שרשור חוויות מהתיאטרון!

AvtipuS

New member
תמונה אחרונה ../images/Emo13.gif

סטרול,גיא,טיטי,דניאל ותום. מחר יהיו כמה סרטונים. [WDYG,WAY,טיפה בים]
 

little WhiSper

New member
היה...

מוזר. מצד אחד נהנתי, היה אחלה פלייליסט כמו שאמרו, לא היה צפוף מדיי (אפילו קצת ריק), ואנשים טובים כמובן. מצד שני משהו היה מוזר, כמו שענבר אמרה הלהקה היתה טובה כרגיל, אבל משהו הרגיש אחר,חסר. לא נורא. תמיד טוב לראות אותם. תודה לכל מי שצריך אותה
 

זמן אור

New member
../images/Emo55.gifקשה להסביר....

ואני לא מוצאת שום דבר שהיה באמת לא בסדר. אבל פשוט שום דבר אצלי לא היה במקום, מעורפל מידי ומבולבל מידי. הלהקה הייתה אחלה, בעיקר אחרי ההופעה. והיה טוב לראות הרבה אנשים שלא ראיתי הרבה זמן. (נוריאל, אין עלייך
)
 

yuvizz

New member
תיאטרון..

ת'אמת שלא יכולתי שלא לצפות, וזה לא שהתאכזבתי, ולא הייתי מוותרת, אין חרטות. רק שקצת חבל, שבאמת פספסתי המון. סופסוף 'יכול להיות' ופשוט לא הייתי. משהו היה חסר לי, וכמו שאמרו לפניי הייתה חסרה אווירה, כאילו שחשבו על הכל חוץ מעל זה, כי באמת, היה פלייליסט מטורף. קצת עיצבן שלא הספקתי לראות את הלהקה, אבל לא נורא, ובעזרת השם נעלה לירושליים
.
 

נשמת

New member
פפפ....

בגדול, היה מאוד חוויתי. בקטן, חיכיתי שההופעה תגמר בפעם הראשונה בחיי. ועוד בשורה ראשונה. ועוד בתיאטרון, ב-בית. ולמה? בגלל שהקהל היה על הפנים. אני לעולם לא אבין פוגואים ושות'... אני חייבת לציין שההתבהמות הזו לא השתלמה הפעם. בקושי יכולתי להתרכז בהופעה, כל האנרגיות שלי הופנו לשרוד. וזה מזכיר לי את עיר הנוער בי-ם, כמה עצוב שזה נשמע. מלא ילדודס וערסיידה, תסלחו לי, אבל כבר לא הרגשתי בבית. אני מתחרטת באיזשהו מקום שלא עמדתי יותר מאחורה, למרות שמאד נוח על הברזלים וכיף גדול לראות מקרוב את הלוע שלהם. אז ה"נוחות" תזכר לדורות, באמצעות הסימנים בכל הגוף... ואני לא אשכח לכמה אנשים שהרסו לי את היום הזה, שיכל להיות עוד קצת יותר טוב. והם יודעים מי הם, כמו כן, לא אשכח את אלו שעשו לי את היום הזה לא-מדכא, כפי שהיה צפוי בהתאם לנסיבות... עידודו, שנשונה, אהוביי. אני כל כך שמחה שבאת
ולראות אותך באמצע ההופעה, גם אם לא בג'קי - זה כיףכיףכיף. ולך, מתוק שלי, אמן ונזכה לעוד הרבה ג'יפות. זה מחיר שאני מוכנה לשלם בשביל לראות את אורית, לחבק את אורית (איזה מליון פעם) להחזיק לה את היד
ולהרגיש שהיא לא עוזבת בקלות להצטלם ולעכל שהיא עומדת לידי, בגובה שלי, במימדים שלי, לבקש ממנה חיוך גדול ולקבל חיוך מאולץ ומשעשע. זה שהיא שואלת אותי שאלה, שנגעה לי במקום קמוס בלב. שמאשר, שהיא זוכרת ולאט לאט גם מכירה אותי. לתת לה מכתב. לבהות בה. פשוט לבהות מהצד. אשה-מלאך. לפעמים היא נראת כמו מנורה זורחת. ולראות את תום, מחייך ומחלק חום ותשומת לב לכולם. להביט בו מרחוק ולחייך- שבזכותו זה קיים. הייתי מוכנה ללחוץ על פאוז לנצח, ואני לא מגזימה... האמנם הורגזתי כמה שעות טובות לפני ונמחצתי קשות במהלך אבל אחרי - הכל היה שווה. הכל. היה. שווה. אורית, אני אוהבת אותך. המון.
וחלק יקר מכם... שתמשיכו להיות.
~באהבה~
 

נשמת

New member
+וכמה דברים יותר מידיי חשובים+

# ישנם אנשים שראיתי ולא הספקתי לומר שלום, או להיפרד. # ישנם אנשים שלא ראיתי ולא ידעתי שנמצאים, והם יקבלו את הכאפה בהזדמנות הראשונה. # ספירי, אני לא יודעת למה הגבת כמו שהגבת וחשוב לי לדבר איתך על זה ועד אז ~תודה~ שנצרת.
# תודה לכל הצלמים והצלמות - תמונות מבורכות. # הפעם צילמתי גמני, והנה לחלוק עמכם באיכות פחות טובה מן המקור, תבלו.
 
למעלה