../images/Emo119.gifאין אין אין כמו במבה - של אסם!
תכלס אין לי מושג למה כתבתי את זה... זה סתם עלה לי לראש אז החלטתי שזה יחליף את הכותרת הרגילה של תכננ"ש...
יום ראשון: מתכונת בלשון (עברנו חמש כיתות עד שהגענו לאחת שאפשר לעשות בה את המתכונת) בית בשעה עשר! מדהים!
תזמורת (היה ממש מפחיד... הייתי היחידה שמנגנת על חליל כי השתיים האחרות לא באו ושמו לי מיקרופון כדי שישמעו אותי יותר טוב... פחד אלוהים!
)
יום שני: בצפר,
שש שעות מדעיות! פעם אחרונה שיש שביעית-שמינית! הידד! זהו! אין יותר חזרה הביתה בארבע! נגמר!
לחפור לחברות על קראקוביה ועל חלום הזוי שהיה לי שכולל אותי טסה לברצלונה עם אנשי Make A Wish אחרי שגילו אצלי סרטן סופני ופוגשת את בויאן ואז מסתבר שהייתי בהיריון ממנו ולא משנה... דבר הזוי ביותר!
אני חייבת להפוך את זה לסיפור - כאילו... לא בויאן וברור שלא בת 16 חולה סופנית ובהיריון - בת 16 והיריון כבר היה פעם (הלך דווקא טוב. אנשים אהבו את הרעיון - אמרו לי שאני גאונה. עדיין אומרים
)
יום שלישי: בצפר, מגמת מוזיקה כנראה, צריך לראות איך עושים את זה בלי השביעית שמינית... להגיש עבודה נוראית באזרחות שהייתי צריכה יותר משעה וחצי כדי למצוא לה מאמרים!
יום רביעי: בצפרוש שלא כולל שום דבר מעניין, אני חושבת שזה היום האחרון של מתנות בפיפ"א בפייסבוק
אני צריכה שוער! השוער שלי פאקינג דרגה 50! זה כזה עלוב! אני חייבת אחד טוב!
יום חמישי: בצפר, יום אחרון (מחליפים לנו שעת מחנך בשעה לשון. זבלים.) לפני הסופ"ש!
יום שישי: לנוח! אין שיעור חליל! הידד! איזה אושר!
יום שבת: שיעור חליל של שעתיים כנראה (נורא ואיום! תחשבו על שעתיים שבהן רק נושפים ושוב נושפים וכמעט ולא לוקחים אוויר לפני הנשיפות... לא דבר כיף במיוחד!) להשתגע כי כנראה כולם ילמדו לבגרות בלשון שאני אישית לא מבינה מה צריך ללמוד בשבילה..
