מה הסיפור שלי

[צעדים ראשונים]

גם אני מה"נרקומניות" של קלקסן ../images/Emo6.gif

בגיל 14 תאונת דרכים מאוד קשה, פגיעה בראש, בחוליות ובריאות. עקב כך נוטלת דפלפט (תרופה נגד פירכוסים) לאחר שלתרופות אחרות פיתחתי אלרגיה (טגרטול, למיקטל). דפלפט שנויה במחלוקת כיוון שהיא מעלה את הסיכון למומים בעובר בכמה אחוזים, עקב כך נוטלת 5 מ"ג חומצה פולית. בגיל 16 גילוי של מחלת הקרוהן, טיפול בסטרואידים שהצליח ואח"כ רפסאל. לא מהווה סיכון לשמחתי. אבל... בגיל 18, כנראה תוצאה של מחלת הקרוהן + עודף משקל גבוה + חוסר פעילות גופנית + גלולות למניעת הריון + אכילת סויה - DVT קשה ברגל ימין. הפקטורים שלי נמצאו בסדר לחלוטין טפו טפו, והיום אני במשקל תקין, פעילה גופנית, לא אוכלת סויה, הקרוהן טפו שקט והתרופה למניעת פירכוסים מדללת את הדם כתוצר לוואי אבל החליטו לתת לי קלקסן בכל מקרה למניעת 40 מ"ג. מזריקה כמו ילדה גדולה לעצמי ומשתדלת לקחת בקלות.

 

[אופליההה]

שאלה בקשר לאכילת סויה ול DVT

הזכרת את הסויה כאילו זה היה חלק מהגורמים ל DVT רציתי לשאול מה יש בסויה שיכול לגרום לקרישי דם? זה לא פעם ראשונה שאני שומעת על הסויה בהקשר הזה עוד שאלה קטנה בקשר ל DVT גם לי היה DVT די רציני ברגל ימין והרופא ההמטולוג ייעץ לי בהמהלך כל ההריון ללכת עם גרב אלסטית וזה די מעיק בעיקר עכשיו בגלל החום האם ייעצו גם לך משהו בקשר לזה? סליחה על ריבוי השאלות אני חייבת לומר לך שאת ממש אמיצה עם כל מה שעברת מאחלת לך ולכולנו הריון קל ומשעמם ושיעבור הזמן מהר

 

[צעדים ראשונים]

תודה מותק

הסויה היא פיטואסטרוגן, כלומר מתחקה על פעילות האסטרוגן וכידוע אסטרוגן מעודד קרישה. לא יעצו לי רגל אלסטית ואני לא מאמינה שזה יכול לעזור במשהו. אל תתנצלי אל השאלות לעולם ותודה רבה, ואני לא חושבת שאני יותר מדי אמיצה. פשוט קרו לי דברים אז לא הייתה לי ברירה.

 

[אופליההה]

תודה על התשובה המהירה../images/Emo24.gif

 

[noga30]

לאמא שלי יעצו ללכת עם גרב אלסטית

בעקבות DVT ברגל, היא כבר המון שנים משתמשת בכזו

 

[אמא של פילפילון]

הסיפור שלי

היסטוריה ארוכה, מקווה שהעתיד קצת יותר פשוט.

הריון ראשון, שנת 1996: הריון תקין (חלבון עוברי וסקירה מאוחרת) עד שבוע 26 פלוס 2, אז צירים מוקדמים שנעצרו בעזרת אינדומד. קורס צלסטון. שמירה בשכיבה עד שבוע 34 (מידי פעם אשפוז קצר) והתחלה של יתר לחץ דם (רמה בסיסת 80/50, כאשר חציתי את 120/80 כבר הוגדרתי בסיכון). בצקת ניכרת ומעט חלבון. ילדתי עם זירוז בשבוע 38 פלוס 4 (לחץ הדם 150/90, וממילא באותו בוקר ירדו המים). משקל העוברית (שתוכנה כן בפורום סופגניה

) 2560 גרם. בריאה, חכמה ומקסימה. כמעט בת עשר (השבוע חגגנו עשר שנם לאשפוז, בו לשמחתי היא לא נולדה).

הריון שני, 1999: הריון תקין (שקיפות, סקירה מוקדמת, חלבון עוברי, סקירה מאוחרת). משבוע 15, עקב התכווצויות רחמיות, טופלתי במשך 11 שבועות בזריקה שבועית של פרולוטון דיפו. לידה בשבוע 38 פלוס 4 בזירוז לאחר ירידה בתנועות עובר. משקל 3060 גרם (הוחל במעקב צמיחה סביב שבוע 20 עקב עובר גדול, התמתן מאוד ובסוף ההריון העצמות הארכות היו קטנות מגיל ההריון). צהבת, כנראה עקב אי התאמת סוג דם (אני A מינוס, הוא A פלוס), ואשפוז קצר עקב ספירות דם לא תקינות. שחרור אחרי ארבעה ימים. גומבוץ (שזו כופתאה הונגריה מתוקה)

בריא לחלוטין, מדהים ומוכשר, כבר בן 7, סטודנט בכיתה א'.

הריון שלישי, 2001: זיהום ראשוני מוכח בCMV בשליש ראשון (ביום הביוץ בדיקות שליליות, אחרי 4-3 שבועות מחלת חום ויראלית קשה וממושכת, בדיקות דם שבוע 8 גבוליות, שבוע 10 חיוביות). הפסקת הריון בשבוע 13 בגרידה.

הריון רביעי, 2002 (לאחר IgM שלילי לCMV בדם ותרבית שתן שלילית וכשנה מההריון הקודם): שקיפות עורפית של 6 מ"מ, ציסטיק היגרומה מחיצתית, תחילת בצקת עוברית. לאחר 5 ימים עובי הכיס הצווארי 7.5 מ"מ. הפסקת הריון בגרידה. כרומוזומלית עוברית תקינה (46XX). כמו כן TORCH תקין.

הריון חמישי 2003: שקיפות עורפית 1.9 מ"מ, בסקירה מוקדמת נוזל פריקארדיאלי (נוזל סביב הלב) מועט, שנעלם בהמשך. חלבון עוברי תקין, מי שפיר תקינים 46XY, אקו לב תקין בשבוע 22, בסקירה מאוחרת מעי אקוגני. נשאות לCF שלילית. TORCH תקין (לכל אורך ההריון) בשבוע 26 פלוס 3 מיעוט מי שפיר קיצוני (AFI 1.5) ללא עדות ברורה לירידת מים (בדיעבד, בנראה אי ספיקת שליה קיצוני). החלטנו לנסות להמשיך את ההריון. קורס צלסטון. אנטיביוטיקה (לוריד פלוס כדורים). למרבה המזל לא התפתחה לידה. GBS חיובי (גם בשתן), כל שאר בירורי הזיהומים שליליים. בהדרגה השתפרה כמות המים עד לנורמה. החלה האטה בצמיחה תוך רחמית, כמו כן נצפה לב מוגדל (אקו לב חוזר בשבוע 36 תקין). החל משבוע 32 בערך בצקת (אימהית) ניכרת, בעיקר ברגליים. ללא חלבון בשתן עם עליה מתונה לחץ הדם (תחילת הריון 90/60 בשיא 120/80) לידה בשבוע 38 פלוס 4, לאחר ירידת מים 2500 גרם. צהבת מגיל שעתיים (טופל בפוטותרפיה), נפילות סוכר, טרומבוציטופניה (מיעוט טסיות דם), קיבל אנטיביוטיקה בשל GBS אימהי. הבירור עבורו שלילי. במהלך שמונת ימי האשפוז אפיזודה אחת של הכחלה. לאחר השחרור בגיל 8 ימים ספירות דם תקינות. המופלטה

בריא לחלוטין, אם כי מעט קטן פיזית לגילו. מפותח היטב, חייכן וחכם (וינקן מצטיין!).

הרון שישי קצר במיוחד במרץ השנה. תחושה משלב די מוקדם ש"משהו לא תקין" (ברור, הרגשתי טוב מידי

) בשבוע 6 הפלה טבעית (בדיוק ביום השואה, שיהיה לי קל לזכור). בדרך, אם כך, להריון שביעי. אחרי בירור קרישיות (תקין, אבל לא את הכל יודעים לבדוק, כידוע), אחרי שלילת בעיה של אי התאמת טרומבוציטים ביננו (יש אי התאמה, אבל לא מן הסוג שאמור ליצוא את מיעוט הטסיות). כרגע יש מלוקת בין המצדדים במתן קלקסן, בשל הסיפור הקליני (רעלת, IUGR, אי ספיקת שליה) לבין התומכים במעקב הדוק ומתן קלקסן רק אם וכאר תתחיל האטה בצמיחה. כרגע אני מצדדת בעמדה השנייה. עוסקת כרגע בעיקר באיסוף האומץ לקראת הפעם הבאה.

 

[LJהאחת]

אמא של פלפלון

גם אנחנו היינו בסיכון עקב לידה של ילדה קודמת עם טרומבוציטופניה. שמחה לבשר לך שלאחר הריון ארוך! שכלל סריקות מח דו שבועיות, הרבה מאוד פחד וניתוח קייסרי על מנת למנוע דימום, נולד לנו בן בריא ללא טרומבוציטופניה. המסכנה, שכנראה הטרומבוציטופניה של הבת נבעה מזיהום או מוירוס עוברי ולא מאי התאמה. LJ

 

[אמא של פילפילון]

אני שמחה לקרוא!

על הלידה הטובה שלך. אצלנו בהחלט יש סיכוי שזה היה על רקע זיהומי (היו לו עוד ממצאים שעלולים להעיד על זיהום), אבל כל סוגי הורוסים והחיידקים שבדקו נשללו. העיקר שהסתיים בטוב. מקווה, בהריון הבא, למעקב הדוק שיסתיים בתוצאה טובה

 

[noga30]

וואי, מה שעברת ../images/Emo140.gif

שהפעם הבאה תהיה קלה ומשעממת

 

[אמא של פילפילון]

אמן ../images/Emo51.gif../images/Emo51.gif

לקחתי על עצמי אתגר להוכיח לרופא שאני יכולה לעבור הריון פשוט. עכשיו רק נשאר להוכיח...

 

[bezeq]

גם נועה שלי נולדה עם סיבוך של מיעוט

טסיות דם ולאחר בירור המטולוגי הוברר כי בשל סיבוך בלידה זה למיעוט(שבועיים מרירים בפגיה...אוי..) בכל אופן מההתחלה אני בת 28 בהריון (שלישי) בסוף שבוע 9 הריון שני הסתיים בינואר 2006 לאחר החלטה של שנינו לעבור באורו בשל מום שנתגלה בעוברית שלנו. הריון ראשון התחיל עם ארבעה עוברים והסתיים עם ילדה מקסימה (בת שנה ו-9 חודשים) שמדהימה אותנו כל יום מחדש עד כמה היא נועה ממש כשמה. עצמאית, מרדנית ועקשנית ואת זה ראינו כבר מיום היוולדה. את נועה ילדתי בקיסרי חירום בשבוע 38+2 בעקבות אי תנועות. זה היה הריון מרובה אישפוזים(דימומים,תאונת דרכים,דילול טבעי,לחץ דם גבוה מאוד וכו'). נועה נולדה עם אפגר 0 מתוך 9 ללא צבע, נשימה או קול. היא הונשמה וחזרה לחיים לאחר מס' דקות. במשך אישפוזה בכל השבועיים שהיינו שם כולל היום ששוחררה הביתה לא ידעתי מה מצבה. שאלתי בכל יום מתי נגיע הביתה והם לא ידעו לומר. לא ידעו לומר מה לא בסדר. חששו שיש פגיעה מוחית בשל חמצן שאולי לא הגיע למח, כליות לא מתפקדות, קיבה לא מוכנה, ריאות, טסיות בדם וכו'....ולמרות הכל ובכל זאת נועה שלי בריאה, ילדה חכמה, מקסימה, מצחיקה ורגישה כבר ילדה גדולה ואני מקווה שאצליח לחזור הביתה עם ידיים מלאות בכדי שיהיה לה חבר או חברה.

 

[יעלה31]

הפורום בא לי בדיוק בזמן!

הי! שמי יעלה (שם בדוי) נמצאת כרגע בשבוע 24 ומזה מספר ימים בשמירה עקב התקצרות צוואר הרחם, ההריון הקודם היה מלווה בבלגן שלם שעד היום לא יודעים בדיוק מה היה בו (לחץ של הכליות על הרחם, תפקודי כבד לקויים ומה לא). נראה לי שהגעתי למקום הנכון לזמן הקרוב!

 

[טוש3]

והסיפור(ים) שלי

הריון ראשון- תקין לגמרי, עד סקירה מוקדמת בא נמצא מוקד אקוגני בלב שהדאיג אך התברר כשום דבר, כנראה סכרת הריון (שלא עלו עליה)- עובר גדול. בשליש האחרון הידבקות ב-cmv שהתגלתה רק לאחר הלידה (ונגמרה יחסית ב"זול"- שילושלים מתמשכים של התינוקי עד גיל 9 חודשים, עיכוב מוטורי קל . לידה מאוד מסובכת שנגמרה לאחר 3 ואקומים והמתוק נולד ללא דופק ונשימה, אך היום הכל (כמעט) בסדר- התינוקי בן 7 ולומד בכיתה א'. מה שכן יש ליקוי בויסות החושי, שחא מקל על החיים, אבל בהחלט אפשר לחיות איתו ואפילו טוב. אצלי התפרצות של יתר תריסיות רצינית לאחר הלידה. הריון שני- צירים מוקדמים משבוע 16, שניצפו במוניטור כסדירים (בכל פעם שנבדקתי במוניטור ועד הסוף), מחיקה ופתיחה, צלסטון ועוד משהו לעצירת צירים (לא זוכרת את השם) שלושה אישפוזים לעצירת לידה, סכרת הריונית שהתגלתה בהעמסה אך הספיקה דיאטה, בלוטת תריס גבולית. שמירה בשכיבה מוחלטת עד שבוע 37. עוברית גדולה שבסוף זורזה בשבוע 39 כדי שלא תתקע כמו אח שלה. הריון שלישי (נוכחי)- שבוע 9, מתחילה להרגיש את סימני בלוטת התריס במלוא עוצמתם (כבר מכירה אותם היטב), היום רצתי לרופא שנתן לי מהר בדיקות, נקווה לטוב. כך שהפורום הזה בדיוק בדיוק בזמן.

 

[אופליההה]

בקשר לבלוטת התריס...

אצלי ה- T3 קצת חרג וזה קצת מדאיג אותי רציתי לשאול מהם הסימנים שבלוטת התריס לא בסדר? אני מקווה שהכל יעבור אצל כולנו כמה שיותר קל

 

[טוש3]

הסימנים שלי:

שילשולים, כאבי בטן, הפרעות שינה, ירידה במשקל, נשירת שיער, ציפורניים נישברות בקלות, עצבנויות פתאומיות ללא סיבה מיוחדת. גם אצלי בדרך-כלל ה-t3 הוא זה שלא תקין (גבוה).

 

[אופליההה]

עוד משהו שרציתי לשאול

האם לפני כן הבלוטה תפקדה טוב אצלך ורק בעקבות ההריון חל השינוי? יש איזה טיפול שלוקחים בזמן ההריון בכדי להחזיר את הבלוטה לאיזון? אחרי הלידה זה הסתדר לך או שההפרעה היא בלתי הפיכה? אני שואלת את כל זה כי היום הייתי אצל אנדוקרינולוג שאמר לי שזה טבעי שיש יתר פעילות בזמן הריון ושבאופן כללי לא צריך לדאוג, הוא רק דאג מהמשקל שלי שלא עלה ואני כבר שבוע 12 תודה רבה לך על התגובה

 

[טוש3]

אצלי זה התפרץ מיד לאחר הלידה

הראשונה, ומאז בעצם היא יוצאת מאיזון בכל פעם שיש שינויים הומונאליים (הריון, לידה וגלולות למניעת הריון), לפני ההריון הנוחכי היא הייתה מאוזנת כמה חודשים. הטיפול בהריון הוא כמו הטיפול שלא בהריון, תלוי אם יש יתר תריסיות או תת תריסיות לתת נותנים אלטרוקסין וליתר אני לא זוכרת את השם, בכל אופן היו אצלי תקופות שהיא יצאה מאיזון וזה הסתדר לבד והיו תקופות שהייתי חייבת טיפול. מה שחשוב זה שבהריון היא תהיה מאוזנת, אם האנדוקרינולוג לא מציע טיפול כנראה שזה עוד בסדר, אבל אם את מודאגת כדאי ללכת לחוות דעת שניה, אצל רופא אחר. אני בשבוע 10 (מחר) ובינתיים ירדתי שלושה קילו, גם אצלי הרופא היה מודאג מזה, אני לא כי בהריון הקודם סיימתי אותו מינוס 5 קילו ממה שהתחלתי. (יש יתרונות לכל מצב

)

 

[אופליההה]

התופעות אצלי הם רעב מוגבר

ואני משתדלת ממש לאכול כל כמה שעות ולמרות הכל עוד לא הצלחתי להעלות במשקל ואין ספק שאפשר להסתכל על עניין המשקל גם כיתרון רק הפחד שלי שזה לא יזיק חלילה לעובר עצם זה שאני לא מצליחה לעלות דווקא קצת בטן יש לי אבל אני רזה ביתר הגוף אני כבר רוצה כל כך להיות אחרי הכל

 

[טוש3]

למרות שרזיתי בהריונות שלי ילדתי

ילדים גדולים (3.750) בשבילי זה ענק אני נמוכה וצרה. כך שבדרך-כלל העובר מקבל את מה שהוא צריך, אני מכירה אמא שהיו לה בבטן תאומים, היא רזתה מאוד בהריון והם יצאו שמנמנים,אני גם מכירה אמהות שמנות שילדו ילדים קטנים. לפי מה שאני יודעת אין קשר בין זה לבין משקל התינוק אלא אם כן יש ירידה קיצונית במשקל.

 

[אופליההה]

אני שמחה לשמוע

כי הרופא שלי קצת הלחיץ אותי לגבי המשקל שלי שמסרב בינתיים לעלות