פינת "על הפרק"

שיבולית

New member
כמה שאלות...

האם הבכי והכעס של חנה שגורמים לה לא לאכול ולשתות נובעים ממצוקת העקרות (כך תמיד הבנתי), או בגלל שפנינה הציקה לה (כך עולה מקריאה בעיון)? בעקבות הקריאה הזו אני מצליחה להבין את מדרש חז"ל לפיו פנינה הציקה לה כדי שתתפלל... לגבי הפסוק - וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ, חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי, וְלָמֶה, יֵרַע לְבָבֵךְ: הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ, מֵעֲשָׂרָה בָּנִים - האם באמת יש כאן נחמה לחנה? האם הוא באמת חשב שזה ירגיע אותה? בכל מקרה עולה שזה כן ניחם אותה כי אח"כ היא אוכלת ושותה... מה הנחמה שחנה מוצאת בכך? (האם זה נאמר לאוזני פנינה - ובכך יש נחמה?) והיא מרת נפש - הזכיר לי את אנשי דוד שהיו מרי נפש (בסיפור נבל הכנעני). האם יש לביטוטי משמעות נוספת מלבד עצבות וקושי?
 

שיבולית

New member
באמת מעניין!

נהנתי לקרוא, תודה. אהבתי את המהלך שהוא מוביל אליו. גם אני הבנתי ככה את ההצקות של פנינה (בעקבות מדרש חז"ל כמובן...) לגבי אלקנה ועלי - זה מאוד מסתדר לי, למרות שזה עדיין לא מסביר את התגובה התמוהה של עלי! (הוא יכל פשוט להוריד אותה בעדינות ולא לתת נימוק כ"כ לא משכנע!)
 

גרי רשף

New member
הלוא אנוכי טוב לך מעשרה בנים

אולי הוא מזכיר לה את סיפור לאה ורחל, ורומז לה שגם לה יוולד בן שיעלה לגדולה, והיא אף תיתן לו אפוד בד ומעיל קטון (בדומה לכתונת הפסים)?
 

פלגיה

New member
אין נחמה לחנה

ואני תמהה על אלקנה שנקט בכזו לשון שאינה מנחמת (ועוד מותירה אותה בדד במערכה - כי לו כבר יש ילדים)
 

masorti

New member
נו מה רצית שיעשה?

שיקח אותה למרפאה לטיפולי פוריות? שיפנה לגינקולוג בבקשה להביא ילד בהפריית מבחנה? חוץ מלומר לה שהוא אוהב אותה, לא היה לו הרבה מה לעשות בענין.
 

פלגיה

New member
להתפלל, אולי?

להגן עליה כשעלי חושב אותה לשיכורה? להגיד לפנינה שתסתום את הפה? ויש הבדל בין לומר לה שהוא אוהב אותה, לבין "אני יותר טוב מכל הבנים" - והיא רצתה שיהיה גם הוא וגם ילדים. בקיצור - לא השתכנעתי.
 

masorti

New member
אני כן השתכנעתי...

להתפלל טוב תמיד, אבל מן הסתם מדובר בשלב שבו הרבה תפילות כבר לא עזרו. הוא לא היה יכול להגן עליה מפני עלי משום שלא היה שם. (סביר להניח שישב בחוץ עם הגברים ועישן נרגילה) נראה לך שעלי היה מנהל שיחת נזיפה עם חנה כשבעלה לידה? עלי היה פונה ישירות לאלקנה ואומר לו לסלק את אשתו השיכורה מהמקדש. גם להגיד לפנינה לסתום את הפה זה לא ממש פתרון. ראשית, אולי הוא כבר אמר לה וזה לא עזר. ושנית, הוא גם בעלה של פנינה ואין לצפות ממנו שיריב איתה בשביל אשתו השנייה. (המדיניות הכי נבונה מבחינתו היא לשמור על נייטרליות ולתת לשתי הנשים לריב זו עם זו. כך אף אחת לא תאשים אותו שהוא תומך ביריבתה.)
 

פלגיה

New member
מה שלי נראה

זה שכמו תמיד - מי שלא מצוי בצער, לא יודע לתת את האמפטיה הנכונה והמתאימה. זה עושה את אלקנה אנושי, ומותיר את חנה בודדה באבלה ובצערה. אולי לכן אני מאוכזבת <והדיון נגרר למחוזות רחוקים מדי, אז אולי נעצור כאן>
 

masorti

New member
לי נראה שאנו קוראים את המשפט אחרת..

ואני מדבר על המשפט לפיו אהבתו טובה מעשרה בנים. אצלך המשמעות היא... "אני אוהב אותך, וזה צריך להספיק לך ואת לא צריכה (גם אהבת) ילדים." בקיצור: "תפסיקי להתפנק". אצלי המשמעות היא... "האהבה שלי אלייך כל כך גדולה, שהיא יותר ממה שהיית מקבלת מעשרה ילדים". בקיצור: "אני אפצה אותך".
 

פלגיה

New member
אני דווקא חושבת על משהו אחר

אני חושבת שמה שהוא חשב - זה שהיא בוכה על בדידותה, ולכן מציע את אהבתו, אבל הכמיהה לילד הרבה יותר גדולה מרצון לידידות או לקרבה אנושית, ולכן היא לא מתנחמת (ואפילו לא עונה)
 

masorti

New member
אני חושב שהוא עשה את המקסימום...

בנסיבות הענין. הרי הוא לא היה יכול להציע לה פתרון בנושא הילד. ולומר לה שהיא צודקת והיא נורא מסכנה שאין לה ילד - גם כן לא ממש ינחם אותה. אז הוא הציע לה להתנחם במקסימום שהוא יכול לתת לה. מה את היית רוצה שהוא יגיד לה?
 

פלגיה

New member
שישתוק איתה ביחד

זה מאוד "גברי" לחפש פיתרונות לבעיות, אבל לפעמים הנחמה הגדולה היא להיות עם האדם באבלו ולשתוק. אגב, זה מה שעשו רעי איוב בימים הראשונים.
 

masorti

New member
ב-ט-ח....

ואז היא תתחיל להתייפח ותגיד: "למה אתה לא אומר שום דבר?... בטח לא אכפת לך." נ.ב. בלי קשר לנ"ל, יש מספיק בעיות חמורות יותר בפרשה הזו. קודם כל, מה פתאום חנה מתחייבת להקדיש לאל את הבן שאולי יוולד לה? הרי כל הפואנטה היא שיהיה לה ילד שיחיה איתה, ולא ילד וירטואלי שיגור במשכן וייעלם מחייה. באותה מידה היא יכלה לנדור לתרום מעשר (באישור בעלה) או להטיל על עצמה מגבלות. ובאותו ענין.. מה פתאום שהבן הנולד הוא שישלם את המחיר של הנדר של אמו? היא נודרת... שהיא תשלם. (שהיא תהיה נזירה ולא הוא.) ושאלה שנייה... מה פתאום אנשים נהיים אנשי דת לכל חייהם בכפייה בגלל נדר של אמם? ומה היה קורה אם שמואל היה גדל להיות פרא אדם וליסטים שאינו מתאים לתפקיד? אז היו נאלצים להחזיק אותו במקדש רק כדי שהנדר של אמו לא יופר? (אני יודע שבאירופה אבות היו שולחים את בנותיהם הסוררות לסיים את חייהן במנזרים, והיו פותרים בעיות כלכליות במשפחה ע"י שליחת אחד הבנים ללמוד בסמינר לכמורה. אבל למה שהתנ"ך יציג התנהגות כזו של הורה שמייעד לילדו תפקיד של כומר/נזירה כאידיאל?)
 

פלגיה

New member
יופי של שאלות העלית

אבל להורים מותר להחליט שהבן יהיה נזיר (ראה שמשון) ולי יש שאלה אחרת - מה היה קורה לו עלי לא היה מוכן לקבל את שמואל למשכן? (מספיק לראות כמה היא מתחננת אליו כדי שיסכים...)
 

שיבולית

New member
עדיף-

שום דבר על תשובה כ"כ לא מובנת ולא מנחמת ואולי אפילו מרגיזה... (שגם יש בה חשיבות עצמית לא מבוטלת - למה הוא חושב שהוא עדיף על עשרה בנים???) לגבי הקדשת הילד - זה קשה נכון, אבל מי יכול להבין כמיהה כזאת חוץ ממי שכמה לבן? בעצמך כתבת שהם כבר ניסו הכל, אז ברגעי יאוש אולי מוציאים מהפה כל מה שנראה יכול להועיל... ועדיף בן רחוק המשרת בקודש מאשר עקרות - כך לפחות תהיה לה "תמונה" של ילד לה תוכל להעניק את אהבתה ולשאוב ממנה כוח... (אגב בעקבות השאלה שלך - זה הזכיר לי מושם מה את יוכבד ומשה, יוכבד ידעה על הגזרה ובכ"ז לא התייאשה...) הקדשת הילד נראת הכי רלוונטית לנושא הבקשה, בכך היא מעידה שהבקשה אינה נובעת מאוגאיסטיות או קנאה אלא פשוט מרצון ללדת... לגבי השאלה השנייה - אין לי תשובות חוץ ממהלך אלוקי - זה היה גורלו של שמואל ואלוקים גלגל כך את המהלכים... (אני יודעת שזו לא תשובה
) מראש מתנצלת על הבלאגן במה שכתבתי...
 

shushu10

New member
איך הצלחת לקלקל את כל הספור?

כל ה"בעיות החמורות" שהעלית מתוך הספור הנפלא, לקוחות אך ורק מנקודת המבט האישית התמוהה שלך. הקדשה היא וויתור על אגו!. לקבל ולהקדיש היא יכולת שכדאי להבינה . היא במעלה הרבה יותר גבוהה מהמושג "זה שלי"! (בעברית קלה). עבורך תשלום הנדר המוטל על הילד נראה כעונש לכל דבר ועוד להיות דתי לכל החיים? נשמע נוראי, בעוד שזה היה הרבה יותר מהדבר המכובד ביותר בימים ההם (מי כשמואל (פרט למשה) מכהן ב-2 תפקידים כאחד?פוליטי ועל פוליטי?) גם כיום זוהי תפילתם של הרבה אנשים - מי יתן "שבתי בבית השם כל ימי חיי" (והכוונה היום היא ללמוד תורה בבית המדרש, או במקדש לכשיבנה). לשאלתך האחרונה מה היה קורה אם...אל דאגה! - אם תקרא תנ"ך כמו שצריך תגלה שכל מי שלא התאים לתפקיד שהוטל עליו, לדוגמא שאול המלך, הודח מתפקידו, גם אם האל עצמו בחר בו לשם כך.
 

masorti

New member
נקודת המבט שלי אינה תמוהה...

חנה רצתה בן, ולכן הגיוני שלא תמסור אותו ל"אימוץ" במשכן. תשלום הנדר אינו להיות דתי לכל החיים (גם חנה לא היתה חילונית), אלא להיות כהן דת ונזיר לכל החיים. את היית מוכנה שאמא שלך תמסור אותך למנזר לכל חייך כפרעון נדר שלה? זה לא קשור ל"מכובד". שמואל הוא זה שצריך לבחור כאדם בוגר האם ברצונו להפוך למשרת במשכן, ולא שאמא שלו תנדב אותו לכך. והעובדה שגם היום הרבה אנשים שואפים לחיות בבית המדרש אינה רלוונטיץ הם בוחרים זאת מרצונם ולא כתשלום כפוי לנדר של הוריהם.
 

shushu10

New member
אין ביהדות נזיר במתקונת הנוצרית!

נזיר כמו שמשון נועד להושיע את ישראל (שופטים יג') ומורא לא יעלה על ראשו נאמר לאמו של שמשון ואף לחנה -אאינו סוף הדרך. הרבה אמהות מכל העדות והגזעים מתוות את הדרך של צאצאיהן וזה כשר בד"כ. אתה לא מכיר את האמא שעושה הכל כדי שבנה יהיה פסנתרן? רופא? ספורטאי? אז למה לשבת בבית האל זה פסול לטעמך? הוא לא כלוא! הוא משוחרר לחלוטין ויש לו תפקידים די מכובדים (לא במובן של כבוד כמקובל בימינו אלא במובן של חשובים ונדרשים במיוחד). נביאים חשובים לא כובדו לעתים קרובות אך תפקידם היה חשוב ומכובד במהותו.
 

שוחר1

New member
מסורתי: ההורים מבצעים את הבחירות

אולי אתה צעיר, אבל כל ההורים מבצעים את הבחירות לילדיהם. מאיזה גן, ולראיזה זרם חינוכי ילכו, דתי או חילוני, האם למול את הילד ועוד. וכן אם להתחנך בבית, או בפנימיה, או במשכן בשילה. אי אפשר להשאיר את הילד בקופסה עד שיגדל ולתת לו להחליט. אם הוא לא שלם מבחירת הוריו, יש לו אפשרות שיגדל, לשנות זאת בחלק מן המקרים( רק בחלק). על פי מבחן התוצאה, שמואל ביצע את תפקידו בצורה טובה. והבחירה שאימו עשתה בשבילו הייתה טובה.
 
למעלה