרוח במערב, קמתי והכנתי לעצמי כוס שוקו ופרוסה עם דבש, יצאתי החוצה והסתכלתי על השמיים חסרי השמש. לאחר מכן נכנסתי הביתה, התארגנתי לעבודה ויצאתי. זה היה יום שיגרתי במשרד, בלי הפרעות מיותרות. אכלתי ארוחת ערב “מוכנה בדקה", שעד שהיא הייתה ראויה לאכילה עברו 10 דקות, להיות מוכנה והלכתי לישון. אחרי שבועיים החליפו את השמות של מערב ומזרח, כדי שאנשים לא יתבלבלו.
הורדתי את כל החלקים שמשתמשים במותגים (סטארבאקס הפך למסעדה) או בשמות לועזים (מונוסודים גלוטמט הפך לטעם עבש של חומרים משמרים) , חלק מהתיאור ה"שגרתי" של העבודה, השאלה "למה הייתי ער כל כך מוקדם?" הוחלפה ב"למה לא חזרתי לישון" ובסוף הסיפור הוא במקום לחזור לישון מסתכל על השמיים נטולי השמש. עוד הערות, כפיות של זהב וזלזולים באינטילגנציה ייתקבלו בברכה (והתנצלות על ההתגוננות היתרה, מזל שהור מחסוך הכתיבה ויכולתי לשכתב את הסיפור כמו שצריך) . זריחה תמיד אהבתי להסתכל על הזריחה. מן נס קטן שכזה, לילה שהופך ליום תוך מספר דקות. משהו בטוח שכזה, אתה יודע שמחר בבוקר השמש תזרח. פעם היו בטוחים שכדור הארץ שטוח, עד שבא אריסטו והוכיח אחרת. ביום שלישי, האחד עשר לדצמבר ישבתי במרפסת.למה לא חזרתי לישון? לעולם לא אבין. אבל חשבתי שיהיה נחמד להכין כוס של שוקו חם ומהביל, לקחת פרוסה של לחם עם דבש ולשבת ולראות את השמש זורחת. היה קר. תמיד בבוקר קר. בשעה 6:30 השמש הייתה כבר במלואה בשמיים, נכנסתי לבית והתארגנתי ללכת לעבודה. אני רואה חשבון, העבודה הכי משעממת שקיימת, אבל אבא שלי היה רואה חשבון וגם אבא שלו לפניו, שזה אפילו יותר בנאלי. אם כבר עבודה שעוברת בתורשה אז שיהיה כבר כבאי, אסטרונאוט או שוטר, מקצוע מגניב שילדים קטנים רוצים לעבוד בו. אף פעם לא שמעתי ילד קטן אומר "אני רוצה להיות רואה חשבון כשאני אהיה גדול". אז כמו שהתחלתי להגיד לפני שהפרעתם לי בגסות, הגעתי לעבודה בשעה 9:00, במשרד "כהן את סמית' בע"מ". זה היה יום שיגרתי במשרד, בלי שום הפרעות מיותרת. חזרתי הביתה, אכלתי ארוחת ערב “מוכנה בדקה”, שעד שהיא הייתה ראויה לאכילה עברו 10 דקות, והלכתי לישון. התעוררתי בשעה 4:57, מכוסה בזיעה קרה, היה לי חלום בלהות, אני לא בטוח בדיוק מה היה בו, אני רק זוכר שהיה שם הנשיא והוא הכריז על יום אבל לאומי. כל המשך הלילה ניסיתי להיזכר מה קרה בחלום, למה נקבע יום אבל לאומי ומתי? יצאתי מהמיטה בשעה 6:08, השמש עוד לא זרחה, החלטתי לעשות את מה שעשיתי בבוקר יום האתמול, הכנתי לעצמי שוקו ופרוסת לחם עם דבש ויצאתי למרפסת, פונה מזרחה, חיכיתי שהשמש תעלה, אבל שום דבר, ב-6:17 כבר התחיל להתבהר אבל השמש לא נראתה בשום מקום, לפחות לא איפה שאני הסתכלתי. נכנסתי הביתה והדלקתי את הטלוויזיה, היה מבזק חדשות מיוחד, הראו אנשים בוכים, כאילו היה איזשהו אסון, כאילו נהרגו הרבה אנשים, ואז שדר החדשות דיבר "כמו שנאמר מקודם, השמש זרחה היום במערב", רצתי לצידו השני של הבית והשמש באמת הייתה שם, הסתכלתי בשעון, כבר היה 7:54 "אם אני לא אמהר", חשבתי "אני אאחר לעבודה". בדרך לעבודה היה פקק תנועה, בחדשות אמרו שהייתה תאונת דרכים ושהתנועה פקוקה לכל הכיוונים, אנשים היו עסוקים מדי בלהסתכל בשמש, או למעשה באין שמש, ולא בכביש. החלפתי תחנה, פרופסור כלשהו לאסטרונומיה דיבר, הוא אמר שהם לא מצליחים למצוא שום הסבר הגיוני לכך שהשמש זרחה במערב, שלא היה ניתן לחזות את זה בשום דרך שהיא ושהם לא יודעים אם מחר השמש תזרח במזרח או שהיא תזרח במערב או אפילו בצפון. החלפתי תחנה, בתחנה ההיא הייתה תוכנית דת, הכומר-שדר אמר שיום הדין הגיע, שה' יעניש את החוטאים וימחול לצדיקים, שמחר תתחיל מלחמת גוג ומגוג ושכולנו, איש ואישה, יהודי, נוצרי ומוסלמי צריכים ללכת כל אחד ואחת לכנסייה, בית כנסת או המסגד שלו ולהתפלל לאלוהיו. כיביתי את הרדיו. הרחובות היו מלאים באנשים, נראה כאילו בגלל שהשמש זרחה במערב כולם החליטו שכדאי לצאת לרחובות, רובם נשאו שלטים כמו 'יום הדין הגיע' ו-'קנו כאן ספרי תפילה, היחידים שיצילו אתכם מהשטן', היו לפחות שלושה אנשים שונים עם השלט האחרון, כל אחד הבטיח שרק הספר שלו יציל מהשטן, "זוז כבר, אידיוט" וקול צופר נשמע מאחורי, בזמן שהקשבתי לרדיו ועצרתי להסתכל על האנשים שמסביבי הפקק התחיל להשתחרר והתנועה החלה לזוז. בשעה 10:02 הגעתי למשרד, רק כדי לגלות שהוא ריק מאדם, ועל הדלת היה שלט: "כולנו נמות! לכו להיות עם המשפחה שלכם. בברכה, אברהם סמית' וצ'רלי כהן". יצאתי לרחוב, בסרטים תמיד רואים ילדים שפתחו ברז כיבוי ומשתוללים סביבו. אבל זה היה דצמבר, והיה קר. אחרי שהסתובבתי ללא מעש במשך כמה שעות הגעתי למסעדה גדולה, גם עליה היה שלט על הדלת שאמר "סגור עקב סוף העולם", נזכרתי שפעם הקדמונים חשבו שליקוי חמה אומר שהאלים כועסים ויענישו אותנו, נראה שלא השתנה הרבה. חזרתי למכוניתי ונסעתי לכיוון הבית. המחשבה ללכת למסגד הקרוב ולהתפלל לאללה עברה במוחי, אבל החלטתי לוותר, מאז שהייתי ילד לא הלכתי למסגד ולא הייתי בטוח שאני זוכר מה לעשות. הגעתי הביתה והחלטתי שאם סוף העולם באמת מגיע אז כדאי שאני אכין לי משהו טוב לאכול. פתחתי את המקרר, אבל כל מה שהיה שם זה רק דבש, חלב שיפוג תוקפו בעוד כשבוע, עגבנייה ושאריות של אוכל סיני. חשבתי על לאכול בחוץ אבל נזכרתי במסעדה הסגורה וחשבתי שגם אם יש מסעדה פתוחה אז היא בטח מלאה אנשים, חיממתי את האוכל הסיני ואכלתי אותו, היה לו טעם עבש של חומרים משמרים. לקחתי עותק של מלחמה ושלום שקנו לי במתנה לפני כמה שנים, תמיד רציתי לקרוא אותו אבל אף פעם לא היה לי זמן. הגעתי לאמצע הספר והשעה הייתה כבר 21:43 השמש כבר שקעה במזרח, גיליתי להפתעתי שאני עייף, שכחתי שקריאה עושה לי את זה. הלכתי לישון. התעוררתי בשעה 6:00, השמש התחילה לזרוח במערב, קמתי והכנתי לעצמי כוס שוקו ופרוסה עם דבש, יצאתי החוצה והסתכלתי על השמיים חסרי השמש. לאחר מכן נכנסתי הביתה, התארגנתי לעבודה ויצאתי. זה היה יום שיגרתי במשרד, בלי הפרעות מיותרות. אכלתי ארוחת ערב “מוכנה בדקה", שעד שהיא הייתה ראויה לאכילה עברו 10 דקות, להיות מוכנה והלכתי לישון. אחרי שבועיים החליפו את השמות של מערב ומזרח, כדי שאנשים לא יתבלבלו.
דעתי...
אל תוריד את המותגים... יש כאלה שלא מכירים אבל יש פי שתיים יותר שכן מכירים. אי אפשר לצפות מכולם לאהוב משהו. אין סופר בעולם שאתה לא יכול למצוא מיליונים שיגידו שהעבודה שלו זה זבל... אבל עדיין לא חסר כאלה שירוצו לקרוא כל דבר שהוא כותב. לדוגמה הארי פוטר. הרבה חושבים שזה ילדותי ותינוקי... אני חושב שזה הפנינה של הפנטזיה. מצד שני, שר הטבעות נחשב לגאוני. יש לכול הסדרה מעריצים בכול חור בעולם... אבל אני לא אוהב את הספרים בכלל. הסרט טוב מהם פי כמה וכמה. אני חושב שהכתיבה שם גבוהה מדי ולא מיועדת לאדם הרגיל שלא רוצה לשבור את הראש עם מילים ברמה גבוהה מאוד. הכול עניין של דיעה. לכן, אם אנשים אומרים שהם לא אוהבים מילים מסוימות, או משפט מסוים, וזה לא משהו חמור מאוד... אל תרוץ ותשנה את הסיפור כל הזמן! זה הסיפור שלך שאני אישית מאוד אהבתי ולא יכולתי להפסיק לקרוא. אני פשוט בא לסיפורים כאלה בגישה של להנות ממה שכתוב. אני לא בא בגישה של "בטח יש שגיאות, צריך לחפש אותם". זה נראה לי זלזול בכותב שפשוט ניסה לכתוב משהו חביב ומהנה. אני לא מאשים אף אחד... לפורום הזה יש את הזוג מנהלים, או מנהלות הכי רציניים או רציניות שיש. הם קוראות ונותנות תגובות באורך הגלות. אבל באופן כללי אני לא חושב שכדאי שאתה, או כל מישהו אחר יקח כל תגובה כאילו היא חקוקה באבן... כי היא לא. אז בקיצור אל תרוץ ותשנה את הסיפור בכול פעם שמישהו נותן לך תגובה קצת שלילית. אני אהבתי את הקטע עם סטארבקס. יישר כוח! ולא הייתה לי כוונה לפגוע באף אחד. אז סליחה אם מישהו נעלב.
אל תוריד את המותגים... יש כאלה שלא מכירים אבל יש פי שתיים יותר שכן מכירים. אי אפשר לצפות מכולם לאהוב משהו. אין סופר בעולם שאתה לא יכול למצוא מיליונים שיגידו שהעבודה שלו זה זבל... אבל עדיין לא חסר כאלה שירוצו לקרוא כל דבר שהוא כותב. לדוגמה הארי פוטר. הרבה חושבים שזה ילדותי ותינוקי... אני חושב שזה הפנינה של הפנטזיה. מצד שני, שר הטבעות נחשב לגאוני. יש לכול הסדרה מעריצים בכול חור בעולם... אבל אני לא אוהב את הספרים בכלל. הסרט טוב מהם פי כמה וכמה. אני חושב שהכתיבה שם גבוהה מדי ולא מיועדת לאדם הרגיל שלא רוצה לשבור את הראש עם מילים ברמה גבוהה מאוד. הכול עניין של דיעה. לכן, אם אנשים אומרים שהם לא אוהבים מילים מסוימות, או משפט מסוים, וזה לא משהו חמור מאוד... אל תרוץ ותשנה את הסיפור כל הזמן! זה הסיפור שלך שאני אישית מאוד אהבתי ולא יכולתי להפסיק לקרוא. אני פשוט בא לסיפורים כאלה בגישה של להנות ממה שכתוב. אני לא בא בגישה של "בטח יש שגיאות, צריך לחפש אותם". זה נראה לי זלזול בכותב שפשוט ניסה לכתוב משהו חביב ומהנה. אני לא מאשים אף אחד... לפורום הזה יש את הזוג מנהלים, או מנהלות הכי רציניים או רציניות שיש. הם קוראות ונותנות תגובות באורך הגלות. אבל באופן כללי אני לא חושב שכדאי שאתה, או כל מישהו אחר יקח כל תגובה כאילו היא חקוקה באבן... כי היא לא. אז בקיצור אל תרוץ ותשנה את הסיפור בכול פעם שמישהו נותן לך תגובה קצת שלילית. אני אהבתי את הקטע עם סטארבקס. יישר כוח! ולא הייתה לי כוונה לפגוע באף אחד. אז סליחה אם מישהו נעלב.
CMOT Marvin
New member
תרשה לי להדחף
אני ממש לא מסכים איתך. מי שמפרסם סיפורים, שלא על מנת לקבל הערות, מפספס את העזרה שניתן לקבל בפורום על מנת לשפר את רמת הכתיבה. זלזול בכותב הוא לקרוא את הסיפור כלאחר יד ולהשאיר אותו כמו שהוא (או יותר גרוע עם תגובה של "חביב, אהבתי"). מי כותב סיפורים כדי שהם יהיו "חביבים"? מי משקיע מאמץ כדי לקבל תגובות שטחיות וסתמיות? אני לא אומר שצריך לקחת כל הערה שמקבלים כחוקים שאסור להפר, אבל בד"כ ההערות הן במקום. זה לא אומר שחייבים לרוץ ולשנות את הסיפור, אבל כדאי לנסות להבין למה העירו והאם השינוי משפר. ובעניין סטארבאקס, לדעתי יש מקום להשתמש במושגים שלא כולם מכירים, בתנאי שזה לא קריטי לעלילה. כלומר אם נוצר קטע של מספר פסקאות שלא יובן בכלל ללא הכרה מוקדמת של המושג, אז זה כמובן שגוי. אם התרומה של המושג היא רק כדי להוסיף קריצה קטנה או בדיחה נוספת אז זה נסבל (למשל להשתמש במותג במקום בשם דמיוני כדי להעיר משהו לגביו - ותסלחו לי על הדוגמא הצולעת). בסיפור הנ"ל מה שמפריע לי זה לא המושג סטארבאקס אלא השימוש בו. כמה אנשים בארץ כוללים בשגרה היומיומית שלהם הליכה לרשת בתי קפה. או יותר נכון איזו רשת כזו קיימת בארץ? ולכן זה לא ממש תורם לתחושת השיגרה. ולמה בכלל להשתמש במותגים? הם נותנים אחוזים מתקציבי הפרסום שלהם לכותבי מד"ב? חוצמזה מותגים משתנים לאורך השנים. חברה שקיימת היום ומתמחה ב-X מחר יכולה להתמחות בכל דבר אחר, או סתם להסגר.
אני ממש לא מסכים איתך. מי שמפרסם סיפורים, שלא על מנת לקבל הערות, מפספס את העזרה שניתן לקבל בפורום על מנת לשפר את רמת הכתיבה. זלזול בכותב הוא לקרוא את הסיפור כלאחר יד ולהשאיר אותו כמו שהוא (או יותר גרוע עם תגובה של "חביב, אהבתי"). מי כותב סיפורים כדי שהם יהיו "חביבים"? מי משקיע מאמץ כדי לקבל תגובות שטחיות וסתמיות? אני לא אומר שצריך לקחת כל הערה שמקבלים כחוקים שאסור להפר, אבל בד"כ ההערות הן במקום. זה לא אומר שחייבים לרוץ ולשנות את הסיפור, אבל כדאי לנסות להבין למה העירו והאם השינוי משפר. ובעניין סטארבאקס, לדעתי יש מקום להשתמש במושגים שלא כולם מכירים, בתנאי שזה לא קריטי לעלילה. כלומר אם נוצר קטע של מספר פסקאות שלא יובן בכלל ללא הכרה מוקדמת של המושג, אז זה כמובן שגוי. אם התרומה של המושג היא רק כדי להוסיף קריצה קטנה או בדיחה נוספת אז זה נסבל (למשל להשתמש במותג במקום בשם דמיוני כדי להעיר משהו לגביו - ותסלחו לי על הדוגמא הצולעת). בסיפור הנ"ל מה שמפריע לי זה לא המושג סטארבאקס אלא השימוש בו. כמה אנשים בארץ כוללים בשגרה היומיומית שלהם הליכה לרשת בתי קפה. או יותר נכון איזו רשת כזו קיימת בארץ? ולכן זה לא ממש תורם לתחושת השיגרה. ולמה בכלל להשתמש במותגים? הם נותנים אחוזים מתקציבי הפרסום שלהם לכותבי מד"ב? חוצמזה מותגים משתנים לאורך השנים. חברה שקיימת היום ומתמחה ב-X מחר יכולה להתמחות בכל דבר אחר, או סתם להסגר.
נע ונד
Member
כמה הערות
א. אני לא יודע איך לא העירו על זה עד עכשיו, אבל בטח לא אריסטו הוכיח שהעולם עגול. אם כבר זה גלילאו. ב. צריכה להיות התאמה. אם אתה כותב:"...יהודי, נוצרי ומוסלמי צריכים ללכת כל אחד ואחת לכנסייה, בית כנסת או המסגד שלו ולהתפלל לאלוהיו." תתאים לכל דת את בית התפילה שלה: יהודי, נוצרי ומוסלמי - בית כנסת, כנסיה ומסגד. או: נוצרי, יהודי ומוסלמי - כנסיה, בית כנסת ומסגד, העיקר שתהיה עיקבי. ג. לדעתי, סטארבאקס היא רשת מספיק מוכרת. גם אני שאינני חובב קפה שמעתי עליהם. מונסודיום גלוטומט הוא קצת יותר בעייתי, אבל גם לא נורא כ"כ.
א. אני לא יודע איך לא העירו על זה עד עכשיו, אבל בטח לא אריסטו הוכיח שהעולם עגול. אם כבר זה גלילאו. ב. צריכה להיות התאמה. אם אתה כותב:"...יהודי, נוצרי ומוסלמי צריכים ללכת כל אחד ואחת לכנסייה, בית כנסת או המסגד שלו ולהתפלל לאלוהיו." תתאים לכל דת את בית התפילה שלה: יהודי, נוצרי ומוסלמי - בית כנסת, כנסיה ומסגד. או: נוצרי, יהודי ומוסלמי - כנסיה, בית כנסת ומסגד, העיקר שתהיה עיקבי. ג. לדעתי, סטארבאקס היא רשת מספיק מוכרת. גם אני שאינני חובב קפה שמעתי עליהם. מונסודיום גלוטומט הוא קצת יותר בעייתי, אבל גם לא נורא כ"כ.
צודק בקשר להתאמה בין שלושת הדתות
אבל זה לא קריטי, נכון? זה לא דורש שכתוב ופרסום מחדש של כל הסיפור... מנוסדויום גלוטומט.. גם אני לא יודע הרבה על החומר הזה, רק שהוא צהוב, שהטעם שלו מורגש באוכל סיני ושהוא מזיק לבריאות... (עלפי המורה לביולוגיה אגב, הוא גם מסרטן וגורם לאסטמה..) הרצתי חיפוש בגוגל לפני כתיבת הסיפור, תחת "מי גילה שכדור הארץ עגול" על פי סנונית, זה היה אריסטו.. גלילאו גילה ששני עצמים ללא חיכוך עם האויר ייפלו באופן שווה וייפגעו באותו הזמןם באדמה והמציא את הטלסקופ...
אבל זה לא קריטי, נכון? זה לא דורש שכתוב ופרסום מחדש של כל הסיפור... מנוסדויום גלוטומט.. גם אני לא יודע הרבה על החומר הזה, רק שהוא צהוב, שהטעם שלו מורגש באוכל סיני ושהוא מזיק לבריאות... (עלפי המורה לביולוגיה אגב, הוא גם מסרטן וגורם לאסטמה..) הרצתי חיפוש בגוגל לפני כתיבת הסיפור, תחת "מי גילה שכדור הארץ עגול" על פי סנונית, זה היה אריסטו.. גלילאו גילה ששני עצמים ללא חיכוך עם האויר ייפלו באופן שווה וייפגעו באותו הזמןם באדמה והמציא את הטלסקופ...
הרשה לי להגיב
אני מסכים איתך במעט האחוזים, כשנתתי לאנשים לקרוא את הסיפור בתחילת דרכו וכל מה שהם אמרו לי זה "נחמד","יפה" או אפילו "מהמם" (והיו כאלה, להתפתעתי לא כאלה שאני מכיר [פרסמתי בבלוג שלי])... השימוש בסטארבאקס: סטארסקבס מעבר להיותה רשת ענקית עם חנות מעבר לכל קרן רחוב, היא גם מושג, בהרבה סרטים תראה אנשים מדברים על סטארבקס ועל ההקשר שהיא בכל מקום...וניצול הילדים הקטנים בשביל הקטיף, אבל זה שולי.. לכן אם אני אכתוב קפולסקי או אפילו The coffee bean and tea leaf לא משתווה לסטארבקס. כמו כן ניתן להבין שזוהי חנות, אפילו מסעדה מן השורה "נזכרתי בחנות הסטארבקס הסגורה" כשהוא רוצה לאכול בחוץ. חוץ מכמובן סכום הכסף הנכבד שנאי מקבל על כל איזכור של סטארבקס [או של GAP ואולסטאר בגרסה הקודמת של מלאך שנפל, שאגב לא ראיתי שמישהו העיר בנושא, כי כולם יודעים מה זה אולסטאר וגאפ]
אני מסכים איתך במעט האחוזים, כשנתתי לאנשים לקרוא את הסיפור בתחילת דרכו וכל מה שהם אמרו לי זה "נחמד","יפה" או אפילו "מהמם" (והיו כאלה, להתפתעתי לא כאלה שאני מכיר [פרסמתי בבלוג שלי])... השימוש בסטארבאקס: סטארסקבס מעבר להיותה רשת ענקית עם חנות מעבר לכל קרן רחוב, היא גם מושג, בהרבה סרטים תראה אנשים מדברים על סטארבקס ועל ההקשר שהיא בכל מקום...וניצול הילדים הקטנים בשביל הקטיף, אבל זה שולי.. לכן אם אני אכתוב קפולסקי או אפילו The coffee bean and tea leaf לא משתווה לסטארבקס. כמו כן ניתן להבין שזוהי חנות, אפילו מסעדה מן השורה "נזכרתי בחנות הסטארבקס הסגורה" כשהוא רוצה לאכול בחוץ. חוץ מכמובן סכום הכסף הנכבד שנאי מקבל על כל איזכור של סטארבקס [או של GAP ואולסטאר בגרסה הקודמת של מלאך שנפל, שאגב לא ראיתי שמישהו העיר בנושא, כי כולם יודעים מה זה אולסטאר וגאפ]
בסופו של דבר
תעשה מה שאתה רוצה, אחרי הכל ,זה הסיפור שלך, ואנחנו רק מעירים. שיכתוב - מרמר, מקווה שלא הרגשתה שאני מכריחה אותך לשכתב. ובבקשה, להבא, אל תשכתב אם אתה לא מסכים עם ההערות, מרגישים את זה בתוצעה. הממ... אתה מוכן להמר על כך שכולם יכירו את המותגים שאותם אתה מכניס? אתה מוכן להמר שהמותג הזה יהיה קיים עוד שנה, או שהוא יעסוק באמת במה שאתה מתכוון? אם לפני חמש שנים הייתי כותבת "היא נכנסה לחנות, והוציע שלוש מאות ש"ח על מוצרי קאשארל..." כל אישה ישראלית הייתה תוהה למה "היא" (מי שלא תהייה) הוציא כל כך הרבה כסף על גרביונים. היום קשראל מתמחה בבשמים, וכבר יצא לי לראות חליפות יוקרה תוצרת החברה.( casharell) ונעזוב את העניין שאי אפשר להבין מה היא החברה אם השם אינו כתוב באנגלית. ולמה להגיב על כך ב"מלאך שנפל" אם יש כבר דיון אחד כאן? אתה צריך שיגידו לך דברים פעמיים
?
תעשה מה שאתה רוצה, אחרי הכל ,זה הסיפור שלך, ואנחנו רק מעירים. שיכתוב - מרמר, מקווה שלא הרגשתה שאני מכריחה אותך לשכתב. ובבקשה, להבא, אל תשכתב אם אתה לא מסכים עם ההערות, מרגישים את זה בתוצעה. הממ... אתה מוכן להמר על כך שכולם יכירו את המותגים שאותם אתה מכניס? אתה מוכן להמר שהמותג הזה יהיה קיים עוד שנה, או שהוא יעסוק באמת במה שאתה מתכוון? אם לפני חמש שנים הייתי כותבת "היא נכנסה לחנות, והוציע שלוש מאות ש"ח על מוצרי קאשארל..." כל אישה ישראלית הייתה תוהה למה "היא" (מי שלא תהייה) הוציא כל כך הרבה כסף על גרביונים. היום קשראל מתמחה בבשמים, וכבר יצא לי לראות חליפות יוקרה תוצרת החברה.( casharell) ונעזוב את העניין שאי אפשר להבין מה היא החברה אם השם אינו כתוב באנגלית. ולמה להגיב על כך ב"מלאך שנפל" אם יש כבר דיון אחד כאן? אתה צריך שיגידו לך דברים פעמיים
?Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.