בלאגן גדול
אני סובלת מקרישיות יתר מגיל 12, כך שמלכתחילה שולחתי מיד להריון בסיכון. ההריון הראשון, שבו קלקסנתי כמובן, הסתיים בלידה בשבוע 22 בעקבות סיבוך לאחר דיקור מי שפיר, כשלאחריה היה חשש להתפרצות לופוס ובהמשך תסחיף ריאתי. בנוסף, עשיתי תגובה להפרין, שהיא אחות של קלקסן, כך שעכשיו אני מקבלת תרופה אחרת (גם זריקות). נלחמנו רבות בשביל שיתאפשר ההריון הנוכחי, ועכשיו אני ב"סיכון גבוה ביותר" - מעקב כל שבוע (כל שבועיים אם אני מתנהגת יפה) בהריון סיכון + מעקב לופוס (הכל שקט, טפו טפו טפו, חמסה וכו'). ריצות אחרי טפסי 17 ואישורים לתרופה המיוחדת, המון בדיקות, וכמובן חששות. אבל יש לי בעל תומך ומקסים