תשובות אישיות
כמובן, שהתשובות לשאלות אלה משתנות בין אדם לאדם, לכן אוכל לענות רק לגבי: ש: "איך קרה שהפכתם להיות פגנים?" ת: קשה לי להצביע ולהגיד "ככה הפכתי להיות פגני". למעשה, כשגיליתי שהאופן בו אני רואה את העולם הוא לא לגמרי ייחודי לי וכי יש מגזר שלם בעל אמונות דומות, קרי פגנים, הבנתי שאני בעצם פגני. אם אוכל להצביע על תקופה בה למדתי להבין את משמעות המילה והבנתי שאלה הן, פחות או יותר, אמונותיי, זו תקופת התיכון. קדם לכך גם חיפוש - למדתי על דתות שונות שסבבו אותי (יהדות, איסלאם, נצרות, הדת הבהאית וכן, יותר מכל, אתיאיזם צרוף) וראיתי כי אינן מתאימות להשקפת עולמי. ש: "בערך כמה פגנים יש בישראל" ת: אין איזשהו מפקד אוכלוסין, והמדד הטוב ביותר, כרגע, הוא הפגנים הגולשים באינטרנט ואלו המגיעים איתם. לאירועים השונים, למעט אירועי "בית הספר לשמניזם - הרוח הגדולה" (שאני אישית לא נכחתי בהם), לא הגיעו יותר מ-50 אנשים הקוראים לעצמם פגנים או מתעניינים בפגניות החדשה (והישנה). ידוע לנו על נוספות, וההערכות נעות מ-100+ ועד לכ-300 איש. ש: "רשמית, מבחינת מדינת ישראל, מה כתוב לכם בלאום?" ת: עד כמה שידוע לי, מבטלים את סעיף הלאום. אני משער שלרובנו מצויין "יהודי" (למעט פגנים ממוצא אחר, שהם מיעוט בארץ) בתעודת הזהות, ואני אישית לא ממהר לשנות את זה. ראשית, האמונות הפגניות השונות אינן מוכרות בארץ, ואני עדיין רואה עצמי שייך ל"לאום יהודי", אך לא לדת היהודית. ש: "אני מניחה שחלקכם בעלי משפחות - גם שאר המשפחה שלכם פגנית?" ת: אני משער שאת מתייחסת בעיקר לשכבה הבוגרת יותר - הנשואים ובעלי הילדים. לא אוכל לענות ככזה, אך כבן למשפחה, אני יכול בהחלט להגיד כי הורי אתיאיסטים גמורים. אני משער שרוב המשפחות אינן פגניות כלל וכלל - חלק אתאיסטיות, חלקן מסורתיות, אולי אפילו כמה דתיות. ש: "חשוב לכן להעביר את האמונות שלכם הלאה (אם אתם רוצים תקראו לזה מעין מיסיונריות)?" ת: לא וכן. לא - אנו נגד מיסניוריות. מי שמצטרף ומגלה, ומרגיש שזו דרכו - ברוך הבא. לא ננסה לשכנע אף אחד בצדקת דרכנו, רובנו, אני מאמין, בעד סובלנות דתית ומאמינים כי בסופו של דבר, בכל דת יש שביב מן האמת (שאין אנו יכולים להבין אותה). למה כן? אנחנו כן בעד הסברה כנגד השמצות פרועות וחסרות שחר - אין אנו עובדים את השטן (ובכלל, לא מאמינים בו), לא מקריבים חתולים או כל בע"ח אחר, אין אנו מתעללים בתינוקות וכן הלאה. ש: "כשאתם מתחתנים - אני מניחה שזאת (מן הסתם) לא חתונה יהודית, אז אתם מתחתנים בחתונה אזרחית?" ת: אני אישית עוד לא יודע, זה יהיה גם תלוי במי שתהיה אשתי. אם היא תרצה חתונה יהודית מסורתית, אני לא אתנגד (ואם זאת, אבקש גם את המקבילה הפגנית לחתונה). איני חושב שאעשה שמיניות באויר כדי לא להתחתן בחתונה יהודית, ולו בגלל שכן יש לי קשר למסורת הזו ואני מכבד אותה (אם כי לא מאמין בה) והן בשל שלא ארצה לפגוע במשפחה ובחברים. ש: "נניח ונולד לכם בן זכר. אתם מלים אותו?" ת: עוד לא הגעתי למצב שבו אני חושב על למול או לא למול, אבל אני משער שכאן שוב, ההחלטה תהיה משותפת לי ולאימו של הילד.