הם פספסו
קרן וגב יושבים בחצר, היא על הספספל, הוא על הרצפה. קרן "אני הולכת להביא נס" מנשקת את גב ששוכב על הרצפה, אפאטי. חוזרת. קרן "אני הולכת לעשות פיפי" מנשקת את גב ששוכב על הרצפה , אפאטי. אחכ היא מתחילה לספר סיפור שקרה לה בקולומביה, מספרת, מספרת, מספרת ובאמצע הסיפור שהיא בשיא ההתלהבות, גב באצילות נפש: "קרן, זה לא סיפור לבוקר". קרן "אה, נכון? אני אספר שוב בצהריים" בסוף סיימה את הסיפור ל"הנאתו" של גב. זוג מהשמיים.