פרק טוב מאוד
פרק מעולה, אחד הפרקים החזקים ביותר העונה. אני יכולה להבין אם כמה מכם לא יאהבו את הפרק, מדובר בפרק קצת אפל ושונה מהפרקים הרגילים של האוסי, אבל בהתחשב בעובדה שמריסה מתה בפרק הסיום של העונה הקודמות, אני ציפית לפרק קצת אפל, ובכלל אני תמיד מעדיפה דרמה על קומדיה. החלק האהוב עליי בפרק הוא (כרגיל) ראיין - אני חושבת שבן מקנזי עשה עבודה מצויינת בלהעביר את התחושות והרגשות של ראיין בפרק, ממש היה אפשר להרגיש את הכאב שלו. ראיין נמצא במקום מאוד אפל, אחרי שכל החיים שלו, אנשים שהוא אהב עזבו אותו עכשיו הנערה הראשונה שהוא אי פעם אהב מתה (והוא מתה בידים שלו), והדרך שלו בלהתמודד עם זה היא לברוח מהכוהנים (במחשבה שהוא מזיק להם ושיהיה להם יותר טוב בלעדיו) לוותר על העתיד שלו לחלוטין (הוא לא הלך לקולג'). במשך כל הפרק הוא לא חייך אפילו פעם אחת, הפעם היחידה שהוא חייך היה כאשר המתאגרף ההוא הכניס לו מכות בזירה, הוא כל כך דפוק כרגע שהוא נמצא במקום שהוא לא מרשה לעצמו להרגיש כלום, שהוא מרגיש שהוא צריך להענש על משהו. סת'- אין הרבה מה להגיד על סת', לא היה לו חלק כל כך גדול בפרק הזה, מלבד הסצנה שבה הוא אומר לראיין "זאת לא אשמתך" הוא לא ממש ריגש אותי בשום צורה. הוא אפילו לא היה מצחיק במיוחד... סאמר- אני חושבת שכל עונה שעוברת השנאה שלי לסאמר גוברת, אני פשוט לא יכולה לסבול אותה, אוחחחחח !!! שנאתי את הדרך שהיא מתמודדת עם המוות של מריסה. היא הופכת להיות "הייפית" ? איזה שטויות... סאמר, היא דמות כל כך לא מעניינת בעיניי. גם קצת התעצבנתי עליה שהיא לא עונה להודעות של סת', איזה מין חברה היא ? חבר שלה מתמודד עם כל כך הרבה דברים עכשיו, ואני מבינה שהיא בקולג' והיא לא ממש יכולה לתת לו תמיכה, אבל לפחות תעני לטלפון... גאד ! אני בחיים לא אבין מה סת' מוצא בה. דרך אגב - אני חושבת שכבר מהפרק הזה אפשר להרגיש את הקרירות בין אדם וריצ'ל (למרות שאם אני לא טועה הם עדיין היו ביחד שהפרק צולם, אבל בטח היו להם בעיות כבר אז- כי ממש רואים שכבר אין כימיה בינהם) קירסטין וסנדי - אהבתי ! איך אפשר לא לאהוב ? אהבתי את זה שקירסטין נכנסת לבית של ג'ולי והתאומיים אומרים שהיא מדליקה, אהבתי שהיא דואגת לראיין, אהבתי את השיחה של סנדי עם ראיין והסצנה שסנדי וסת' אוכלים סנדביץ' ביחד במשרד של סנדי. הקטע הכי מרגש בפרק היה שכל הכוהנים (וסאמר- משום מה...) רואים את המצגת הזאת שסת' עשה במטרה לשכנע את ראיין לחזור . ג'ולי- אין על מלינדה קלארק ! מדהימה !!!! אהבתי כל שניה שהיא היתה על מסך הטלויזיה שלי, מהקטע שהיא מנסה לגזום את השיח או שהיא מפילה את הארון ועד הקטע שבו היא שוכבת בחושך בדיכאון ולא מוכנה להכניס את קירסטין. טיילור וקייטלין - היה להם תפקידים מאוד קטנים בפרק הזה, אבל אהבתי אותם. טיילור חמודה בטירוף עם הכובע הגדול והמשקפיים בורחת מאמא שלה. וקייטליין והתאומים (השפוטים שלה) היה גם חמוד.