והנה החפירה שלי~
קודם כל לא ישנתי בכלל בלילה שלפני המפגש, אזד קמתי כמו זומבי עם כאבים בכל הגוף!
ואז... אמא שלי הסיעה אותי לרכבת בלוד ומשם נסעתי לרכבת ברחובות כמובן שבדרך התכתבתי עם חנה
בפאלפון! אח"כ חיכיתי כמה דקות בתחנת אוטובוס כי היה שם שקט ונעים ולא היה מפוצץ כמו בתחנת רכבת ואחרי כמה דקות חנה אמרה לי שספיר
(כרייזיספיר) בתחנת רכבת! אז הלכתי לשם ופגשתי את ספיר ואח"כ חנה הגיעה, ואחרי כמה דקות גם מירית
הגיעה! וכשחנה קנתה כרטיס לרכבת אז איזה דוס קטן הסתכל על ספיר ואז ספיר נופפה לו ביד לשלום והוא התחיל להרביץ לאוויר!
הילד מוגבל! אחרי שעלינו לרכבת מירית וספיר הריצו דאחקות, והיה מצחיק!
וכשהגענו לעזריאלי התחלנו להתפצל אני הלכתי עם ספיר ומירית שנעלמה לנו כל חמש דקות, וחנה חיכתה לנועה! אח"כ נכנסנו להפנינג וקנינו בלונים או יותר נכון ספיר נתנה כסף לויקי והיא קנתה את הבלונים, כי אנחנו עצלניות ולא היה לנו כוח לעמוד בתור! בחנות בלונים פגשתי את אלינור שהיא הייתה איתי בגן ובג'ודו ו..בקייטנה אבל אז עברתי דירה וגם היא ולא ראינו או דיברנו אחת עם השנייה 6 שנים! (זה היה נוסטלגיה) אח"כ עלינו לגג ולמירית עף הבלון! דקת דומייה על הבלון של מירית ___ ז"ל
אחרי איזה רבע שעה גם הבלון של ספיר עף וזה אומר שאני היחידה שנשארתי עם בלון!
כמובן שהחיילים באו גם אלינו איזה 3 פעמים ושאלו אותנו אם אנחנו רוצות לקנות את הדיסק
ואז סופסופ הפרחנו את הבלונים
וחנה וספיר החליטו שהם רוצות לעשות בוק שאגב, יצא ממש סקסי
אחרי זה אני וחנה התחלנו לחפש את אלינור כי הייתי חייבת תמונה איתה, כמובן שלא מצאנו אותה ורק אחרי שירדנו מהמדרגות וגיליתי שאמא שלי התקשרה אליי 6 פעמים וכבר שלחה את סבא שלי למצוא אותי בעזריאלי ראינו אותה! חנה צילמה אותנו תמונה מטושטשת למדי
(לא נורא חנה
) ואז פגשנו את סבא שלי שחיפש אותי בגג -.-" נפרדנו מספיר וממירית ונסענו ברכבת!
THE END זה כל הדברים שאני ממש זוכרת אבל היו הרבה דברים אחרים שעשינו, ולסיכום היה משעשע~