על הפרשה - פרשת וישב

  • פותח הנושא mgb
  • פורסם בתאריך

mgb

New member
../images/Emo41.gifעל הפרשה - פרשת וישב../images/Emo35.gif

בס"S פרשת וישב מתחילה את מאורעות יוסף ואחיו, לצורך דיון נקדים מספר שאלות: 1)האם נענש יעקב "רוגזו של יוסף" שביקש לישב בשלווה או מפני שלא קיים מצוות כיבוד אב ואם במשך 22 שנה? 2)מהי שלימות התיקון לאדם החוטא (עונש ליעקב בגלל אי כובוד הורים מתקן את הפגם ע"י עונש מקביל בכך שיוסף מורחק ממנו)? 3)מדוע היה ראוי לאחר את עונשו של יעקב לעת זקנותו דווקא? 4)מה הטעם שרוגזו של יוסף בא ליעקב דווקא כשביקש לישב בשלווה ולא מאוחר יותר לעת זקנותו או מוקדם יותר? 5)מפני מה רשעים טוב להם בעולם הזה וצדיקים רע להם? 6) מדוע תלויים תולדות יעקב דווקא ביוסף? 7)יעקב הוליד את קורותיו, האם שייך לאמר כך? 8)מה התחדש בחלומות יוסף שאחיו הוסיפו לשנוא אותו מהחלום הראשון? 9)יחיד ורבים הלכה כרבים למה יוסף לא קיבל את דעת הרוב? 10)פעמיים נאמר שאחיו שנאו אותו, מדוע? 11)רש"י מפרש שרוח הקודש מעידה שראובן רצה להציל את יוסף.. והרי נאמר שראובן השליך אותו לבור! 12)יעקב שולח את יוסף בשליחות של מצווה. ידוע ששלוחי מצווה אינם ניזוקין.. איך ניזוק בכ"ז יוסף משליחות של מצווה? 13)יוסף ניצול מהבור הגם שהיה מלא נחשים ועקרבים. זה היה צריך לומרלאחים שהוא צדיק. ובכ"ז עמדו על כך שהוא חייב מיתה, מדוע? מוזמנים לשרשר כברכת ה' עליכם!
 

asaf2000

New member
חידוש של חברותא שלי

חברותא שלי אמר על מה שכתוב "הנה בעל החלומות הלזה בא", שהכוונה שהאחים אמרו בינם לבין עצמם "הלזה בא" שבודאי הוא בא לספר עוד אחד מחלומותיו... ואז הם תיכננו להורגו אך אמרו שזה בתנאי של "...ונראה מה יהיו חלומותיו", שאולי הוא בא לספר להם חלום שמכחיש את החלומות הקומדים.
 

asaf2000

New member
שאלה

רציתי לשאול: בפרק ל"ז פסוק כ"ב "למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו" רש"י אומר "אמר אני בכור וגדול שבכולן, לא יתלה הסירחון אלא בי". אז זה הזכיר לי מה שרחל אמרה "אסף ה' את חרפתי" ושם רש"י מפרש "כל זמן שאין לאשה בן אין לה במי לתלות את סרחונה" יכול להיות שיש קשר בין הדברים?
 
לשאלה 12...

אפשר לומר, שזה לא בהכרח ששלוחי מצוה אינם ניזוקין, הגמ` בפסחים או ביומא אם אנלא טועה אומרת שאין התחייבות מוחלטת וברורה ששלוחי מצווה אינם ניזוקים.
 
לשאלה מס` 1...

ראיתי מדרש שאומר על הפסוק `וירא יעקב מאוד ויצר לו` שיעקב פחד מעשו בגלל שתי מצוות שביטל בזמן ששהה בבית לבן, מצוות כבוד אב ואם, ומצוות יישוב ארץ ישראל. ולכן בתחילת הפרשה הפסוק פותח בוישב יעקב `בארץ מגורי אביו` כדי לקיים מצוות כיבוד אב, `בארץ כנען` כדי לקיים מצוות ישוב ארץ ישראל.
 
לשאלה מס` 4...

פרש"י על הפסוק `וישב יעקב וכו` ביקש יעקב לישב בשלוה מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף, אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שמבקשים ליישב בשלווה בעוה"ז, וקשה, שהרי הגמ` בברכות (י:) אומרת, הרוצה להנות יהנה כאלישע, משמע שמותר לצדיק להנות בעוה"ז וכן גם מצינו אצל ראב"ע במס` ביצה (כג.) שהגמ` שם אומרת שראב"ע היה מעשר 13 אלף עגלים מידי שנה, ובגיטין (נט.) נאמר שר` אשי ורבינו הקדוש זכו לשני שולחנות, לתורה וגדולה במקום אחד ומה הקפידא בזה שיעקב ביקש לישב בשלוה? ונראה לומר כך, שאין גריעותא להנות מדבר שהקב"ה כבר נתן, מכיון שהעושר והשלוה הגיעו אליו יכול להנות מהם אבל לבקשם אסור, שדיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב ואינם צריכים להנות מן העוה"ז... הקפידא על יעקב היתה בקשת השלוה ולכן מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף.
 
לשאלה מס` 8...

השינויים בחלומות, בחלום הראשון כתוב `ויוסיפו עוד שנא אותו` ואילו בחלום השני כתוב `ויקנאו בו אחיו` וביאור הדברים, שהלום הראשון דיבר מענייני גשמיות העוה"ז אלומות וכו` לכן כתוב רק שנאה ולא קנאה שהם שנאוהו על שאמר להם שהם יצטרכו לקבל את מזונם ממנו אולם לא קנאו בו כי הם לא חיפשו לשלוט, אולם בחלום השני שדיבר על שמש וירח שמשמעותו שדיבר מענייני רוחניות, בזה קנאת סופרים תרבה חכמה, לכן קנאו בו שהחלום הראה שבענייני רוחניות יהיה גדול מהם והם יצטרכו לו...
 
לשאלה מס` 6...

דוקא ביוסף, מפני שיוסף היו בו את כלל תולדותיו של יעקב. לומר שהוא היה כלול מכל מעלות שאר האחים, וכן דרשו חז"ל כל מעלות מדות השבטים היו בו, בכורתו של ראובן שנאמר `ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף` (דבה"י א` ה`) מלכותו של יהודה שנאמר `ויוסף הוא השליט על הארץ` (בראשית מב`) נבואתו של לוי שנאמר `ויהי כאשר פתר לנו כן היה` (בראשית מא`) חכמתו של יששכר שנאמר `אין נבון וחכם ממך` (בראשית מא`) וזה על דרך הפשט, על דרך המדרש, הקיש את יוסף ליעקב מפני שהיה דומה לו שנאמר `כי בן זקונים הוא לו` שהיה זיו איקונין שלו דומה לאביו, ועוד שהיה דומה ליעקב בכל ענייניו, יעקב נרדף ע"י אחיו שרצה להרגו כך גם יוסף, יעקב אמו היתה עקרה כך גם יוסף, יעקב נולד מהול שנאמר `ויעקב איש תם` אין תם אלא מהול, אף יוסף נולד מהול שנאמר אלה תולדות `יעקב יוסף` שהיה כמוהו בכל עניין. וישנם עוד דברים שהם היו דומים אך קצרה היריעה...
 
ונראה להוסיף...

שגם מיוסף היו אמורים לצאת י"ב שבטים כמו שיצאו מאביו שנאמר אלה תולדות `יעקב יוסף` אלא שיצא ש"ז מבין צפרני ידיו ולכן נולדו לו רק 2 בנים...
 
לשאלה מס` 9...

נראה לומר, שמפני שבהתחלה כולם היו בדעה שהוא חייב מיתה, והרמב"ם (פ"ט מהלכות סנהדרין ה"א) אומר, אם פתחו כל הדיינים בדיני נפשות תחילה ואמרו כולן חייב הרי זה פטור עד שיהיו מקצת מזכין שיהפכו בזכותו... וראובן לא הביא בזכותו כלום אלא חס עליו מפני שהוא אחיו...
 
לשאלה מס` 11

אכן, אמנם ראובן אמר להשליך אותו אל הבור, אך הוא אמר זאת מתוך כוונה להצילו ולהוציאו משם לאחר מכן... שהרי הפסוק מעיד עליו `למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו`
 
לשאלה מס` 13...

הרמב"ן אומר שהאחים לא ידעו שהיה בבור נחשים ועקרבים, שהרי אם הם היו יודעים זה היה מוכיח את צדקותו של יוסף.
 

asaf2000

New member
ובאמת מקשים על זה

איך יעקב אומר לעשו "עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי" הרי הוא ביטל מצוות כיבוד אב ואם. אז ראיתי אחד המפרשים שכתב שהרי הוא הלך לבית לבן במצוות אמו אז כל שהותו בבית לבן הייתה מצוות כיבוד אם. ועוד תירוץ שאפילו שהוא לא קיים בפועל מפני שברח מעשו הרי ודאי שהרצון שלו היה לקיים את המצווה וזה עלה לו כאילו קיים את המצווה כמו שיש עניין של ונשלמה פרים שפתינו שאפילו שאין לנו אפשרות לקיים את המצוות שקשורות בקרבנות בגלל שאנחנו רוצים לקיימן ולומדים את עניני המצווה עולה לנו כאילו קיימנו.
 
ויש עוד תירוץ...

על השאלה הזאת, מפני שעשו רצה להרוג את יעקב, אז יעקב לא היה יכול לקיים את 2 המצוות הללו מפני שהיה אנוס... והקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה לכן זה היה נחשב ליעקב כאילו קיים את כל התרי"ג מצוות... יישר כח ר` אסף!
 
תרוץ נוסף

בס"ד בעצם הרי יעקב אבינו חי לפני מתן תורה. למרות שכתוב שהאבות הקדושים קיימו את כל התורה כולה, שמעתי שהם לא תמיד קיימו אותה באופן שנתחייבנו לקיימה לאחר נתינת התורה, אלא לפי מה שהשיגו בחכמתם הגדולה, אותה חכמה שאיתה השיגו את ידיעת שורשי כל התורה כולה. לכן, יתכן שהאבות לא הניחו תפילין בפועל כמו שאנחנו מניחים, לא ישבו בסוכות בסוכה כמו שאנחנו יושבים וכו'. גם לגבי "לא תעשה", מצאנו הרי שיעקב נשא שתי אחיות. לפ"ז הקושיה בדבר כיבוד אב ואם של יעקב אבינו לא קשה, שכן הוא קיים את המצוה הזו כפי שהשיגה בשורשה הרוחני.
 

mgb

New member
אכן כדבריך, מ"מ קשה..

בס"ד שאף אם יעקב לא היה מחוייב בכיבוד או"א אבל בסופו של דבר הוא נענש ברוגזו של יוסף.. משמע שהיתה תביעה מסויימת עליו. אגב לדבריך שהאבות לא קיימו ממש מצוות כשלנו יש סעד גדול אשלי רברבי: הגר"ח מוולוז'ין זצ"ל כותב כך מפורש שהאבות לא קיימו ממש מצוות אלא פעלו את תיקוני המצוות הרוחניים. ואם תיקשי לגר"ח על מה נענש יעקב והרי לשיטתו לא היה מצווה ממש... אלא צ"ל שגם אם לא היתה מצווה מעשית מ"מ אי קיום מצווה ואפילו באופן רוחני ובתיקון עולמות. מהווה הדבר פגם שראוי להיענש עליו..
 
כיבוד אב ואם אצל יעקב אבינו

בס"ד אולי ניתן לומר על פי הסברא, שמצוות שכליות כמו כיבוד או"א, יעקב אבינו כן נדרש לקיים באופן פיזי כפי שאנחנו אמורים לקיים, ולכן נענש על מצוה זו. מצאנו הרי קיום מצוה זו, להבדיל, גם אצל גוי, אצל דמה בן נתינה, כפי שמסופר בירושלמי (מסכת פאה דף ג)
 
למעלה