דבר תורה לפרשת מקץ
זכיתי להיות בשבת אצל רב צדיק וגדול בתורה והוא אמר דבר תורה שקשור לפרשת וישב ולפרשת מקץ -רק שאני לא יודע מאיזה ספר הוא לקח...(מצוטט מזיכרון) מדוע כשסיפר שר המשקים לפרעה אודות יוסף, מיהר פרעה להביאו אליו? לכאורה קשה שהרי ביוסף יש את כל המגרעות שיכולות להיות בעיני פרעה כמו שכתוב "וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים" – גם יושב בכלא, גם עברי וגם עבד... אלא ששר המשקים סיפר לפרעה שיוסף פתר להם את החלום הפוך מדרך הטבע וההיגיון: שר המשקים והאופים לא היו מיצרים את היין והלחם בפועל, הם לא עבדו במפעל רק היו ממונים ולא היו בשעת תהליך היצור רק היו שרים שהסתובבו ליד המלך והגישו לו ממוצריהם. המדרש(?) כותב שהחטא של שר המשקים היה בגלל שנכנס זבוב לכוסו של פרעה, כמובן שהזבוב לא נכנס בתהליך יצירת היין ואין לבוא בטענה אל עובדי היקב, הטענה הגדולה תהיה כלפי שר המשקים שמזג למלך את הכוס מהחבית או הבקבוק והיה עליו לשים לב לזבוב בעת המזיגה. לעומת זאת שר האופים לא יכול היה לראות את האבן בתוך החלה כשהגיש למלך, לכן עיקר הטענה היא על עובדי המאפיה והחטא של שר האופים עצמו כלפי המלך הוא קטן יותר. ובכל זאת בתור הממונים על האפיה והשתיה שניהם נכנסו לכלא. והנה יוסף כשפתר את החלום היה צריך לנחש ששר המשקים יתלה (אין חלום ללא דברים בטלים ואולי מה שראה את שר האופים נתלה זו טעות ובאמת זה שר המשקים) כי עליו החטא הגדול, ויוסף פתר להם הפוך. ומדוע באמת המלך תלה את שר האופים, ואת שר המשקים החיה? "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת-פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה, לְכָל-עֲבָדָיו; וַיִּשָּׂא אֶת-רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים, וְאֶת-רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים--בְּתוֹךְ עֲבָדָיו" נשאלת השאלה מיהם ה"עבדים" המוזכרים? למה פרעה לא עשה משתה לכל השרים? ומה הכוונה וישא וכו' בתוך עבדיו? אלא התשובה שביום ההולדת של פרעה היו נחשבים כולם כעבדים בעיני פרעה ולא היה מייחס חשיבות לשר זה או אחר אלא זה היום חג של המלך לבדו. ולכן פרעה דן את שר האופים ואת שר המשקים בדרגת "עבד" ולא בדרגת "שר" והנה כשמחשיבים את שר המשקים כעובד רגיל אם כן יקטן חטאו כלפי המלך שהרי כפי שאמרנו על עובדי היקב יש טענה פחותה שהרי על מי שמגיש את היין למלך לבדוק את הכוס בעת המזיגה... ואם מחשיבים את שר האופים לעובד פשוט אז תגדל כלפיו הטענה שהרי האחריות על האפיה היא בעיקר על האופים עצמם ולא על מי שמגיש את הלחם המוכן למלך, לכן הדין היה הפוך באותו יום. וזה מה שסיפר שר המשקים באותו יום לפרעה, ופרעה מיהר להביא אליו את יוסף "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר וכו'".