הייתה באמת לידה נפלאה.. מאחלת לכולן איפה שלא תלדו רק לידות כאלה.. ומצרפת את הסיפור.. טושה כאמור תוסיף את הסיפור מהצד שלה.. ובהמשך אוסיף את הסיפור גם מהצד של האביר.. POOH
אני רוצה להוסיף כמה מחשבות שלי על העובדה שזו הייתה לידת בית: היה לי ברור שהמקום הנכון ללדת בשבילי זה בבית. ההרגשה התחזקה לאורך כל ההריון ולשמחתי האביר היה שותף לה מאיזושהי נקודה. ומשם התחלנו את המסע ביחד.. בסופו של דבר ההרגשה שלי הוכיחה את עצמה. אני בטוחה שאילו הייתי בבי"ח הלידה הייתה מתארכת וקשה יותר. האווירה בבית והתחושה שאני במקום שלי עזרה לי להרגיש שאני שולטת במי נמצא ובמה קורה. זה עזר לי להוביל את עצמי בתהליך בלי שום הפרעות חיצוניות שבטוח היו בבי"ח. מאי נולד לתוך המקום שאליו הוא שייך. ופשוט רואים עליו את זה. לעומת הגדולה שלי שנולדה בלידה די קשה.. הוא ילד רגוע ושליו מהרגע שהוא נולד. גם היא חייכה מהרגע הראשון בערך והייתה לא בכיינית אבל אצלו הכל הרבה יותר רגוע. פשוט מרגישים שזה ילד שנולד בשלווה.. אז יודעת שלא לכולן זה מתאים. לי זה התאים והלידה הזו הייתה כל מה שחשבתי וקיוויתי שהיא תהיה. חוץ מהעובדה שלא ילדתי בבריכה וזו הייתה התוכנית המקורית. בדיעבד אני חושבת שהבריכה לא הייתה לי טובה. אמנם המים אולי היו מקלים אבל הייתה לי פחות אשפרות לתנועה ונראה ליש זה לא היה לי טוב.. ובגלל אורך הלידה במילא לא היה זמן להרכיב ולמלא אותה... ואין לי שום הרגשת פיספוס בעניין. אני מרגישה שהייתה לי פשוט לידה בהזמנה.. ובאמת מאחלת לכולן רק לידות כאלה.. POOH
מאד נגע לליבי החלק של אחרי הלידה. איך המשפחה משתלבת בלידה והלידה משתלבת במשפחה בהרמוניה מושלמת. הקטע שגיא הלכה לשחק אחרי ש"בדקה" את השותף החדש שלה...ממש נוגע ללב ומזכיר לי את התחושה של המשפחה שלי אחרי הלידה. כל טוב ורק בריאות!