סליחה שאני לא עם הבון-טון כאן
אבל - חלק מההגדרה של צה"ל הוא להיות "כור היתוך" בחברה הישראלית וכלן - גם הוצאת ספרים, וגם נערי רפול וגם מורות חיילות - במידה - הם נכונים ומתאימים לו. והדגש הוא על המידה. אם הצבא לוקח לעצמו את כל האחריות על עניין מורות חילות, למשל, זה לא לעניין בעיניי. אבל - אם הצבא לוקח נתח, והכוונה היא בעיקר להיכנס לאזורים שהם ישפחות נכונות לגיוס לצבא, למשל, אזי - זה הדבר הכי נכון בעיניי. וכן.. אני לא יודעת שתכף תבוא כוכב הצפון ואחרים כאן יצטרפו אליה, אבל - אני לא מיליטריסטית, ולא חושבת שהצבא הוא מהות קיומנו. אני כן חושבת שצריך להסתכל על הצבא במכלול, ועל מטרותיו כקונספט חברתי, דווקא. יש לנו אינטרס חברתי-דמוקרטי ממדרגה ראשונה שיהיה צבא, ושיהיו בו מגוון של דבירם עלשות, שיתאימו לסוגים שונים של אנשים ואוכלוסיות, ובלבד - שיהי מכנה משות, מאחד, שיגרום לתחושת שייכות וקולקטיביות. אני שייכת לאלא שה"ביחד" והערבות ההדדית שהיו כאן עד לא מזמן - ה םהדברים המייצגים ביותר את המדינה לי, ואינ חושבת שזה קרה בזכות העניין של הצבא המאחד את כולם. אני רואה את התפוררות החברה בעת האחרונה, ו.. אין להימלט מזה שגם השחרור הקבלני מצה"ל הואאחד הפרמטרים שהובילו להתפוררות החברתית הזו. וזה חבל לי ולגבי מה שאמר הקוסם - נון, ההוצאה לאור עושה דברים שאינם דווקא צבא, ו.. אף אחד אחר לא היה עושה אותם אם לא היא.ולכן - בראיית החשיבות של התוצרים שלה, אני חושבת שאסור לסגור אותה, וכן. יש מקום שהיא תנוהל (אגב, בתקציב של מיליון שקל לשנה, בסה"כ) עלידי אנשי מקצוע, ולא ע"י אנשי רכש - שרוב מה שהם יודעים זה להזמין ציוד מתכלה ליחידות צה"ל.