אורחת לרגע, ובכל זאת עונה.
לידה קיסרית מתוכננת
הרדמה ספינלית
היתה צהבת בשל חוסר התאמה בין סוגי דם.
לא יודעת מתי ערכי הצהבת התאפסו. ביום החמישי היו מספיק גבוהים בשביל לאיים עלינו בהמשך אישפוז של התינוק, ובסופו של ויכוח לשחרר הביתה עם הנחיה לבוא למחרת לבדיקה חוזרת. למחרת היה כבר מספיק נמוך כדי שלא יציקו לנו יותר. לא המשכתי לבדוק אחרי זה. היום הוא בן 14 חודשים וכבר לא צהוב בכלל
.
ינק עד גיל 13 חודשים. בתינוקיה ניסו להשפיע עלינו שניתן לו בקבוק בשביל להוריד את הבילירובין יותר מהר, ניסיונות שנדחו על הסף. בהקשר הזה אני חייבת לציין את מחלקת הילודים ברמב"ם גם לטובה וגם לרעה.
למה לטובה? כי האחיות ויועצת ההנקה הבינו כמה ההנקה חשובה לי, הביאו לי אותו לכל הנקה (גם כשהיה צריך להוציא מהפוטותרפיה בשביל זה), הסכימו לנסות לאכיל באצבע עם חלב שאוב ולא התעקשו על בקבוק.
למה לרעה? כי אחד הרופאים צעק עלינו שאם הבילירובין ישאר גבוה יהיה לילד פגיעה קוגניטיבית, ואח"כ הסכים לשחרר אותנו הביתה, מה שאומר שהבילירובין כנראה לא היה כל כך גבוה ... ורופאה אחרת שהציעה את הבקבוק למרות ששוב לא היה בילירובין מספיק גבוה בשביל להצדיק אפילו המשך מעקב. אני יודעת שבילירובין גבוה יכול לגרום לצרות, אבל זה לא היה המצב. לעומת זאת, אמהות טריות הן בדר"כ קרקע נוחה ללחצים מצד הרופאים וזה מה שניסו לעשות לי. מזל שיש פורומים בעולם.