../images/Emo10.gif רבלדה דניה...../images/Emo113.gif../images/Emo148.gif
לא זו לא התחפושת שלי. אני מתחפשת לאלפית. יש לי כבר ה-כל. שמלה מדהימה *פי 200 יותר מכל שמלה בעולם!
* ואוזניים מחודדות.
הכותרת של ההודעה, היא בקשר לנושא שמעסיק אותי מאוד בימים האחרונים, והייתי חייבת לשתף אתכם- כי אתם פשוט החברים הכי נפלאים בעולם, ואני מקווה שתוכלו לעזור לי. אז איך הכל התחיל? אלו שקראו הודעה קודמת שלי, שבה היה רשום על העומס הבאמת לא ב'סדר של מבחנים, בחנים ועבודות השבוע- אולי זוכרים שהיה רשום שם גם מבחן במתמטיקה. המבחן הזה הוא למעשה אמור להיות דמו-מיצ"ב *מבחן ארצי ומקולל שיש לכיתות ח'
* אבל, המבחן הזה נכנס לנו לתעודה. למרות חוקי בית הספר שלי, לא קיבלנו שום חומר למבחן הזה. *והחוקים אומרים שצריך לתת לפחות שבוע מראש חומר* המורה שלי במתמטיקה היא פשוט מורה גרועה. אף אחד לא מבין את החומר. התללוננו עליה מתחילת השנה *וההורים הסכימו איתנו ב-100%* אבל כלום לא עזר. בכל אופן, דיברנו איתה שלשום *יום לפני המבחן* על זה שזה לא הוגן ולא בסדר שהם עושים לנו כזה דבר. המורה הזו פשוט התעלמה מאיתנו והמשיכה לצווח. אז הלכנו קבוצת נציגים *אני בניהם* לדבר עם המחנכת. למרות שראיתי שהיא הסכימה איתנו בטענות שלנו, היא אמרה *לאחר דיבור עם הסגנית ורכזת מתמטיקה* שאי אפשר לעשות כלום, ושהמבחן יתקים לא משנה מה. אז, אני ועוד ילד אחד המכיתה שלי הבנו, שהם לא יקשיבו לנו בדרך התרבותית וצריך לעשות משהו, קצת יותר קיצוני, כדי שיקשיבו. הבהרה קצרה לפני ההמשך: אני תלמידה מאוד טובה. הממוצע שלי היה 95 וחצי. אף פעם לא קיבלתי ציון נמוך יותר מ- 67 ואף פעם לא קיבלתי הערת משמעת. *במשך כל שנות לימודי בבית הספר (כלא)* אין לי איחורים, או הרשמות על תלבושת. אני אומרת את זה לא כדי להשוויץ, אלא כדי שתראו כמה מה שעשיתי היה כ"כ לא אני. פור גאד סייק- אני טיפוס לונה-מרכוס, לא טיפוס מריצה!! *אפילו לא קרוב.
* ועכשיו ליום המבחן: באותו יום, איזה ילד מהכיתה שלי הציע שכשיתנו לנו את המבחנים פשוט לא נעשה אותם. בהתחלה חשבנו שזה מטורף, אבל אחרי שקרה מה שקרה עם המורים האחרים החלטנו שזה מה שנעשה. אז אני, ביחד עם הילד ההוא מהסעיף הקודם הצלחנו לשכנע את כל הכיתה *חוץ מאת הגאון החנון.
* לא לעשות את המבחן. *שהיה ממש ממש לא הוגן!!
* כשהמורה קלטה מה הולך, היא הביאה את הסגנית שתצעק עלינו, ואמרה שמי שלא מכין את המבחן יקבל 0. הסגנית גם אמרה שמתוך 23 השאלות הם יחשיבו רק את ה-18 הטובות. *יענו, אם עניתי נכון רק על 18 שאלות, אני אקבל 100* אנחנו המשכנו להתעקש, כי זה היה מבחן סופר קשה, ואמרנו שאנחנו לא מוכנים לעשות את זה. אז הם איימו לעשות לנו שעת אפס כל יום, ולתת הרשמה לכל תלמיד שלא עושה את המבחן. אז החלטנו לעשות את המבחן אבל לא לכתוב שמות. זה לא עבד, כי המורים רשמו לנו בעט על הדפים שמות. הייתי ממש ממש עצבנית אז רשמתי על טופס המבחן שלי *ברגע שסיימתי את המעט שידעתי- כי זה היה על חומר מתחילת השנה, שגם אז לא למדנו אותו כמו שצריך בגלל המורה הדפוקה
* את ה"הצהרה" הבאה: "לפני הגשת המבחן ברצוני לציין כי החומר שבמבחן לא לומד היטב, ולא הובא לידיעת התלמידים. כמו כן ברצוני לציין כי המבחן הלא הוגן הזה הוא דוגמא חדה וברורה לאי צדק וצביעות השוררים בבית ספר זה. שבשיל מה אתם קובעים חוקים, אבל כשנוח לכם אתם מפרים אותם?" קיצר, הגשתי ת'מבחן והלכתי הביתה. אמא שלי, שהיא נציגת ועד הורים בכיתה שלי, דברה עם המחנכת שלי בקשר למה שקרה, ועד כמה בית הספר היה לא בסדר. המחנכת גם אמרה לה שמה שכתבתי הגיע עד למנהלת, ושהיא שמעה שהיו קללות. עכשיו תגידו לי- אני כתבתי שם קללות?! צביעות, ואי צדק, הן שתי תופעות חברתיות שליליות. אולי לא נעים לשמוע עליהן, ואולי לא נעים לדעת שאתה חלק מהן, אבל הן בפירוש לא קללות!!!
ממש ממש נבהלתי שיענישו אותי ונכנסתי להיסטריה. לא רציתי ללכת לבית ספר, ולא כלום. בסוף, לאחר הירהורים הגעתי למסקנה שאם כתבתי או עשיתי משהו אני צריכה לעמוד בזה עד הסוף. ביום למחרת, הכיתה שלי הפתיעה אותי לטובה כשסיפרתי להם שכועסים על מה שכתבתי. הם אמרו שאם בית הספר מעניש אותי, הם עומדים מאחורי, וא]ילו מוכנים לחלוק איתי את העונש.
בגלל שהייתה לנו היום פעילות מיוחדת לפורים *כל היום
* אז כרגע אני במצב המתנה. אני לא יודעת אם ענישו אותי או לא. אבל אני ממש לחוצה, וממש ממש סובלת.
*פורצת שוב בבכי*
ככה השיר הולך: תמיד יש מישו בפורום תמיד יש מישו בפורום תמיד יש מישו בפורום טלי? טלי? טלי? תמיד יש מישו בפורום תמיד יש מישו בפורום תמיד יש מישו בפורום קורצה? קורצה? קורצה? אין אפאחד בפורום מלבדי.
