תחרות הדבר הכי מוזר/שרוט שעשיתם

[גילי המתוקה של הצט]

חחחחחחחחחחח גדוללל אהבתיי

 

[tkuihehr]

אחלה סיפור

כל מי שלמעלה כתה שהוא לא מאמין, סתם מבאס. אחלה סיפור, אהבתי. אם תהיה הצבעה בסוף, אני בוחר בסיפור הזה

 

[GuyN2]

חרטה

 

[EXECUTION MANAGER]

מה יותר קל מלזרוק מבט על...

האלבום שלי. צפיה מהנה

 

[סוהיזו]

להתנהג כמו ילד ג`ונגל!

יום אחד החלטתי לצאת לאיזה מעיין בירושלים ולהראות בנאדם שגר שם או יותר פשוט חי שם, התפשטתי נשארתי כשעל גופי רק גופיה לבנה מלוכלכת מבוץ קשורה לאיזור התחתון, חייתי שם מתאנים וענבים שגדלו באיזור ומהמים שבמעיין, באחד הלילות פתאום אני מזהה חברים שלי אני הולך אליהם ומספר להם איך אני חי ואז הם אמרו לי `בואנה, אתה שרוט רצח` ומאז הם קוראים לי מוגלי..

 

[just 20 f]

מצחיק, למרות שאני סגורה על זה שזה מומצא.

 

[lucky היחיד]

תחרות הדבר הכי מוזר שעשית

אני מתכתבת עם אחותי בICQ למרות ששתינו נמצאות בבית

 

[ViolSastrad]

../images/Emo41.gif../images/Emo151.gifארוך.. אבל שרוט לא פחות מזה../images/Emo6.gif

חושב שהראשון הזוי ביותר, אבל גם השני והשלישי לא שפויים למדי

סיפור ראשון - אני בתור חננה מצוי ביותר (

)מעריץ את פרופ' סטיבן הוקינג, וקרה מקרה ובשנה שעברה הגיע הלה לבקר בארץ ישראל... אבל מה? מדובר במדען בעל שם עולמי ולא היה פשוט להגיע אליו... ניסיתי למצוא כל דרך כדי להגיע אליו (נכנסתי לאתר השגרירות הבריטית, שלחתי מיילים למזכירות של אוניברסיטאות בהן הוא ביקר ועוד... אבל לא הצלחתי לקבל "גישה" אליו... גם ההרצאה לקהל הרחב שהוא היה אמור להעביר הייתה מלאה עד אפס מקום

) בסופו של דבר נכנעתי, אבל אז היה לי ויכוח עם עוד סטודנט שלומד איתי , והוא אמר שאין שום סיכוי שבעולם שאני אצליח להגיע אליו - והויכוח דווקא נתן מוטיבציה להמשיך לנסות, ולא יודע איך אבל התערבתי איתו שאני בסוף כן אגיע אליו.

ואיך עשיתי זאת? ככה: בנוסף להיותי שרוט כרות עם נבוט אני גם חובב צילום ובידי מספר מצלמות DSLR עם מגוון עדשות שלא יביישו אפילו כתב בכיר בנשיונל ג'יאוגראפיק. מה עושים? רואים בלו"ז של אדון הוקינג בשגרירות הבריטית, כי מתקיים אירוע פרטי באוניברסיטה בה אני לומד (אבל לא כתוב איפה זה יהיה ובאיזה שעה מטעמי ביטחון

). נכנס אני לאתר של מעריב, מדפיס את הלוגו שלהם, את הלוגו של מקומון כלשהו, ומדביק את זה על המצלמה ועל המבזק שלי. אני ניגש ליחצ"נית של את"א ומציג עצמי כצלם אותו מקומון, ומראה בהתלהבות קלילה ובביטחון שוטף את "הציוד שקיבלתי ממערכת העיתון" יחד עם המדבקה. <אייקון מתלהב> היחצ"נית מהססת במקצת ומתקשרת למנהלת שלה, ולאחר מספר מילים נותנת לי את השפופרת, והאחרונה בסופו של דבר אומרת לי:"טוב... נבדוק את הנושא, תהיה בשעה t במקום X. ישש!!!

יש לי את הכתובת! יש לי את השעה! כל מה שנותר זה לחבור לשאר הצלמים שבאו ולהיטמע בתוכם בזמן הסלקציה, וזהו! אני בפנים! אהה....וכמובן שגם עשיתי לו בוק!

למה לא לנצל ת'ציוד שהבאתי?

... אני יודע שזה שרוט למדי... סיפור שני - במהלך מלחמת לבנון השניה עשיתי את אחד המעשים השרוטים והמטופשים בחיי - ונסעתי לצפון המופגז כדי לחוות את הקטיושות (ואני גר מספיק דרומית לשם כדי לא להרגיש כלום)... לקחתי איתי חבר (כדי שיהיה עוד מישהו לחוות איתו את זה), מצלמת וידאו ואוטו... נסענו בשעות שאמורות להיות עמוסות, אבל הכביש היה ריק, ולרוע מזלינו (או למרבה המזל כפי שחשבנו באותו הרגע) תפסה אותנו אזעקה בחיפה ואף חווינו נפילה (אמנם לא כ"כ קרובה, אבל עדיין טראומתית למדי

). סיפור שלישי - כשהייתי קטן הייתי מתלהב מכל הסיפור של מצלמה נסתרת

, אז אני ועוד חבר ניסינו לביים סצינה מוזרה ביותר של מצלמה נסתרת. לקחתי מצלמה ישנה וענקית שנראתה כמו מצלמת וידאו, שמתי עניבה וז'קט מקטורן והתחבאתי מאחורי שיח, כאשר החבר שלי ניגש לאנשים רנדומליים ואמר להם שנתקע לו בומרנג על העץ ושיעזרו לו להוריד אותו

כמה דקות אחרי זה יצאתי מהשיחים עם המצלמה ונופפתי לשלום.. האמת שהאנשים לא כ"כ הבינו מה אנחנו רוצים מהחיים שלהם, אבל לפחות אותנו זה שיעשע... זהו... האמת שיש לי עוד סיפורים שרוטים אבל אלה הסיפורים שכעת עולים לי בראש... ביי

 

[Jen74]

מוזר לאנשים ש...

אני מעריצה של אלביס פרסלי. זה מתבטא בניהול פורום אלביס בתפוז, ניהול מועדון מעריצים רשמי ישראלי, איסוף פריטי אספנות של אלביס מהארץ ומחו"ל, רכישת מגזינים שונים רק בשביל כתבות ותמונות שקשורות לאלביס (גם 30 שנה לאחר מותו כותבים עליו) ורכישת דיסקים, קלטות, DVD ותקליטים (אפילו שאין לי פטיפון) עם מיטב השירים בביצוע של אלביס. אנשים מסביבי לא מבינים מה לי ולאלביס, שהייתי בסך הכל בת 3 כשהוא נפטר. המשפחה והחברים התרגלו אבל עדיין חושבים שזה מוזר ושמדובר באיזו שריטה עמוקה ובלתי ניתנת לריפוי. ולי באופן אישי אין בעיה עם זה שחושבים שאני מוזרה כי אני אוהבת את השירים של אלביס והתמונות שלו מפארות את הסלון שלי והחדרים בבית והוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי.

 

[ק ל י ג ו ל ה]

אלביס גאון!!../images/Emo47.gif

והוא חי. לכל המפקפקים.

 

[Jen74]

אז יש לי בקשה

אם הוא חי ויש לך מושג איפה אפשר להשיג אותו, אשמח אם תמסור/תמסרי לו ד"ש ממני.

 

[אהvה bת 20]

במקום בית שימוש

אני בן 23 וכמובן שזה נחשב לגיל ההתבגרות ולחשיבה בוגרת (ואני מקווה שלא תרדו עלי יותר מדי זמן אחר שתקראו את זה) אבל אני מגיל 13 ועד 19 רציתי לנסות להיזכר איך זה כשאתה תינוק ואיך מרגישים כשכל הזמן מטפלים בך ומפנקים אותך אז מה שאני עשיתי זה שפשוט מאוד כשהייתי לבדי בחדר הייתי פשוט מאוד משתין ומחרבן על עצמי גם אם אני הייתי לובש בגדים וגם אם הייתי הולך לישון כן במיטה וכל זה התחיל בגלל סרט אמריקאי שראיתי בגיל 13 שבו בסוף הסרט (כל מהב שראיתי זה את סוף הסרט ) למישהו ברח במכנסיים והוא החליט לעמוד כשפניו כלפי הקיר בחצר בית ספרו ולהסתיר את זה אחד המורים ראה אותו עומד מול הקיר ושאל למה הוא לא עם כולם אז הוא אמר שהיתה לו תאונה ובשביל להגן עליו המורה פשוט ניגש לברזיה והרטיב את מכנסיו במים ואמר לכל מי שנמצא סביבו שהוא עושה פיפי במכנסים בכל הזדמנות ואז בסוף היום כל התלמידים והמורים נכנסו לאוטובוס כשהם רטובים מפיפי מאז חשבתי לגייס את ההרגל הזה לעצמי

 

[GuyN2]

בילי מדיסון עם אדם סנדלר

זה קורה די בתחילת הסרט ולא בסוף

 

[אביתר השפיץ]

חח הפרס שליייי!!

עקרתי לעצמי שןןן עם פלייר מרוב פחד ועצלנות ללכת שוב לרופא ( שני עקירות בטיפפול ועוד עקירה למוחרת לא בא בטוב לבן אדם חח) דיממתי למוות חצי שעהה או יותרר חחחחח

 

[סדנס]

אתה סתם מטומטם../images/Emo8.gif

 

[«Jimmy Page»]

אחורצח

 

[מוגי האחת]

../images/Emo80.gifאיפפ כמה סטלנים יש פה.. XD

 

[idanias]

../images/Emo45.gif../images/Emo6.gif

שרוטים כמו כולם

 

[eztc]

3 דברים שרוטים שאני עשיתי../images/Emo13.gif

1. להתנות אהבים עם סבתא שלי במיטה של דוד שלי (ואני עוד בת!

) 2. לזרוק על דוסים פיתות בחג הפסח ולכוון לתוך הפה שלהם! 3. לנסוע לאיראן עם שלט גדול בעברית וערבית:" אני חיסלתי את עימאד מורניה" עשיתי את הכל והיה לי טוב!!!!

בהצלחה לי!

 

[אביתר השפיץ]

השני היה ממש לא מצחיק...