[סבתא אולגה]

../images/Emo7.gif

התינוק שנולד בלי ידיים אני לא יודעת אם זה 100% קשור לפורום הזה. אבל זה כל כך מכעיס אותי. אנשים מתייחסים לילד כמו לצעצוע. יצא צעצוע לא יפה - נשאיר בבית חולים. ובכלל כל החברות שלי עשו כל כך הרבה בדיקות בהריון. אני מבינה את הרצון לילד בריא. אבל יש לי תחושה שאם הן היו יכולות לדעת את צבע השיער/ עיניים חלק מהן היו מפילות כי הצבע לא מתאים להן. זה מכעיס אותי. מכעיס נורא. אולי זה לא קשור לפורום בכלל אבל הייתי צריכה להוציא קיטור...

 

[XUXA141]

אני לא שופטת אף בן אדם..

אי אפשר לשפוט את ההורים כי אף אחד לא במקום שלהם. כשאני הייתי בהריון הייתי אצל רופא פרטי שלקח אז ( לפני 14 שנים) - 200 שקלים לביקור ושלח אותי לעשרות בדיקות. אני לא חושבת שההשוואה לצבע שיער נכונה כי כאן מדובר במום רציני שדורש המון טיפול, וברגע שזה עוד נופל רק על האמא, שעוד יש לה שלושה שגם בהם היא צריכה לטפל בעצמה. ילד עם מום כזה זו התמודדות רצינית, גם נפשית, גם פיזית וגם כלכלית ועד שלא פוסעים בנעליים של אדם , לא יכולים לשפוט אותם.

 

[סבתא אולגה]

אנשים צריכים לקחת אחריות

להחלטות שהם לוקחים. יושבת ומנסה לנסח תשובה שלא תגרום פה להרתחת המקום. אני לא מנסה לשפוט את ההורים האלו. אני חושבת שאני מנסה לדבר על כמה נושאים אחרים, עקרוניים, שהכתבה העלתה. נושאים שמשום מה תמיד גורמים לי לסערת רגשות. וזה מה שאני ניסיתי להגיד כשכתבתי את ההודעה: 1. אם מישהו מחליט להביא ילד לעולם הוא צריך להיות אחראי מספיק כדי לבצע את הבדיקות הנחוצות במהלך ההריון. (וקשה לי להאמין שנעשו פה בדיקות כמו שצריך. אין מצב שלא רואים באולטראסאונד מילדותי שאין לילד ידיים. אני פשוט לא מבינה איך דבר כזה ייתכן). 2.אם מישהו מחליט להביא ילד לעולם הוא צריך לדעת שמה שייצא לא ייצא מושלם. הוא צריך לדעת שהילד שיצא לאויר העולם יהיה מורכב כמו כל בנאדם אחר ממכלול של תכונות. חלקן ימצאו חן בעיני ההורה יותר. וחלקן פחות. ההורה צריך להבין שהילד שנולד לא נולד כדי להגשים את הפנטזיות של ההורה. הילד שנולד הוא בנאדם שלם ושונה. שונה מההורים. שונה מהאחים שלו. 3. אם מישהו מחליט להביא ילד לעולם הוא צריך להיות מוכן מראש להוצאה הכלכלית הפיסית והנפשית הכרוכה בכך. ובמקרה הזה, מדובר בילד רביעי במשפחה עם שלושה ילדים. אני מפקפקת ביכולת של ההורים לגדל עוד ילד בצורה ראויה, גם עם היה מדובר בילד בריא. אני יודעת כמה קשה היום, מבחינה כלכלית, לחיות כזוג בלי ילדים. אז על אחת כמה וכמה כשמדובר במשפחה עם כמה ילדים. מאיפה מביאים את הכסף לגדל 3 או 4 ילדים? רק אדם מבוסס מאוד מבחינה כלכלית יכול להרשות לעצמו משפחה כל כך גדולה. זה פחות או יותר מה שרציתי להגיד. אני די חדשה פה ולא רוצה מיד ליצור סערה. מקווה שלא העלתי יותר מדי את החום בפורום. אני פשוט מנסה להבהיר גם לעצמי מה כל כך מטלטל ומסעיר אותי בסיפור הזה.

 

[efroch99]

../images/Emo45.gifמסכימה לגמרי

זאת האחריות הכי טוטאלית שיש. אם לקחת על עצמך להביא חיים, אז החיים האלה הם באחריותך, לפחות כל עוד זה יצור שלא יכול להתקיים בצורה עצמאית. המצבים המזעזעים האלה זה עוד משהו שצריך לקחת בחשבון כשעושים את ההחלטה הזאת, להביא ילד. זאת עוד סיבה בשבילי לא להביא ילד. כי אם זה יהיה ילד "מיוחד" אני לא יודעת אם אני מוכנה לקחת על עצמי את גודל ההקרבה לצורך זה. אבל אני מאמינה שכל הורה צריך לדעת, כשבוחרים להיכנס להריון, שזה משהו שעלול לקרות.

 

[סבתא אולגה]

יש עוד עניין...

בארצנו להיות "מיוחד" זה בושה. ואם יש לך ילד כמו שאת קוראת לו "מיוחד", כלומר עם מום, או פיגור כלשהו. אז את התחושה שנותנת הסביבה היא שאת צריכה להתבייש בו. בכלל הקטע של התחרותיות מתחיל היום בגיל כל כך צעיר. כבר בגיל אפס האימהות מושיבות את הילדים מול כל קלטות ה baby איינשטיין ו- baby מוצרט. אז ילד עם מום? אוי ואבוי. שמעתי פעם שבארצות אירופה הנהורות בכלל לא מקובל לעשות הפלה כשידוע שיש ילדים עם תסמונת דאון. פשוט זה כל כך מקובל שם, וגם המדינה דואגת להם לחינוך מתאים ועוזרת. ואילו אצלנו... קיימת תסמונת בשם תסמונת טרנר. מדובר בבנות שנולדות עם כרומזום X אחד במקום שתיים. הילדות הן בדר"כ נמוכות קומה. עקרות (שחלות לא מייצרות ביציות) עם אינטליגנציה תקינה או מעט נמוכה מהרגיל. ויש להן מראה אופייני. וזה אומר שהם לא יפהפיות בסטנדרטים של תחרות מלכת היופי. מעטות הבנות שמתלבטות אם ללדת ילדה כזאת. עושים הפלה וזהו. ואני מבינה אותן. הבאתי את תסמונת טרנר כי רציתי להדגים כמה החברה שלנו לא סובלנית לכל מי שהוא קצת שונה. והקטע של להיות "כמו כולם" טבוע בנו כל כך עמוק, כשגם שאנחנו נאורים ומבינים אנחנו עדיין פועלים ככה ומרגישים צורך להתנצל אם אנחנו שונים. והפורום הזה הוא דוגמא לכך.

 

[XUXA141]

יש בעיה עם סעיפים 2 ו3

קודם כל כי יש הבדל בין הגשמת הפנטזיה של הורה לילד בלונדיני כחול עיניים לבין ההנחה הטבעית של הורה שהילד שלו יצא בריא. לצפות לילד בריא זו לא פנטזיה, זה רצון לגיטימי. שנית, יש הבדל בין הוצאה כלכלית על ילד בריא לבין הוצאות על ילד חולה, שהן הרבה הרבה הרבה יותר גבוהות, ומדינת ישראל לא ממש מסייעת בענין. יותר מזה - ילד בריא מתישהו כבר לא יזדקק לעזרה מהוריו אבל ילד חולה יהיה תלוי בהם לנצח.

 

[סבתא אולגה]

מבינה ומסכימה.

אבל חושבת שבארץ הקריטריונים לילד "שווה" מאוד נוקשים, והם חורגים הרבה מהרצון המובן לילד בריא. בסביבה שלי ילד שלא יהיה יפה, עדיף רזה, שלא יהיה תלמיד טוב, עדיף מצטיין, יהיה בבעיה. וכן את צודקת. מדינת ישראל לא מסייעת לאלו שצריכים עזרה. בכלל מדינת ישראל לא מסייעת לחלשים. ומי שיש לו בעיה רפואית או נפשית או אחרת או ילד עם בעיה כזאת, הוא פשוט בבעיה אם אין לו כסף. אני יודעת למשל שיש לי אח עם ליקוי למידה קל, ואלמלא ההורים שלי שהוציאו מכיסם כמות נכבדה של כסף וסחבו אותו ממומחה למומחה ולמטפלים שונים כנראה שלא היה מסיים תיכון ולומד היום באוניברסיטה. גרוע מזה. ילדים עם בעיות כמו שלו הרבה פעמים נפלטים ממסגרת חינוכית ואז יש סכנה להתדרדרות לעבריינות באופן כללי... ידידה שלי מפורום שכן באינטרנט זקוקה לתרופה פסיכיאטרית מסוימת. מכיוון שאין לה כסף, והתרופה לא נמצאת בסל הבריאות עבור ההתוויה שלה היא ניתנה, הבחורה תקבל תרופה אחרת עם פוטנציאל לתופעות לואי רציניות ביותר ואף בלתי הפיכות. ויש עוד אלף דוגמאות.

 

[karnity]

וודאי שאני אשפוט את האנשים האלה!

אדם שנוטש את ילדיו פגומים או שלמים, רזים או שמנים, גבוהים או נמוכים מקומו בכלא!!! מי שבוחר להביא צאצאים צריך לקחת אחריות על ה-כ-ל! כולל טיפול בילד שאינו "מושלם"... הילד הזה ראוי לאהבה כמו כל ילד אחר בעולם אבל מהוריו הביולוגיים וודאי לא יקבל את כל מה שמגיע לו. לדעתי, צריך לחייב אותם לשלם למשפחה שתאמץ אותו משהו כמו מזונות... לא יתכן שהם יתחמקו ממעשה מזוויע כזה ללא עונש!!!

 

[השעועית]

אני אמא ואני מבינה אותם

או לפחות לא שופטת. לא יודעת אם הייתי יכולה לגדל ילד כזה, לא פיזית ולא נפשית. אם כי מצד שני אין לי מושג אם זה היה הילד שלי מה הייתי עושה, כי בכל זאת, זה יצא ממני...אבל בעקרון לא יודעת אם הייתי יכולה לקחת ילד כזה הביתה. אבל לאמר שמקומם בכלא? איזה שטויות. ומה גורל האישה שילדה את בני ונטשה אותו כי לא יכלה לכלכל אותו או מה שלא תהיה הסיבה (יש לי בן מאומץ, כיום בן 5 שנים ו 8 חודשים), גם לכלא? אי אפשר להיכנס לנעליים של אדם אחר ולהחליט בשבילו על חייו. אני נולדתי עם מום מאד קשה בלב והוריי לא נטשו אותי (כמובן שאז, לפני כ30 שנים, לא היה אולטסאונד ובדיקות שיש היום), אלא נלחמו על חיי במשך 3 שנים. אני לא יודעת אם הייתי יכולה לעשות מה שהם עשו בשבילי, פיזית ונפשית. באמת שלא.

 

[efroch99]

../images/Emo31.gif

 

[karnity]

סליחה??

כן! כן! במקומות מתוקנים אנשים שנוטשים תינוקות מקומם בכלא! בדיוק כמו אנשים ש"שוכחים" את ילדיהם במכונית - זה פשע ממדרגה ראשונה! ויש הבדל בין מסירה לאימוץ או נטישת פעוט בבי"ח!!! במסירה לאימוץ לא מדובר בנטישה חסרת אחריות לגורל הילד... אני לא שופטת את ההורים שלא יכולים לקחת אחריות על ילד "לא מושלם"... אבל לנטוש? זה כבר סיפור אחר לגמרי... אני לא מדברת ספציפית על המקרה הזה - שבו ההורים מנסים, כך לפחות נדמה, להתנער מאחריות על הילד הזה - שזה דבר נורא בעיניי אבל לנעליים האלה אני לא אכנס - דיברתי על מקרים קיצוניים של נטישה...

 

[karnity]

מוסיפה התנצלות...

מודה כי את הודעתי הראשונה כתבתי לפני שקראתי את הכתבה המלאה... אז אני מתנצלת על ההשתלחות... בכל מקרה, אני חושבת שנטישת ילדים (אימוץ אינו נטישה בעיניי) הוא מעשה חמור ביותר ויש לקבל עליו עונש... ולגבי ההורים הנ"ל - נחכה ונראה...

 

[ט ו ש ה]

שעועית, זה לא אותו דבר

זה שאמו הביולוגית של הילד שלך לא יכלה לגדל אותו ומסרה אותו לאימוץ מעיד (לפחות בעיני) על נטילת אחריות:"אמנם אני לא יכולה לדאוג לילד שלי, אבל אני אדאג שיהיה מי שכן יוכל", זה שונה לחלוטין מללדת ילד (שהם רצו, מה שאומר שהם תכננו את ההוצאה, ההשקעה והטיפול בילד נוסף) ואז לנטוש אותו בבית החולים כדי שמישהו אחר יטפל ב"בעיה". אז כן - אני גם שופטת, ובגדול!!!

 

[XUXA141]

יש לי בעיה עם משפט אחד שלך

"מה שאומר שהם תכננו את ההוצאה, ההשקעה והטיפול בילד נוסף" - התכנון היה לילד בריא, שהוצאותיו והטיפול בו קטנים לעין ערוך מטיפול והוצאות הקשורים בילד חולה, בטח שעם מום כזה. הרי כל הטענה שלהם מההתחלה היתה שזה לא התגלה בבדיקות, כי כל הסיכויים הם שהם היו מפילים אם היו יודעים שכך יהיה. ( כלומר שממש לא תכננו ילד בעל מום).

 

[ט ו ש ה]

אוקיי, מקבלת את זה .

 

[ונוס וניל]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[XUXA141]

חולקת .

אנחנו לא יכולים לשפוט אותם כי אנחנו לא יכולים אפילו לדמיין מה עובר עליהם. איזה התלבטויות, איזה כאב, איזה פחד, איזה תחושות קשות. אני לא יכולה לדרוש ממישהו להקריב את עצמו, בדיוק כמו שכאן אנחנו מטיפות לאמהות שלא ידרשו מאיתנו להיות המקריבות למען ילדים. מה שכן, השתתפות בהוצאות גידולו יכולות להיות רלוונטיות, כי בכל זאת זה הילד שלהם. אם הם טוענים שעשו הכל כדי למנוע מצב כזה ,כגון המון בדיקות, והבדיקות יצאו תקינות, כאן יש מקום לתבוע את הרופאים הבודקים שלא אבחנו את המום ולדרוש מהמוסד שבו הם עובדים לשלם את אחזקתו של הילד.

 

[Arfilit]

../images/Emo45.gif מסכימה עם כל מילה

 

[inbal76]

../images/Emo45.gif מסכימה עם קרנית במאה אחוז.

גם לדעתי מי שנוטש את ילדיו מקומו בכלא. מי שמחליט להביא ילד לעולם - לוקח על עצמו את האחריות לגורלו, לטוב ולרע, בריא או חולה, מושלם או "בעל מום", ואין לו שום זכות (!!!) להתחמק מהאחריות הזאת, יהיו הקשיים אשר יהיו. אין דבר כזה "אני הולכת ללדת ילד, אבל אני אקח אותו הביתה רק אם הוא יצא בריא." להחליט להביא ילד אומר להתחייב לדאוג לו בכל מצב. מי שלא מוכן לקבל על עצמו את ההתחייבות הזאת - אין לו בכלל זכות להביא ילדים לעולם! (למסור לאימוץ זה לא נטישה, אם כי גם כאן המעשה האחראי יותר היה לא ללדת את התינוק מראש.)

 

[Arfilit]

קרניתי

אני חוששת שזה קצת יותר מורכב מזה. אני לא מדברת על המקרה הספציפי - לגביו אני יותר לא יודעת מאשר כן יודעת - אלא על העקרון. הטוטאליות שבאמירה שלך עלולה להיות בעייתית בעיני. אתן לך דוגמא: הורים לשלושה ילדים, מחליטים להביא ילד רביעי. הם עשו את כל הבדיקות האפשריות - ואפילו באופן פרטי - ולמרבית הצער הוא נולד עם פיגור קשה אשר לא ניתן היה לאתר אותו בבדיקות במהלך ההריון. עכשיו - הם עומדים בפני צומת כמעט בלתי אפשרית - גידול של ילד שכזה - הוא ללא כל ספק מעמסה כלכלית גדולה ומעמסה רגשית אשר ללא ספק תגבה מחיר לא מבוטל משלושת הילדים האחרים - ומן המשפחה כמכלול (למרות שבעיני - הם יכולים בסופו של הליך גם להרוויח - כבני אדם - אבל בשביל זה צריך הרבה משאבים מסוגים שונים במשפחה). בנוסף, ביום מן הימים, ההורים ילכו לעולמם, ואז - פעם נוספת, האחריות תתגלגל לפתחם של נאחים - אשר לא לקחו את ההחלטה להביא את אחיהם המפגר לעולם - ואשר כל בגרותם תשתנה מקצה לקצה - אם הם יגדלו בבית בו ברור שצריך לטפל באח. יש בתפוז פורום - של הורים לילדים עם מחלות (אליו נחשפתי בשל היכרותי עם אחת המשתתפות). מדובר בקהילה אינטימית מאוד ותומכת מאוד, ובה סיפורים אישיים אשר חלקם קשים ביותר, ואני באופן אישי מסירה את הכובע בפני ההורים האלה שלקחו אחריות. עם זאת, קראתי שם כבר כמה פעמים שרשורים קשים עם התלבטויות רבות ורגשי אשם קורעי לב - כלפי הילדים הבריאים - אשר נולדו למשפחה רגילה, ומצאו עצמם אחים לילד מאוד חולה, לעתים אלים, לעתים חסר אונים ומוגבל לחלוטין, על כל ההתמודדויות הכרוכות בכך. דברים אשר מי שלא עבר - לא מעלה בדעתו. הדברים לעולם אינם כל כך פשוטים. זה לא רק האגואיזם של ההורים שרצו ילד מושלם על מנת לעמוד בציפיה החברתית. יש שם רבדים רבים ושונים - ומכאן דעתי - שאיננו יכולים לשפוט.