../images/Emo77.gifיונייייייי כפרע~~~~3>>>>../images/Emo65.gif
אני לא מאמינה שאני כבר חצי שעה יושבת וכותבת ולא יצא לי שום דבר נומלי. T_T נכון שאת מוכנה לדלג על הברכות, המחמאות, האיחולים והבדיחות השנונות הפעם ואני אכתוב לך בבוקר כשאני אוכל להתרכז? נכון. בינתיים, פיק יומולדת. קודם כל, אני רוצה להודיע שטרחתי ועמלתי קשות, אז אשמח אם תשקרו ותגידו שאהבתם את זה. שם: החיפוש. דירוג: R חלש על רמיזות מיניות. [אני כתבתי R...? |מתפגרת|] תקציר: סוי פונג ויורואיצ'י מחפשות מקום לדבר. ~*~ סוי הציצה בחשש דרך חריץ בדלת. "יורואיצ'י סאמה...?" "כן, דבורה קטנה?" "אני צריכה להגיד לך משהו חשוב." "מה?" "לא כאן. צריך למצוא... מקום שקט." "אבל איפה?" ללא מילים מיותרות, סוי אחזה בזרועה של יורואיצ'י והובילה אותה. במורד המדרגות, פנייה ראשונה ימינה, ישר, עוד מדרגות, עד ששתיהן עמדו מול... ארון מטאטאים גדול. סוי פתחה את הדלת. "אופס... אני מקווה שאנחנו לא מפריעות למשהו." אוטנה ואנשי התרחקו אחת מהשניה במהירות והסמיקו. שיערה של אוטנה היה מאוד, מאוד פרוע והשמלה של אנשי הייתה מאוד, מאוד על הרצפה. יורואיצ'י גירדה בראשה בבלבול. "רגע... הן בכלל מאנימה אחרת. מה אתן עושות כאן?" אוטנה סידרה את כתפיית שמלתה ונראתה נבוכה. "אנחנו כאן כי- רגע, סוי עוד לא סיפרה לך?" "היא בדיוק עמדה לספר לי משהו, אבל אני חושבת שנחפש לנו מקום אחר. תהנו!" מסדרון, פנייה שלישית שמאלה, דרך מנהרה סודית, במעלית מעופפת, במעלה המדרגות, עד ששתיהן עמדו מול... וילון. "ובכן, דבורה קטנה, זה אכן מקום מאוד... מעניין. אף פעם לא עשיתי את זה מאחורי וילון." יורואיצ'י חייכה חיוך ממזרי אופייני והסיטה הצידה את הוילון. "אופס... נראה לי שאנחנו מפריעות שוב." ראנגיקו הרימה את ראשה מצווארה של אוריהימה ברוגז. "אוף, אי אפשר כבר למצוא מקום שקט! שיזורו ונאטסקי תפסו את המקלחות המקולקלות, מיקוטו ומאי את מרתף היינות ואנחנו נאלצות להסתדר על המרפסת. עכשיו אפילו כאן מפריעים לנו??" "מי אלה בכלל??" "כן, כן, אנחנו הולכת." ישר, ישר, ישר, חדר אחד אחורה, מעלית כמה קומות למעלה, מדרגות כמה קומות למטה, ריצה בישית הלוך וחזור, עד ששתיהם עמדו מול... דלת. "רעיון נפלא. מאז שיומיצ'יקה התאפר פה כולם שומרים מרחק." הן פתחו את הדלת. "לא, לא שוב!" יאמאטו הרימה מבט מחולצתה החצי-קרועה של קויה וחייכה חיוך רחב. "כאן תפוס. לכו תמצאו לכם שירותים אחרים." "אבל... אבל..." יורואיצ'י נראתה אובדת עצות. "אתן בכלל מלאבלס! מה אתן עושות כאן בשירותים???" קויה הביטה בסוי בעגמומיות התמידית שלה. "ספרי לה כבר." "נצטרך כנראה למצוא מקום אחר כדי שתסבירי לי מה לכל הרוחות הולך כאן." חציית חדראוכל רחב בגלגלונים, זחילה אינדיאנית על פני משרדי פלוגה 4, ריצה, קפיצה, עמידה על הראש, עד ששתיהן עמדו מול... החדר ממנו יצאו. "היי, מאוד שקט ובודד כאן. אז מה קרה, דבורתי?" "העניין הוא..." "נו?" ש..." "כן?" "ליוני יש יומולדת."