../images/Emo41.gifשלום לכולכן../images/Emo41.gif
אז למה אני אדומה? אפתח בסיפור. סבתא שלי אשה מדהימה. נולדה בשנת 1925, בצפת למשפחה חסידית ואדוקה. אמה שלה, אסתר-ברנה, נולדה גם היא בצפת, והכירה כל צמח, כל עשב וכל מרפא אפשרי. את ילדותה העבירה בשדה שסביב העיר, וכשבגרה ידעה לצאת ולמצוא בשדה מזור לכל דורש, או דורשת. היא טיפלה בנשות החסידים ובחסידים באמצעות נשותיהן. את הידע היא העבירה לבתה, היא סבתא שושנה. וסבתא שושנה לימדה אותי, בסבלנות ובאדיקות, את כל המחלות וכל הפתרונות. היינו הולכות לנו בחוץ, וסבתא לפתע מתכופפת לצמח ואומרת לי, עינבל קטנה בת 5-4: "תריחי". ואני מריחה. "תקטפי ותמוללי ועכשיו תריחי!". אני לוקחת חתיכת עלה, דביק לי ביד. ממוללת. מריחה. ריח דביק שלעולם לא אשכח. סבתא אומרת : טיון דביק. מכינים ממנו משחה לעקיצות ולכוויות, ואם מגרגרים בפה זה טוב גם לפצעים בפה. "אבל מה זה כוויות?" אני שואלת. "זה כשהעור מקבל פצע מהאש. אבל לא חשוב, תזכרי שזה עוזר." ובאותה הזדמנות היא כבר ממשיכה ברשימה של נגד כוויות ועקיצות..." השרף של התאנה, עלים של מרווה, אלוורה..." ועכשיו, סבתא שלי לא זוכרת כלום. אלצהיימר. עצוב מאוד. אבל היא משתמשת בי כספר זכרונות שלה, מתקשרת ומבקשת " עינבלי, תזכירי לי איך אני מורידה לחץ דם גבוה? מה לימדתי אותך?" ואני נזכרת ונותנת הוראות לסבתא שלי : "תרתיחי מיים, שימי כפית שתיים של פריחת עוזרר ועלים בכוס, תני לזה לשרות כמה דקות ותשתי". תחום צמחי המרפא, פרחי באך, שמני המרפא ושיטות טבעיות לבריאות טובה (אני מעדיפה להשקיע בבריאות מאשר לדאוג להלחם בסימפטומים של מחלות, אבל גם זה קורה) ולשמחת חיים הוא תחום בו אני מתעסקת מילדותי. כשלמדתי ביולוגיה, נטלתי על עצמי את חובת ההוכחה והתחלתי גם לקרוא מאמרים דרכם גיליתי את אופן הפעולה של רבים מצמחי המרפא של סבתא. ההסברים הביולוגים עזרו לי להבין ולהעריך את האוצר שנפל לידיי, ואני כאן- בכדי לעזור לכן, לנסות לתרום לכן מהידע שברשותי ולאפשר לכן לרפא את עצמכן, את משפחותיכן ולהיות נושאות המרפא. פעם בשבוע, אפתח שרשור בו תוכלו לשרשר שאלות ולחפש מידע בנושאים אלו. אנסה לתת לכן טיפים שונים וכדומה. אתן מוזמנות להיוועץ עימי גם בקומונה שפתחתי (מופיעה בחתימה). בברכת בריאות ושמחה. עינבל
אז למה אני אדומה? אפתח בסיפור. סבתא שלי אשה מדהימה. נולדה בשנת 1925, בצפת למשפחה חסידית ואדוקה. אמה שלה, אסתר-ברנה, נולדה גם היא בצפת, והכירה כל צמח, כל עשב וכל מרפא אפשרי. את ילדותה העבירה בשדה שסביב העיר, וכשבגרה ידעה לצאת ולמצוא בשדה מזור לכל דורש, או דורשת. היא טיפלה בנשות החסידים ובחסידים באמצעות נשותיהן. את הידע היא העבירה לבתה, היא סבתא שושנה. וסבתא שושנה לימדה אותי, בסבלנות ובאדיקות, את כל המחלות וכל הפתרונות. היינו הולכות לנו בחוץ, וסבתא לפתע מתכופפת לצמח ואומרת לי, עינבל קטנה בת 5-4: "תריחי". ואני מריחה. "תקטפי ותמוללי ועכשיו תריחי!". אני לוקחת חתיכת עלה, דביק לי ביד. ממוללת. מריחה. ריח דביק שלעולם לא אשכח. סבתא אומרת : טיון דביק. מכינים ממנו משחה לעקיצות ולכוויות, ואם מגרגרים בפה זה טוב גם לפצעים בפה. "אבל מה זה כוויות?" אני שואלת. "זה כשהעור מקבל פצע מהאש. אבל לא חשוב, תזכרי שזה עוזר." ובאותה הזדמנות היא כבר ממשיכה ברשימה של נגד כוויות ועקיצות..." השרף של התאנה, עלים של מרווה, אלוורה..." ועכשיו, סבתא שלי לא זוכרת כלום. אלצהיימר. עצוב מאוד. אבל היא משתמשת בי כספר זכרונות שלה, מתקשרת ומבקשת " עינבלי, תזכירי לי איך אני מורידה לחץ דם גבוה? מה לימדתי אותך?" ואני נזכרת ונותנת הוראות לסבתא שלי : "תרתיחי מיים, שימי כפית שתיים של פריחת עוזרר ועלים בכוס, תני לזה לשרות כמה דקות ותשתי". תחום צמחי המרפא, פרחי באך, שמני המרפא ושיטות טבעיות לבריאות טובה (אני מעדיפה להשקיע בבריאות מאשר לדאוג להלחם בסימפטומים של מחלות, אבל גם זה קורה) ולשמחת חיים הוא תחום בו אני מתעסקת מילדותי. כשלמדתי ביולוגיה, נטלתי על עצמי את חובת ההוכחה והתחלתי גם לקרוא מאמרים דרכם גיליתי את אופן הפעולה של רבים מצמחי המרפא של סבתא. ההסברים הביולוגים עזרו לי להבין ולהעריך את האוצר שנפל לידיי, ואני כאן- בכדי לעזור לכן, לנסות לתרום לכן מהידע שברשותי ולאפשר לכן לרפא את עצמכן, את משפחותיכן ולהיות נושאות המרפא. פעם בשבוע, אפתח שרשור בו תוכלו לשרשר שאלות ולחפש מידע בנושאים אלו. אנסה לתת לכן טיפים שונים וכדומה. אתן מוזמנות להיוועץ עימי גם בקומונה שפתחתי (מופיעה בחתימה). בברכת בריאות ושמחה. עינבל