איך זה אצלכם?

../images/Emo46.gif איך זה אצלכם?

בשבועות האחרונים זה פשוט הפך לסיוט לקחת את שחר לטיול. על קניות בסופר בכלל אין מה לדבר. הוא יוצא מתוך העגלה ו"מחריב" מכל הבא ליד. היום הוא הוציא אותי מדעתי בסופרפארם. בסך הכל רציתי לקנות כמה דברים, ואם לא הייתי מחזיקה אותו על הידיים הוא היה מוריד את כל תכולת המדפים, כולל המדפים עצמם. בידיים הוא לא רוצה לכן הוא צורח ומנסה לרדת, הוא מכופף את כל החלק העליון של הגוף קדימה וכמעט נופל לי מהיד. אם אני רוצה לרדת איתו לחנות לקנות משהו, הוא כל שניה עוצר, מתיישב על הריצפה ומתחיל "לחטט" בין המרצפות, להוציא לכלוכים, לטעום אותם. לא משנה מה אגיד לו הוא בשלו. אם אני מנסה להקים אותו ולהסביר לו שעכשיו הולכים לחנות ולא יושבים לאכול "אשפה" מהריצפה הוא פשוט עושה "חרם" ולא מוכן לקום. הוא מאוד כבד ואי אפשר כל הזמן להרים אותו, מה גם שהוא בכלל לא רוצה להיות על הידיים. כבר לא בא לי לצאת איתו מהבית. בעגלה הוא לא מסכים לשבת ומנסה בכל הכוח לצאת ממנה. מה עושים? רק אצלינו זה ככה? טל
 
תוספת קטנה...

אפילו בגן משחקים , ברגע שהוא ממצה את המגלשות והנדנדות הוא דוקא מוצא עיניין בכביש ובמקומות אסורים.
 
טל - אצלנו זה עוד לא כך, כי שגיא

קטן, אבל משום מה יש לי הרגשה שגם זה יקרה. כבר עכשיו, בגיל 7.5 חודשים, אסור לי בתכלית האיסור לעמוד קרוב למדפים, כי הוא שולח ידים ומושך כל מה שידו משגת
. יכולה רק לקוות איתך שהתקופה תעבור מהר, ומצפה לשמוע מהמנוסות מה הן עושות.
 
תודה

חשבתי שאולי זה התחלת "תסמונת" גיל שנתיים "המרגיז" ?
אשמח לשמוע קצת יותר מה בדיוק קורה בגיל הזה, אני כבר משקשקת.
 
עגלות סופר

קניתי לחבר´ה עגלות סופר קטנות מפלסטיק בחנות צעצועים, ולקחתי אותן איתי. נתתי להם להוריד לבד את המצרכים מהמדף ולשים בעגלות שלהם. גם ניתנה להם הבחירה בין המוצרים שונים, למשל את טעם הריבה וכ"ו. גם באגף הירקות בד"כ יש ארגזים עם ירקות למטה והם בוחרים ושמים בשקית. אני לוקחת בחשבון שאני עלולה לקבל כמה ירקות קצת פגומים, או שאני מראה להם ש"המלפפון הזה פצוע", ומחזירים אותו למדף. אפשר לעמוד מול משחות השיניים ולשאול "איפה המשחה שאנחנו אוהבים להשתמש בה?" ואז זה הופך למשחק "חפש את המטמון". קוטג´ אנחנו קונים 8-10 בכל שבוע - אז ככה לומדים לספור. גם בקופה הם פורקים את המצרכים מהעגלה ושמים על הסרט הנע.
 
תודה חתולה שחורה אבל...

שחר עדיין קטן בשביל זה. בטויס אר אס יש עגלות סופר קטנות ומדליקות ולוקח לו בדיוק שלש דקות להפטר מהעגלה ולהתחיל לעשות "סדר" במדפים. הוא עדיין לא מבין מה זה לשים בעגלה ומה זה עגבנייה. תודה בכל אופן
 

anat i

New member
אוי טל... נתת לי תזכורת.....

לגמרי שכחתי את התקופה הזאת אבל זה היה בדיוק כך אצלנו, במיוחד עם עומר, הבן השני. מה להגיד לך? הרבה מה לעשות אין.... רק לקחת נשימה עמוקה ולזכור שבסוף זה עובר!
 

רז2

New member
לא מעיזה לצאת עם הקטנים לקנייה

של יותר משני פריטים!!! שום סיכוי, למרות שהם בעגלה שלהם, הם מצליחים לשלוח ידיים וסתם מנדנדים. ברור לי שהם לא נהנים מזה ואף סובלים, אז למה לעשות להם את זה. אני עושה קניות בערבים, כשאני ממוטטת מעייפות, אבל מה לעשות?! אגב הקטנים שלי בני שנה ושבעה חודשים, לא שנתיים
 

zimes

New member
אני התחלתי לעשות קניות עם שניהם לבד

קשה. מאוד. אבל אפשרי. מה שיפה בתאומים בלונדיניים קטנים, שישר כל מיני אנשים מתחילים לדבר אתם (למשל - כשהייתי בתור לעוף, דולב היתה על הידיים של ילדה שהלכה לקנות נקניק. כשהדס הלכה לטייל בין הקופות, ישר באה מישהי והחזירה לי אותה). המחיר - הדס חרבה שתי חבילות חמאה, וחבילת מרגרינה (אבל לא נגעה בבננות, לא ביקשה לשתות מהמיץ, לא שברה את הביצים....). דולב, באיזשהו שלב, ביקש לעבור למנשא - מה שמאוד התאים, כי העגלה נהייתה צפופה.
 

anat30g

New member
קניות עם תאומים

אני מצאתי שזה בלתי אפשרי לעשות קניות ששניהם בעגלה - ולא בגללם - אלא בגלל שאנשים מתחילים לדבר ושואלים שאלות (אינטימיות עד למועד הביוץ) לא נותנים לקנות. מילא אנשים שאני מכירה - אבל אנשים זרים....
 

דניעל

New member
בדיוק כך בגיל שנה וארבעה חודשים!

נכנסתי עם דניאל לחנות מסויימת. הייתי זקוקה לחמש דקות כדי לבחור את הפריט שרציתי, לשלם ולצאת. הקניה ארכה כעשרים דקות מכיוון שדניאל ניסה לסחוב דברים מהמדפים ובכל פעם שניסיתי למנוע ממנו הוא נשכב על הרצפה. האמת שלא אכפת לי שהוא שרוע על הרצפה, אני רק מפחדת שאם אתרחק ממנו מישהו לא ישים לב וידרוך עליו... כשהוא לא רוצה שארים אותו הוא נשכב על הרצפה, לא חשוב איפה. בבית, בחוץ, בשלולית, בכתם שמן שבחניה, בערמת עלים או אשפה. כל מקום כשר להשתרעות. סופר מרקט זה רק לשני מוצרים, כמו שכתבו לך, או אחרי הסיבוב היומי, אם הוא ישן. את הקניות הגדולות התחלתי לעשות דרך נט-סל. לא אוהבת את זה, אבל אין לי ברירה.
 
אנחנו שמים את אורן בתוך עגלת הסופר

כמו שאת אומרת, היא לא ממש יושבת בעגלת הסופר בחלק שנועד לה ומנסה לצאת, אז כדי שלא נחטוף התקפת לב ושהיא לא תיפול, אנחנו שמים אותה בתוך העגלה, לפעמים עם משמש מיובש, בננה או במבה והיא מתעסקת עם האריזות של מה רכשנו.
 

_גלית_

New member
ומה תומר (בן 11 חודש) עשה

בעגלה של הסופר
נרדם עם הראש קדימה, על הידיים
...
 

anat30g

New member
קושרת לעגלה של הסופר

ראשית - תמיד העדפתי שלא לצאת עם הילדים למקומות כאלה שאני לא יכולה לשלוט בהם - אבל לפעמים אין ברירה - ולמשל בקניות - הם תמיד ישבו במושב של העגלה קשורים בחגורה. יש חגורות מיוחדות לקשירת ילדים לעגלת קניות - אבל אפשר גם להגין לבד או להוציא את החגורות מהעגלה הרגילה (הבעיה שאח"כ קשה להחזיר). ילד קשור בעגלה זה הרבה יותר בטוח לו וגם להורים שלו... בלי זה לדעתי זה חוסר אחריות להזיז ממנו את העיניים.
 

לאה_מ

New member
אפשר לקנות הכל באינטרנט.

הכי נוח, מביאים לך הביתה, לא צריך לצאת מהבית, ואפשר לעשות את כל הקניות, כולל לשתות קפה ולשוחח עם בן הזוג, אחרי שהילדים הלכו לישון. לפעמים אני בכל זאת הולכת לסופר איתם, אבל אז הקניות מסתיימות עם הסבלנות של אורי לשבת בעגלה...
 

zimes

New member
הלואי

משלוחים מהסופר לא מגיעים לישוב עם 70 משפחות, 12 ק"מ מהכביש.
 

לאה_מ

New member
../images/Emo6.gif יש יתרונות למגורים בעיר ../images/Emo73.gif../images/Emo61.gif

 
אני יכולה לגלות לך סוד?

אני הולכת לסופר בהרכב משפחתי מלא, וזה אומר, אבא אמא, שחר, תומר וניתאי!!! אז אבא ותומר עגלה אחת, שחר ברגל וניתאי בעגלה הפרטית שלו אז אפשר להסתדר עם ילד אחד, ואפשר גם עם שלושה (ותומר גם כבר בגיל שנתיים "הנורא" - ואני לא אוהבת את המושג הזה)
 

רותי ע

New member
לנו היה פטנט - קניות עם סטופר...

הושבתי את עידן בעגלה ודהרתי לעמדת הבמבה. ואז היה לי זמן קניות עד שהוא גמר את השקית. כל עוד הוא היה מכרסם הוא היה יושב בשקט. היום כשהוא גדול יותר אז זה קל יותר והוא עוזר לי לבחור את המוצרים ולהכניס לעגלה.
 
תודה לכן על כל התגובות

שחר עדיין רחוק מגיל שנתיים (בסך הכל בן שנה וחמישה חודשים) אבל בכל זאת חשבתי שאולי הוא מקדים את הגיל בחצי שנה. ספרו לי קצת מה כל כך "נורא" בגיל הזה, מה בדיוק הם עושים הקטנטנים האלו. שוב תודה
 
למעלה