Post

[Seasonal Beast]

אמרתי את זה להיירלום,

אאל"ט. ביורק מפגרת[במובן הטוב, כן?], אז אני בספק אם היא ידעה על כפל המשמעות שיש למילה הזאת. אבל, חידדת את העובדה בעזרת הפסים[זה באמת מזכיר], אז אני באמת לא יודע. כן, ידעתי. Post מתייחס, לפי הabout&about באתר הרשמי, למילה 'אחרי'. כאילו, אחרי דביוט. ביורק אומרת: "הרגשתי שהאלבום הוא החצי השני של דביוט, אז היה הגיוני לקרוא לו Post-סוג של לפני ואחרי". אגב, את הג'קט עיצב לה חבר בשם Hussein Chalayan [מישהו אמר DI ולא קיבל?] והוא עשוי מנייר בלגי או משהו לא ברור.

 

[סריט]

לדעתי אפשר להתייחס לשם הזה בשני המובנים

אני זוכרת שקראתי את זה כמה פעמים. שאפשר להתייחס אליו כדואר וגם כאחרי. מצד שני, זכור לי שקראתי על זה בויקיפדיה אז לך תסמוך על אנשים שאומרים שהיירלום הוא בעצם גיא פינס במסווה. אבל בכל מקרה ההתייחסות שלדעתי היא הכוונה המקורית היא 'אחרי'. לא פעם ביורק אמרה שהיא הוציאה את דביוט ופוסט, לפני ואחרי, עם כל החומרים שהיא אספה לאורך השנים, ואחרי שהיא סיימה והשאירה אותם מאחור, היא יכלה להתקדם הלאה. זה בעצם מין אלבום כפול כזה. כמובן שביורק עם המגורים שלה בלונדון וכל הפרסום והדברים האלה התפתחה מבחינת סאונד, ודביוט יותר נאמן לשורשים שלה, אבל עדיין, אלה חומרים שמסמלים יותר את ביורק הצעירה נקרא לזה...

 

[Seasonal Beast]

אני חושב שהיא גם התחילה

עם הצד הביזארי, אם אפשר לקרוא לזה ככה. זאת אומרת, מערות עטלפים, עירום, באהמה וכו'. או שאני טועה וזה היה דביו, או הומוג'ניק. בחייאת, אין לי כח לבדוק באתר הרשמי, סריט תתקן אותי. [אגב, מה קרה לחורה?]

 

[סריט]

מאיפה נראה לך שאני זוכרת? תפנה להיירלום.

אני יודעת שנקשרת לחורה, אבל החיים קשים, ולפעמים אנחנו נפרדים מדברים שלא רצינו להפרד מהם, על כך, נר

.

 

[Esmena]

זה פוסט זה פוסט זה פוסט.

ואת זה למדתי לפני שבע שנים בערך מאתר"אלמוני" בשם מומה בו יש ערך מרשים ומפורטילים על ביורק.אז לפני שאתם רצים לויקי ילדים ,בארמנית או לא בארמנית, תבדקו במומה.הדבר נכון לא רק לגבי הגברת אם כי נכון כי חסרים בו ערכים על אמנים רבים,ויש בעיות, ויש ערכים -שאינם-ערכים,שהם ותו לא. הערך של ביורק הוא באמת אחד מהטובים. א-ב-ל כן,עכשיו אני רואה שהוא מגיע רק עד מדולה. בנימה אישית ואולי מיותרת( מי שרוצה יכול להפסיק לקרוא כאן), איזו התקפה של נוסטלגיה והכל בזכות ההודעה הזו. כל יום הייתי גולשת באתר הזה, מגלה אמנים חדשים, לומדת על אמנים מוכרים, מקשיבה לדגימות(כן,דגימות! כמה שניות מכל שיר!)משירים ולומדת לאהוב. לפעמים שופטת,קצת לא בצדק. התמימות. חלק גדול מהאמנים שאני אוהבת , או מאלה שהכרתי בגללם, או מהידע המוזיקלי הכללי שלי-אני חבה לאתר הזה. אחר כך נטשתי : אולמיוזיקגוויד ,סידינאו ואז אמאזון קנו אותם ואז אמאזון בשילוב עם אולמיוזיק.כן,אלו זכרונות יפים בעבורי. אולי זה אמור להיתפס כעלוב כי הכל מושתת רשת .אבל זה המצב. בתוך התמודדות קשה עם זכרונות לא סדורים נארטיבית מאותה תקופה, מומה באה לי פתאום כזיכרון מאיר . זה מה שהייתי עושה אז בשביל הכיף,בשביל הspirit,זו הייתה התמכרות.גם זה היה אז, גם החדווה הגדולה של גילוי המוזיקה .כנראה שזה היה בעצם די במרכז חיי.אני זוכרת עכשיו,אולי טוב מדיי. כן,רק אל תשאלו אותי מה קרה כשקראתי בפעם הראשונה את הערך על המאניק סטריט פריצ'רז.

 

[סריט]

מומה זה אחלה אתר אינפורמטיבי,

הבעייה שהוא לא הכי מעודכן... כמו שאמרת, הערך של ביורק נעצר במדולה. גם הדיסקוגרפיות שם לא מעודכנות, וחבל. אני נעזרת באתר הזה לעתים, יש לי אותו אפילו במועדפים! ואין לי בכלל אתרים במועדפים, חוץ ממילונים של כל מיני שפות וכל מיני מאמרים שלא סיימתי לקרוא ואני אף פעם כנראה לא אסיים. נגיד, הדבר הכי דומה אצלי למה שתארת עכשיו, להלן התמכרותך לזפזופ במומה, זו ההתמכרות שלי ליו-טיוב. כאילו, אחרי שגיליתי שיש שם עוד דברים חוץ מביורק. אז הסרגל הימני הזה הרס לי את החיים. אני מסיימת וידאו אחד ועוברת לאחר, מאמן לאמן ומקליפ לקליפ לראיון להופעה לדוקו. פעם, כשעוד היתה לי סבלנות לשבת על המחשב יותר משעה ברצף, הייתי מסוגלת לשבת לילה שלם על האתר הזה. היום אני ממש שומעת את האזעקה מתחילה להבהב לי בתוך המוח כשאיזה מישהו שולח לי קישור תמים ליו טיוב, ואני מתחילה לדלג בין הקונקשנס. אינטרנט זה מזעזע.

 

[Pygmy puff]

מכירה את Last.fm?

 

[סריט]

כן כן, בזמן האחרון אני ממש בקטע של הלסטFM.

 

[plants and rags]

כן, זה בשני המובנים.

ביורק אמרה פעם שכל שיר שלה הוא כאילו מכתב הביתה אחרי שהיא עברה חווייה כלשהי, מכתב לאיסלנד, ללב, לוואטאבר, אימהות, אלסמנשההההה.

 

[Seasonal Beast]

אני שוקל להיות זקן טרדן מויקיפדיה,

ולבקש מקורות. שם, תאריך וכתובת. נוותר לך הפעם, רק בגלל שפירמידה חידדה את העניין שהיא נראית כמו מעטפה. אני חושב שאני באמת לא שם לב לפרטים בעטיפות. זה קרה לי גם עם מדולה והמחוך.

 

[Pygmy puff]

../images/Emo45.gif גם אני חשבתי בכיוון של שני מובנים.

 

[Pygmy puff]

זה באמת נראה עשוי מנייר.

(מה זה נייר בלגי? זה כמו שוקולד בלגי, רק מנייר?) אולי היא התחפשה למעטפה ושכחה את הבול. צריך להיות מאוד מפגר כדי לא לדעת שפוסט זה דואר. אבל נו, היא אמרה גם שהיא לא ידעה שהומוגני זה homogenous ולא homogenic. (האמת שגם אני לא ידעתי. הממ)

 

[סריט]

its oh so quiet.

זוכרים שהוא גם באלבום הזה? לפעמים אני שוכחת. ראיתי את הפרסומת, אין ספק שהגסאות כיסוי האלה של הפרסומות יודעות להוציא את המוץ מן התבן

יש את העותק המקורי ברשותך?

מה? שמעת את כל השירים בדיסק?

מה?! הדיסק מתפקד כמקשה אחת?

יש קונספט וסאונד מאוד ברור של אלקטרוני וניינטיז על שלל השפעותיו, אבל הוא לא יותר מדי כופה את עצמו על האלבום. זה לא וולטה שכל השירים עם באסים ויש ספינות בפקק לפני כל שיר, יש שירים שקטים יותר ויש שירים אלקטרוניים יותר, אבל בכולם אני חושבת עובר כחוט השני [זה גרם לי לצחוק עכשיו], הרעיון הזה של בחורה שמגיעה לעיר הגדולה, וכל שיר לוקח את זה למקום שלו, אבל הוא נמצא שם. מדד העטיפה.

בסדר. 7. אני הכי פחות אוהבת אותה מהאלבומי סולו. בעצם, את וולטה אני אוהבת אפילו פחות. שיר שהדיסק לא היה עומד בגללו

באמת שלקח לי זמן להבין מה השאלה הזאת שואלת. IOSQ, נראה לי אלמנטרי. ארמי אוף מי והיפרבלאד גם. שיר שצריך להיות בי-סייד

אני לא זוכרת את כל השירים באלבום... רגע אני אעשה גוגל. טוב, You've Been Flirting Again לא נראה לי שאנשים ידעו לאכול אותו כל כך. אני באופן אישי הרוסה על השיר הזה והוא מרגש אותי כל כך [נכון שזה נשמע כאילו כל השירים מרגשים אותי? זה בגלל שאני בת.], אז נגיד שזה. למרות שאני לא כל כך יודעת איך לענות על השאלה הזאת, אף פעם לא החלטתי איזה שירים צריכים להיות ביסיידים ואיזה לא אז... שיר שעדיף היה לגנוז

קשה לי לענות על זה כי שמעתי הכל כל כך הרבה פעמים ומכל כך הרבה כיוונים שבכל שיר מצאתי את המקום שאני אוהבת בו. הייתי אומרת נגיד I Miss You, שזה שיר שהיה מעצבן אותי רוב הזמן, אבל גם אותו למדתי לאהוב מכל מיני כיוונים שהגעתי אליו מהם, ובכלל, אני לא טובה בוויתורים, שזו עוד דרך נחמדה להגיד אובססיביות קומפולסיבית. מ1-10, כמה שווה הדיסק?

שווה למי? שווה ביחס למה? תהייה יותר ספציפי! נגיד ביחס לשאר האלבומים של ביורק? 7. 8? שוב, אני לא יודעת לענות, כי כל אלבום היה בשלב מסויים האהוב עליי, גם פוסט עמד בראש הרשימה הרבה זמן, אז לפעמים בא לי עליו יותר ולפעמים פחות, תלוי באיזה תקופה אתה מבקש ממני לדרג.

 

[Seasonal Beast]

היא נורא מעטפתית וישואית שם.

ממש מכתבים לעולם הבא.

 

[Seasonal Beast]

../images/Emo41.gif שימו לב../images/Emo41.gif

שכחתי לחלוטין את טלגרם והאלבום מחווה שיצא לאחרונה. את טלרגם אתם יכולים ללכת לקנות, ואת אלבום המחווה אתם להוריד דרך וואלה[וגם לקרוא עליו קצת

]. אז, מה אתם אומרים על התוספות האלו?

 

[סריט]

טוב שנזכרת..

מעניין למה דווקא האלבום הזה זכה לשני אלבומי קאברים, ולא האלבומים האחרים. הסיבה שני יכולה לחשוב עליה היא פשוט כי שאר השירים באלבומים האחרים כאלה קדושים שאף אחד חוץ מהפירואנים לא מעז לגעת בהם. נגיד. טלגרם הוליד את המיקס של היפרבלאד, או יותר נכון, הביא לידיעתנו את המיקס הזה של היפרבלאד, אז זה כבר שווה את הכל. כמה מעצבנת אני אצא אם גם עכשיו אני אגיד שהאלבום הזה הגיע אליי בתקופות מאוד רגשיות בחיי ובלה בלה בלה? האמת שכל מה שאמרתי כבר על פוסט אפשר להשליך גם על טלגרם, בערך. כי נגיד את YBFA, גיליתי רק דרך טלגרם, וכששמעתי את הגרסה הזאת זו הפעם הראשונה שבכיתי משיר של ביורק, וזה לא משהו נורא קל. ממה שאני זוכרת, הקאבר שם להדפונס לוקח את השיר ההוא מפוסט לקצה, צריך להיות במצב רוח מאוד ספציפי בשבילו, הוא כאילו ממשיך וממשיך ואתה מחכה שיגיע כבר הפיצוץ הזה של הפזמון והוא לא מגיע. זה יכול להיות מאוד מאכזב ומצד שני מאוד, אני לא מוצאת את המילה. בקאבר של אנג'יו לא תמצאו שום קשר לאנג'יו. במקביל לI MISS YOU [אם אני זוכרת נכון! לא בטוח], באלבום מחווה האחרון לפוסט, שגם שם לא ממש ברור מה הקשר. אבל בסדר, אני זורמת. מה יש עוד להגיד על טלגרם? לדעתי אלבום למעריצים בלבד. הוא יכול להיות חופר-מה [קאבר מי], וצריך להגיע אליו עם ראש פתוח. לדעתי גם אנשים שאוהבים את פוסט לא התחברו אליו. אולי הם לא מספיק ניסו. האלבום השני, אני כבר בקושי זוכרת כי שמעתי אותו פעמים ספורות ואז נמחקה לי כל המוזיקה וטרם שחזרתי אותו. אני זוכרת שהקאבר לIOSQ הפתיע לטובה, ממש קליל וכיפי ומרענן, כמו שהשיר הזה היה פעם כשהוא רק יצא. כמו שהכוונה שלו הייתה אמורה להיות. למען האמת אני זוכרת שבהתחלה ממש לא הבנתי כלום מהאלבום הזה, ואז אחרי כמה האזנות היו שירים שממש התחבבו עליי. גם למדתי לאהוב את ההתייחסות השונה של אמנים שונים לשירים האלה, למרות הקושי בלשמוע שירים של ביורק בידיים אחרות. כי בטלגרם זה היה מיקסים בעצם, זאת עדיין היתה ביורק ששרה. פה אלה קאברים לשמם.

 

[Esmena]

../images/Emo4.gifדוארים קדימה

(הלו ! זה אייקון של הומוג'ניק שם בצד !הלו!טוב,החלטתי שהאייקון הזה הולם את פוסט יותר).

כן.

..כן.

קושיית המקשה מעניינת במיוחד בהקשר של אלבום הדואר. תמיד[יש לי אותו שש שנים] התייחסתי אליו, אולי בגלל ריבוי הסינגלים,כסוג של אוסף נטול הקשר של שירי ביורק קוסמים וקומנקטיביים ברובם. לא אוסף כמילה הגסה ומסחטת הכספים,אלא ככל שאלבום שאיננו אלבום-אוסף יכול להיות אוסף(אתם עוקבים?).מאידך, יש רוח פוסט. זו רוח קלילה ונהדרה, שנושבת ומתגברת ממחוזות הבכורה[דביוט] אל לונדון ה[פחות]קרירה ובמוזיקליות שלעיתים לאוזניים של עכשיו,למודות אלבומי ההמשך, נשמעת טיפה'לה דלה ורזה (כל הדברים המודרניים וכאלה)יוצרת את האלבום ההכי מהנה של ביורק.פשוט מהנה. משוחרר מכבדות יתר שאחזה לפעמים בדביוט, לומד[ת] הרפקתנות וחיים אחרים ( Possibly Maybe,Enjoy) זה פופ ,אלטרנטיבי או לא,במובן הכי טוב של המילה,שמעמיק אל תוך הרגש (לא דווקא הרבה יותר מדביוט;ואם תשאלו אותי,הסינגל הפותח את האלבום נגוע בשטחיות). ...אז האם בסופו של דבר הרוח הזו כן הופכת אותו מיקשה?וואלה,אולי לא כמו האלבומים שבאו אחריו,אבל כן;חוסר הקורהנטיות והאחידות שבו (איי מיס יו ליד הדפונס וליד הקאבר המיוזקלי המפורסם ההוא??)היא המיקשה שהוא,המשקפת הלך רוח אמנותי ורגשי אצל היוצרת. וזו באמת "תובנה"שנדרשתי אליה כשאני עונה על השאלון.

מדד העטיפה: זה חמוד ,זה מתחכם,זה צבעוני,זה רענן,זה מתאים בול לדיסק,ביורק כוסית מבכל עטיפותיה.9 בסולם ביורק, 7-8 בסולם העולם החופשי,כי זו עדיין לא יצירת מופת וגם כי בלגים מעורבים בזה לכל הרוחות.

כלומר,שיר שהדיסק לא היה עומד בלעדיו? זה קצת קשה בדיסק הזה. איפושהו הקאבר המיוזקלי ההוא מסכם את זה טוב.או לפחות,עזר היטב לביורק לכסות את ההוצאות של הדיסק.

שיר שהיה עדיף לגנוז: פעם לא סבלתי את All the modern things וCover me והאשמתי אותם באקספרימנטליות מעושה. היום אני למדתי מדרכיה הצנועות של הגב' אריסון ואני חיה בשלום עם כל שירי האלבום. אין פה שיר כזה.

אבל כזה!נו טוב. Cover me.רק מה ,אז לא יהיה החיבור המגניב עם הדפונס.המממפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ..............

8-9.

!

 

[plants and rags]

אף פעם לא הבנתי

מה רוצים מקאבר מי. איימ גוינג האנטינג פור מיסטריס, קאבר מייייייייי. מה הבעיה? האפורטס שביורק מבטאת בצורה שרק היא מסוגלת לבטא עושה את כל השיר גם אם לא אוהבים אותו.

 

[קוֹבּ]

הדיסק נעלם מחיי איפשהו בגיל 12

על כן, ממרחק 8 השנים, לא אוכל להביע דיעה צלולה ורלוונטית. עם זאת, אוכל לספר שבגיל 9 חשבתי שזה אלבום מהמם, וממש אהבתי את הקליפים, והייתי מופיע לאמא את ITS OH SO QUITE על המיטה לפני השינה והיא היתה מאושרת וחושבת לעצמה "אם כבר גיי אז שיאהב את ביורק". אחרי שיצא הומוגניק, פוסט קצת החוויר. אבל אני עדיין זוכר לו חסד ילדות. הגיע הזמן לתור אחריו ברחבי המשפחה, הוא חייב להיות איפשהו. זהו. נ.ב: הבגד של ביורק נראה כמו דואר באופן מכוון, למי שתהה. i have my sources