על הפרשה - פרשת וישב

  • פותח הנושא mgb
  • פורסם בתאריך

mgb

New member
../images/Emo127.gifאשריכם ישראל../images/Emo70.gif

בס"ד בכוונה השארתי לי לקרוא את השרשור כקינוח..ומה אומר ומה אדבר?? אין לכם מושג כמה "רעש" יש בשמיים על לימוד התורה שלכם!! בטוחני שבשמיים יש שמחה גדולה ויהי רצון שד"ת יהיו לזכות כל עם ישראל!! כולי התרגשות ועם המון המון דברים להגיב.. חייב למצות את העונג הרוחני לפני התגובה לדברי התורה המאלפים שלכם!! אשריכם !! אשריכם!!
 

mgb

New member
וזה אשר עולה בדעתי בעזר הי"ת..

בס"ד העירוני ובצדק שהייתי צריך להגיב לשרשור.. ובכן רציתי להגיב אבל גם לתת לדברים לקלוח ולסכם את הנלע"ד אח"כ.. טוב, אשנה את דרכי אי"ה להבא.. ובכן כך: (אחלק את תשובתי לפי מספרי השאלות כך שמי שירצה להגיב ייקל עליו וגם למי שיקרא ייקל להבין יותר על מה התגובה) שאלה 1) לגבי על מה נענש יעקב ברוגזו של יוסף: רואים שמסמיכות הפסוקים "וישב יעקב" ומייד אח"ז "אלה תולדות יעקב, יוסף וכו'" שחז"ל למדו כיוון שביקש ליישב בשלווה קפץ רוגזו של יוסף.. אבל רש"י בסוף פרשת תולדות כותב (פסוק ט') שיעקב התאבל על יוסף את אותן שנים שנמנע מכיבוד או"א. וכן רש"י (בפ' ל"ז פס' ל"ד) כותב שיעקב אכן קיבל ע"ע את ייסוריו מידיעה שילקה כנגדן. ממילא רואים שתי סיבות לרוגזו של יוסף.. הגמ' בסוטה אומרת שבצידה שאדם מודד בה מודדין לו. כלומר שמשמיים מענישים את האדם באותו סוג עבירה שהוא עשה.(וכן לשכר משלמים מידה כנגד מידה ואכמ"ל כעת). בכ"א, ידוע שבעונשי שמיים אין העונש ח"ו נקמה מהי"ת, אלא הכוונה בעונש, תיקון מדוייק של העבירה. ולולי מידה זו הרי לא היה האדם בא על תיקונו כראוי. יעקב אכן היה אנוס לברוח מעשו אחיו המבקש להורגו. אבל באותה שעה נמנע מלכבד אב זקן שהשאיר. ומעבר למה שהיה מחוייב להציל את נפשו השתהה זמן שלא היה מחוייב(וברור שהיתה סיבה גדולה בניית עם ישראל ע"י שבטי-קה ואין לנו חשבונות של אבותינו..) ואם כן יש כאן שני דברים גם עצם אי-קיום כיבוד אב וגם את העובדה שיצחק היה זקן וזקוק לבנו לידו. ולכן כתיקון ראוי לפגם זה של יעקב, נענש דווקא בהיותו זקן ודווקא את אותן שנים שהוא חיסר בכיבוד או"א. אחרת לא היה בא על תיקון הפגם בשלימותו! וזה שנענש עוד לפני שהיה זקן כמו אביו יצחק, כיוון שביקש לישב בשלווה הרי גרם לעצמו להקדים את העונש. כלומר כך: לא הרצון לישב בשלווה גרם לעונש רוגזו של יוסף אלא להקדמת העונש! ועונש רוגזו בא על אי-כיבוד אב בלבד. לפי זה מדוייק לשון חז"ל: כיוון שביקש לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף.. כלומר הוקדם בגל לבקשת השלווה. וכן בגלל שיעקב הרי ידע "שעתיד ללקות עליהן" ובכ"ז ביקש לישב בשלווה. לכן נענש כי ה' רוצה לשלם לצדיקים בעוה"ב ולא כאן! ובזה גם לאמר לו שעליו בעוה"ז לתקן את פגמי החטא וישיבת השלווה תחכה בעוה"ב. עד כאן לגבי שאלה 1
 

mgb

New member
שאלה 2 שלימות התיקון לאדם

בס"ד בעזר ה' כבר התייחסנו לשאלה זו בחלקה בתשובה מס 1. נוסיף רק שאכן מידה כנגד מידה לא בטלה(מדרש רבה ברא'). והקב"ה מחזר להעניש את האדם במעין מה שחטא גם על מנת לתקן במדוייק את חטאו אבל גם שכך יוכל האדם להתבונן ולהצדיק עליו את הדין! כי אם הוא סובל יישורים ורוצה להתקרב לה' ע"י תשובה הוא רואה במה הוא נענש ועי"כ הוא יודע במה הוא חטא. ולהיפך גם, אם הוא חטא וכעת נענש הוא רואה שה' לא סתם מתנקם בו אלא מקנח את צואת עוונותיו לטובתו! וכך הוא מצדיק עלי ואת הדין ויש לעונש תכלית. כי ידוע אם האדם מבעט חלילה בייסוריו ר"ל, לא זו בלבד שהוא ימשיך להיענש אלא מוסיף עוד על אי-קבלת ייסורים באהבה. עד כאן תשובה מס' 2
 

mgb

New member
תשובה מס' 3

בס"ד למה היה ראוי יעקב להיענש לעת זקנותו? כאשר כבר נגענו בתכלית עונשי שמיים ושהם בשיא הדיוק הרי יעקב היה גם צריך להיענש לעת זקנותו, כפי שהוא עזב את אביו יצחק לעת זקנותו. ובאמת יש כאן מידת הדין(מידה כנגד מידה) אבל ה' חס עליו ונקט גם במידת הרחמים. כלומר שה' החשיב את הקדמת רוגזו של יוסף לפני בוא ימי זקנותו כאילו הוא כבר זקן.. וכאשר באמת יוסף סעד את אביו לעת זקנותו לאחר שירד מצריימה בגילויו לפני אחיו.. וזאת כי גלוי וידוע לפני הקב"ה איך לתקן את פגמו ובכך שהוקדם בגלל רצונו לישב בשלווה קיבל מוקדם את עונשו. עד כאן תשובה 3
 
לפי התשובה הזאת...

יוצא, שאם הקב"ה היה נותן את העונש ליעקב בדיוק ממש כמו שיעקב חטא, הרי שיוסף גם כן היה צריך להענש באותה צורה, למרות שיוסף הוא התיקון ליעקב... לכן יותר קל להבין למה הוקדם העונש...
 

mgb

New member
נפלא!! לא חשבתי על כך!!

בס"ד באמת אני רוצה לשבת על החידוש הזה.. למה באמת לא ממשיך החטא ועונשו לגבי יוסף? ממה נפשך- אם יעקב לא חטא למה הוא נענש ואם הוא חטא למה יוסף לא נענש שגם הוא 22 שנה יילקחו ממנו בניו? ואולי צ"ל שיש הבדל: יעקב נענש בגלל תקופה מסויימת. הרי על התקופה שלמד תורה לא נענש.. משמע שאם על כל זמן שהבן עוסק בתורה אין מקום להעניש אותו, הרי יוסף כל הזמן למד ואין מקום להעניש אותו.. ואולי יוסף כל הזמן למד שהרי כששלח ליעקב עגלות נאמר ותחי רוח יעקב.. ואמרו חז"ל שיעקב ראה שיוסף עדיין "מונח בלימוד".. למרות שיש דוחק שהרי יוסף היה עסוק גם בצרכי ציבור והיה ראוי להיענש. אבל יעקב לא יישן כלל כל אותם שנים ששהה בבית מדרשם של שם ועבר ולכן לא נענש על אותן שנים. אלא שאולי צריך לומר שיוסף היה אנוס להתעסק בצרכי ציבור ואין מקום להעניש אותו או שצ"ל שהיות שהיה מכבד את אביו בכך ששמר עת צדקותו כמו שנאמר במדרש שדמות אביו היתה תמיד לנגדו. ועדיין צ"ע שהרי גם יעקב היה אנוס והיה עסוק במצוות פו"ר.. יישר כוחך בכל אופן!!
 

mgb

New member
תיקון, סליחה!

בס"ד משמע שאם על כל זמן שהבן עוסק בתורה אין מקום להעניש אותו, הרי יעקב(לא יוסף)כל הזמן למד ואין מקום להעניש אותו..
 
אכן...

תירוץ נפלא, אך נראה להקשות, שהרי יעקב גם עבד לפרנסתו, חוץ מ14 שנה שעבד ברחל ובלאה עד שהקב"ה נגלה אליו...
 

asaf2000

New member
עוד שאלה על יעקב אבינו

כתוב "ויש יעקב בארץ מגורי אביו", מפרש בעל הטורים: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בגימטריא "ישב לקיים מצוות כבוד", אמר בשכר הכבוד זכה עשו לכל הכבוד הזה". בהתחלה לא הבנתי איזה כבוד עשו קיבל, מישהו אמר לי שהכוונה אולי לכל ה"אלופים" המלכים שיצאו ממנו. לכאורה יעקב רצה לקיים מצווה בשביל כבוד, איך אפשר לומר כזה דבר??
 

mgb

New member
לפני תירוץ אגדיל הקושיא, ברשותך!

בס"ד ידוע לכב' מסתמא המדרש(ילו"ש רות רמז תר"ד): אמר רבי יצחק בא הכתוב לומר כשאדם עושה מצוה יעשה בלב שלם, אילו היה יודע ראובן שהכתוב מכתיב עליו וישמע ראובן ויצילהו מידם בכתפו היה מטעינו ומוליכו אצל אביו, אילו היה יודע אהרן שהכתוב מכתיבו וראך ושמח בלבו בתופים ובמחולות היה יוצא, אילו היה יודע בועז שהכתוב מכתיבו ויצבט לה קלי עגלים פטומות היה מאכילה לענ"ד,השיפוט שלנו על האבות הוא לא נכון.. האבות קינאו במעשים טובים של אחרים, כמו שכתוב: ילקוט שמעוני בראשית פרק ל סימן קכז: ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה כתיב אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום ואת אמרת ותקנא רחל באחותה אלא קנאה במעשיה הטובים אמרה אילולי שהיתה צדקת [לא] היתה יולדה. לצערינו הקנאה שלנו היא קנאה שלילית אבל יש קנאה חיובית ורבנו יונה מזכיר זאת בספרו "שערי תשובה". בברכה
 

asaf2000

New member
אז בוא אני אגיד לך תירוץ שאמרו לי

לפני זה אני אזכיר לגבי מה שכתבת "אילו היה יודע בועז שהכתוב מכתיבו ויצבט לה קלי עגלים פטומות היה מאכילה" שהגמרא אומרת במסכת שבת קיג: "ויצבט לה קלי ותאכל אמר רבי אלעזר ותאכל בימי דוד ותשבע בימי שלמה ותתר בימי חזקיה", רש"י כותב: ותאכל ותשבע - לשון עושר הוא, דוד שלמה וחזקיה כתיב בהן עושר, שהיו מביאים להן כל מלכי ארץ מנחה: אפשר לקשר בין הדברים?? לגבי הבעל הטורים שני חברים אמרו לי אותו תירוץ שגם קשור למה שכתבת: הכוונה במה שכתוב "אמר בשכר הכבוד זכה עשו לכל הכבוד" שיעקב ראה מכאן את מעלת מצוות כיבוד אב ואם שאע"פ שעשו ודאי כיוון בעשיית המצווה לכבוד עצמו ולא לשם שמים בכל זאת זכה לכבוד (...אוכל פרותיהם בעולם הזה...) ויעקב התחזק במצווה הזאת כמובן לשם שמים בגלל שראה את מעלתה הגדולה מהכבוד של עשו.
 

asaf2000

New member
ותירוץ שאני אמרתי..

קשה משמע שיעקב כיוון לקיים מצוות כיבוד אב בשביל כבוד? אלא הכוונה היא שיעקב אמר בשכר מצוות הכבוד שעשו גר בבית אביו יצחק והיה מזומן לו בכל עת זכה לקיים את כל עניני כיבוד אב ואם (מצווה גוררת מצווה) לעומת יעקב שהיה איש תם יושב אהלים והיה כל העת בבית המדרש. לכן יעקב ביקש לישב דווקא בארץ מגורי אביו כדי שיהיה גם הוא מזומן לקיים רצון אביו בכל עת וע"י כך יזכה להגיע לשלימות המצווה. ובעל הטורים התכוון כך: "...אמר בשכר הכבוד..." הכוונה לכבוד שעשו היה יושב בבית אביו "...זכה עשו לכל הכבוד הזה" זכה לשלימות מצוות הכבוד.
 

asaf2000

New member
עוד תירוץ שמישהו אמר לי

בזה שעשו זכה לכבוד זה גם כבוד ליצחק שהרי האבא מתכבד במעשים הטובים של הבן ולכן גם יעקב רצה שיהיה לו כזה כבוד כדי שיגרם בזה כבוד לאביו.
 

mgb

New member
מעניין הכיוון

בס"ד פעם בברית מסויימת דרשתי ד"ת וכך בין השאר אמרתי.ואני מתמצת, כמובן: ידוע המעשה על דמא בן נתינה.. כולם משבחים את הבן שלא העיר את אביו וכו' וכו'.. אמרתי שאני מתפעל לא פחות מהאבא שידע איך לחנך את הבן למעשה כזה נאצל!! מסתדר לי משום מה הנקודה אז עם דבריך כעת.. מה דעתך? בברכה
 

asaf2000

New member
לא בדיוק אבל בערך

אם רואים בן תלמיד חכם אומרים אשרי האבא שיצא ממנו כזה בן וזה מביא לאבא כבוד, וכמובן בדרגה פחותה אם הבן מצליח מאוד בעסקים או שיש לבן גם בנים מצליחים זה מביא כבוד לאבא שיצאו ממנו כאלה צאצאים. מה שאתה אומר זה שלא רק שזה מביא כבוד לאבא זה גם מעיד שהאבא עצמו גם בדרגה גבוהה. אבל זה לא תמיד ככה כי לפעמים ההורים דווקא בדרגה נמוכה מבחינה רוחנית והבנים יוצאים צדיקים בזכות אבות או בזכות משהו מסוים שהאבא עושה. ומעניין שאותו אחד שאמר לי את החידוש הזה הוא בן למשפחה שכל האחים תלמידי חכמים עצומים והוא בעצמו לדעתי בנוסף גם צדיק נסתר וההורים שלהם אמנם דתיים אבל אנשים פשוטים מאוד.
 

mgb

New member
נצל"ש לחבר הפרשה עם חנוכה

בס"ד ישנן 3 הלכות הקשורות ב- 20 אמה: נר חנוכה, עירובין וסוכה. 1)נר חנוכה מצוותו עד כ' אמה כי מעל כ' אמה לא שלטא עינא: אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי 2)עירובין כנ"ל: ואם הניח את הקורה למעלה מעשרים אמה ימעט, כלומר ישפיל את הקורה עד שתהיה למטה מעשרים, דלמעלה מעשרים לא שלטא בה עינא. ואם יש בקורה [זו] אמלתרא פירוש ציורים ופתוחים, אפילו למעלה מעשרים אמה א"צ למעט, שע"י אותם הציורים שלטא בה עינא: 3)בסוכה יש כמה דעות י"א בגלל בניין עראי בעינן אבל י"א בגלל שלטא עינא: בסוכות תשבו שבעת ימים סוכה שהיא גבוה למעלה מכ' אמה פסולה. מנא הני מילי אמר רבא דאמר קרא למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בנ ישראל. עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה משום דלא שלטא ביה עינא. [אגב, יש עוד תחומים שעליהם אמרו חז"ל לא שלטא עינא, למשל למרחק יש מושג שלטא עינא (רע"ב מסכת בכורות פרק ט משנה ב): "כמלא רגל בהמה רועה. כמו שיכולות להשתמר ברועה אחד כשהבהמות רועות ומתרחקות זו מזו. והיינו שש עשרה מיל, דבהכי שלטא עינא דרועה" וכן לעין הרע: דאמר רב חסדא בת תחלה סימן יפה לבנים איכא דאמרי דמרביא לאחהא ואיכא דאמרי דלא שלטא ביה עינא בישא, אבל אין הנידון דומה ולא זה נושאינו כעת.] בפרשה מוזכר בור שאליו הושלך יוסף. פעם שמעתי(לא זכור לי כעת המקור) שגם עליו אמרו חז"ל שהיה עמוק כ' אמה.. כראיה מביאים שבאמצע הסוגיא(שבת כב, וחגיגה ג)נכנסה מימרא של ר' תנחום על "והבור ריק אין בו מים" אבל נחשים ועקרבים יש בו" אמנם רש"י בחגיגה אומר שרק בגלל שזוהי מימרא של ר' תנחום כמו שאר הלכות חנוכה הגמ' הזכירה כאן אבל יש שמצאו רמז בכך שדווקא כאן ר' אשי (מסדר הגמ') הכניס את הדרשה של הבור בין הלכות חנוכה. כל שנה אני תמה מה הקשר בין שלושת העניינים האלה, מה דעתכם? בברכה
 
למעלה